סצנה שלמה בפריים בודד: צלמי הרחוב מתאגדים

אל קבוצת 'צילום רחוב – URBANICA', הגעתי לגמרי במקרה כשחיפשתי בפייסבוק משהו אחר לגמרי. השילוב בין צילומי הרחוב בשלל סגנונות וזוויות, בשחור לבן ובצבע, בשיתוף אנשים עסוקים בשלל פעילויות יומיומיות – שבה את לבי ומצאתי את עצמי מתעמקת בו יותר ויותר. בסוף, החלטתי פשוט לפנות למנהל הקבוצה, סער אביגור, ולבדוק במה מדובר.

מסתבר, שאביגור הוא צלם עיתונות ותעודה. בעבר, צילם עבור מחלקת החדשות של הטלוויזיה הישראלית, בהמשך צילם לסוכנויות זרות והיום הוא צלם עיתונות בסוכנות א.ס.י.פ-ערוץ 3. כשאני שואלת אותו מה זה צילום רחוב בעצם, הוא מסביר שלא כמו בעבר, היום מדובר בז'אנר שכבר נחשב מוכר כאמנות מודרנית.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

עניין של מהות

"צלם רחוב הוא כמו במאי קולנוע שאמור להכיל סצנה שלמה בפריים בודד" אומר סער אביגור "שחקניו, הם אנשים רנדומליים, במתו היא הרחוב, תפאורתו היא הסצנה האורבנית והסיפור שלו הוא השתקפות של ריאקציה אישית לחיבור בין כל אלו, שבעיני זר לא בהכרח מתחברים. בנוסף, היום, ראש טוב, עין חודרת ומצלמה פשוטה הם כרטיס כניסה מספק לתחום".

צילום רחוב בהכרח מצולם ברחוב?

"זהו שלא. אבל צפוי ומקובל שהוא יתרחש במרחב הציבורי. לצלם רחוב, מותר לצלם אך ורק תכנים שאינם פוגעניים בעליל ואסור לו לפרסם צילום שהמצולמים בו הביעו בפניו התנגדות מפורשת להצטלם. בין לבין, הכול מותר".

אתה מבדיל בין צילום רחוב לצילום ברחוב ובינו לבין צילום מתעד ?

"צילום רחוב הוא אמנות וכזה שמצליח להעביר למוחו של הצופה את הסיפור אליו כיוון צלם הרחוב. אבל בעוד שצילום רחוב הוא אמנות שנתונה תחת מגבלות מסוימות, על הצילום המתעד, שאחת מצורות הביטוי היותר מוכרות שלו הוא צילום העיתונות, אין מגבלות כלל".

במה ומקפצה

קבוצת צילום-רחוב אורבניקה, נוסדה לפני שש שנים כיוזמה של צלמי עיתונות שנותרו ללא עיתון ומתוך רצון לקדם את צילום הרחוב כאמנות. בתחילת הדרך, היא שימשה כלי להוצאת תסכול ממצלמת הסמארטפון שעשתה אותם למין נכחד. בהמשך, היא שימשה כבמה לכל מי שהציץ ונפגע על ידי שלל אפשרויות הביטוי שהיא מזמנת, במינימום של תשתיות יקרות".

כמה צלמים יש בקבוצה ולמה היא משמשת?

"היום, יש בה למעלה מ 3,000 צלמים שהם תערובת מגוונת של צלמי עיתונות, צלמי תיעוד וצלמי רחוב שזהו תחביבם העיקרי. דף הקבוצה בפייסבוק מאפשר חשיפה בלתי מוגבלת ובלתי מחייבת וכך, תוך כמה שנים, הפכנו לסוג של תנועת פלורליזם חברתי שהולכת ומתרחבת בקצב של עשרות צלמי רחוב חדשים בשבוע".

איזו פעילות אתם מקיימים מחוץ לפייסבוק?

"לבולטים במיוחד מבין חברי הקבוצה, היוזמה משמשת מקפצה ראשונה להשתתפות בתערוכות חיצוניות, בארץ ובחו"ל ולפרסום ספרי צילום אישיים. אחרים מוכרים את עבודותיהם בגלריות.

"עד עכשיו, הצגנו ב  13 תערוכות בגלריות בעיר תל אביב רבתי. הרעיון ברקע התערוכות, הוא לחשוף את צילום הרחוב והעוסקים בו לקהל הרחב באפן מקצועי ובהפקת קטלוגים מפורטים. עבודות נבחרות של צלמי הקבוצה אף נמכרו למוסדות, לארכיטקטים ולאוספים פרטיים".

אדרנלין בימי קורונה

איפה נתפסים צלמי הרחוב בזמן הקורונה?

"תקופת הקורונה והמחאה החברתית והכלכלית, משמשים כר פורה לצלמי הקבוצה. הקבוצה מתנהלת ברוח הזמן, כשאת מקום התערוכות הפיזיות תפש עמוד הפייסבוק המאפשר חשיפה גם לאלו שלתחושתם, או ליכולותיהם, אינם בשלים עדיין לצאת מהגבולות הבטוחים שלו. השאיפה שלנו היא כמובן להמשיך לקיים גם תערוכות פיזיות מעת לעת.

"כאוצרי הקבוצה, איריס אביגור ואני, משתדלים להעלות בדף הקבוצה תמהיל אובייקטיבי של צילומי רחוב ונמנעים מלהפוך שופר לצד זה או אחר. אני חייב לציין שזה לא תמיד מצליח, כי בכל זאת, התרחשויות היסטוריות ואירועי מחאה מציגים יותר תמונות מנצחות בשטח ובזמן נתונים. לחלקם של צלמי הקבוצה זה בהחלט מזרים אדרנלין ויצירתיות. לצלמי העיתונות שבינינו זו עבודה שוטפת".