מה קורה כשנשים בעלות זהויות שונות עוסקות בכיסוי וחשיפה

כיסוי וחשיפה

עור שני

ב'סטודיו משלך', המרכז לאמנות נשים מכלל הזהויות של החברה הישראלית, מוצגת התערוכה 'עור שני'. בתערוכה, משתתפות ארבע אמניות: חרדית, דרוזית, ערביה ואמנית דתית-מסורתית. מוצגות בה עבודות צילום, וידאו והדפס העוסקות בייצוגים שונים של עור ולבוש וכיסוי וחשיפה, כהיבטים המשקפים זהות, מגדר, מסורת ותרבות. במרכז התערוכה, עומדות שאלות על המתרחש בין העור הראשון לבגד המולבש עליו ועל משחק בין מהות פנימית לדמות חיצונית. אמניות מציגות: האלה אבו קישק, נגה גרינברג, אמירה זיאן, מירי נגר.

/// אוצרת: הדס גלזר. עד: 4/3. כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

מצייר מצויר

במוזיאון הרצליה הלאמנות, יפתח ב 29/2, אשכול התערוכות השני תחת הכותרת 'זמן דיוקן'. המכלול, מתמקד בדיוקן ומשמעויותיו דרך שש תערוכות יחיד ותערוכה קבוצתית של דיוקנאות מאוסף המוזיאון. ככזה, ניתן בו מקום מרכזי לדיוקן המצויר, המביא אל הבד או אל לוח העץ את הפנים האנושיות. עוד מתאפיינות התערוכות במהלך של שיבה חוזרת ונשנית למושא ציור יחיד או לקבוצת מצוירים בעלי מכנה משותף עקרוני – מהלך שמדגיש את ממד הזמן וממחיש את הפער המובנה בין הממשי (המודל החי) לייצוגו. חזרתיות זו, כמוה כניסיון בלתי פוסק ללכוד ולהנכיח על הבד את תמציתו של קשר דיאלוגי בין הצייר למצויר. דומה שסך הרגעים המצטברים בדיוקנאות אלה מביע כמיהה לתפוס הלוך נפש או מהות אנושית בלתי מושגים, איזו מהות חמקמקה של מושא הציור האנושי כמו גם של מעשה הציור עצמו.

התערוכות שיוצגו: יאן ראוכוורגר: הפרדס הגדול (אוצרת: ד"ר איה לוריא), עידו מרקוס: וריאציות על .jpg1679 (אוצרת: אילנית קונופני), ליאוניד בלקלב : פִּינָקוֹתֵקָה (אוצרת: ד"ר איה לוריא), מיכל ממיט וורקה: התבוננות (אוצרת: אירנה גורדון), אלי שמיר: זמן דיוקן (אוצרת: ד"ר איה לוריא), אהרֺן שאול שוּר: לקראת דיוקנאוּת עברית (אוצר: רון ברטוש), שפמים נחשבים: דיוקנאות מאוסף המוזיאון (אוצרת: לילך עובדיה)

 /// עד: 20/6. הבנים 4, הרצליה.

תחושות פרדוקסליות

בגלריה שלוש, תפתח מחר, 20/2, תערוכה קבוצתית בשם 'שמש שחורה'. התערוכה, עוסקת במושג הטעון 'שמש שחורה' באמצעות עבודות במדחה שונים. העבודות, מתארות ייצוגים שונים של מציאות פיזית ו/או נפשית המעוררת תחושות פרדוקסליות של אי וודאות, החל ממערבולות רגשיות סימבוליות, דרך אסונות אקולוגים – מעשי האדם והטבע ועד למונוכרומטיות מטרידה.

/// מזא"ה 7, תל אביב.

מי אחראי על האמת?

'מתחת לאמא אדמה', היא תערוכת יחיד של אבי נבו המוצגת בגלריית P8. הדימויים ומערכת הסימנים המרכיבים את היצירות בתערוכה, כמו מסתכלים מתוך הקנווס על המבקרים באדישות. אבל אותו מבט גם משאיר אותנו בחוץ, במעין ריק. מחד, מעין הזדהות. מאידך, סוג של גבול או נבדלות.

/// אוצרת: שקד אישך. עד: 7/3. הפטיש 1, תל אביב.

לבן גדול

המשורר והצלם, איתי דרוקמן, מוציא לאור את ספרו השני 'לבן גדול', המשרטט בנאמנות, ובכנות דרך שירים וצילומים, את מהלכה של האהבה, כוחה, פחדיה וסופה. השירים בספר, מעבירים בצורה אותנטית עד כאב את קורות חייה של האהבה בחיינו. כל שיר, מלווה בצילום המבטא בדרך ויזואלית את השיר ומנסה להנציח את הרגע,  את אותה התרחבות או אותה קפיאה בזמן המאשרת לנו את הקיים. בכל צילום, יש הפרה של הרגיל, יש דרישה למבט חדש על סיטואציות, טקסטורות גופניות, חפצים דוממים, סיפורים. 

/// אוצרת: רוית הררי. עד: 28/3. בית קנדידוף, הצורפים 14, תל אביב.

הרהורים על ציור

וּשנִי תולעת ואֵזֹב, היא תערוכת יחיד לבר דביר רחמים שתפתח ביום ששי, 14/2 בבית הנסן. רחמים, מהרהרת מחדש על מעשה הציור. הציור הופך לחומר גלם, לחומר בתוך חומר המרמז על מערכת יחסים של שאלות ותשובות ביחס למקום הציור. דביר מורידה את הציור מטה, אל הרצפה, מקום מלוכלך אליו היא משתוקקת להיכנס לשאול ולצייר מתוכו. היא מציירת את מה שהוטבע וקפא בחלל, אך הציור-מאובן שלה משתנה ללא הרף, כשהיא מתערבת ומזינה אותו כפעולה מתמשכת.

/// אוצרת: מורן סולמירסקי נועם. עד: 7/3. גדליהו אלון 14, ירושלים.

תרבות יפן

במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, נפתחה התערוכה 'רכישות חדשות' שבה מוצג מגוון רחב של יצירות אמנות שנרכשו ונתרמו למוזיאון. בין היצירות, הדפסים מסורתיים ומודרניים, אמנות יפנית עכשווית , נטסקה, אביזרי לבוש ועוד. בתערוכה, מוצגים הדפסים יפניים מודרניים מתוך אוסף מיכאל רוקין ז"ל, הכולל כ 250 הדפסים.

/// עד: 18/4. שד' הנשיא 89, חיפה.