6 דקות ו-40 שניות של עיצוב טבעוני בפצ'ה קוצ'ה

בשנת 2003 אי שם בטוקיו זוג אדריכלים החליט לארגן ערב עם פורמט מיוחד ומוגבל בזמן, כשהרעיון מאחוריו לדבר פחות ולהראות יותר. האירוע הקטן והחד פעמי הזה תפס את השם פצ'ה קוצ'ה, מאז ועד היום הוא מתקיים ביותר מאלף ומאתיים ערים שונות בעולם. אירוע ייחודי שמפגיש אמנים, אנימטורים, צלמים, מעצבים תעשייתיים, גרפיקאים, הוגים, רקדנים ומוסיקאים על במה אחת.

אלינו, הוא הובא על ידי ענת ספרן ב-2007 שמאז, ביחד עם איתי מאוטנר, השניים אוצרים ומנחים את הערב המיוחד הזה. הם תרים בארץ אחר כישרונות מעניינים, יוצרים מקומיים ומרתקים ומביאים אותם אל קדמת הבמה. כמו מקבילו העולמי, זהו ארגון ללא מטרת רווח, שכל העוסקים במלאכה מונעים מהרצון לחלוק אמנות מקומית עם הקהל הרחב. בתל אביב הקטנה מתקיים ערב הפצ'ה קוצ'ה הגדול ביותר בעולם עם קהל של 10,000 איש מדי שנה וההתעניינות לאירוע המסקרן הזה רק הולכת וגדלה משנה לשנה.

הייחודיות בפצ'ה קוצ'ה היא למעשה הפורמט המהיר והמוגדר שלו. כל אחד מהמשתתפים יכול להציג 20 שקופיות באורך 20 שניות, מה שאומר שבפני כל אחד מהם עומדות 6 דקות ו-40 שניות בדיוק להביע את עצמו על הבמה. לא מדובר רק בהצגה שבעל פה, חלק מהיוצרים שרים, חלקם רוקדים, חלק מצחיקים, כל אחד בתחומו ובדרכו היצירתית ימחיש את עשייתו.

מבין כלל המשתתפים השנה, תפסנו לשיחה את ארז נאבי פנה. בין טקסטיל מגזעולי (גבעול) הבננה, רהיטים ממלח וסלים שנארגים מתבניות אשפה, נאבי פנה יציג את מסעו אל עולם העיצוב הטבעוני. "בפצ'ה אדבר על המעבר שלי לטבעונות, איך השינוי התחיל במקרר, המשיך ללבוש ומשם עלו תהיות לגבי החיים המקצועיים שלי. אציג את אבני הדרך בתוך תהליך 'הטבעון' של כל האספקטים בחיי." מגלה לנו נאבי פנה "אני מתכנן לקחת את הצופים למסע בין עבודות שיצרתי עבור המחקר לדוקטורט  שלי, שם אני מתעמק בחומרים בהם מעצבים משתמשים. ניסיון לחשוף את מאחורי הקלעים של חומרים ומוצרים".

עם תואר ראשון בעיצוב פנים במכון הטכנולוגי, המשיך נאבי פנה לתואר שני בעיצוב מוצר באקדמיה איינדהובן. שם, במסגרת פרויקט הגמר שלו, הוא הציג אריחים עשויים מלח, פרויקט שהלך והתגלגל, ועם הזמן בנה אידאולוגיה הוליסטית שלמה, שמכתיבה את עבודתו. כיום, הוא פועל מהסטודיו שלו בתל אביב ומיוצג על ידי הגלריה הניו יורקית הנחשבת פרידמן בנדה עם שיתופי פעולה מסקרנים "אם זה מול המוזיאונים הגדולים בעולם, אספנים, ועד לפרויקטים יותר חברתיים כמו עיצוב תבניות לקליעת סלים בהודו, או יצירה של פילטרים למים באתיופיה. אני מרגיש בר מזל." מציין נאבי פנה.

"אם נחזור ל-2018 לתערוכה במילאנו, שאצרה מריה כריסטינה דידרו עבורי" נזכר נאבי פנה "אני חושב ששם התחיל להתגלגל כדור שלג שלא מפסיק לגדול, כולי תקווה שהתחממות הגלובלית לא תמיס אותו. התערוכה הפכה להיות הדבר הכי חם בעיר, עם עשרות אלפי מבקרים מהאוצרת של המומה בניו יורק ועד לחלבנים מצפון המדינה שהגיעו לנסות להבין. הצגתי שם אובייקטים מאוד גולמיים, מתוך הרצון, שמעצבים אחרים יתחברו לאידאולוגיה ויתחילו 'לשייף' את הרעיונות ואת המוצרים בעצמם, שירגישו שיש להם מקום לשנות ולהצטרף לתנועה, פשוט להתחיל ליצור עיצוב אחראי."

אז מה זה בכלל עיצוב טבעוני?

"כשמדברים על טבעונות יש קונוטציה של מוסר כלפי בעלי חיים, אבל היא כוללת בתוכה גם הבנה של עולם הצמחים, אני מסתכל על הדרכים בהם מגדלים דברים, חוטי במבוק, חוטי בננה, האפקט של עולם העיצוב הוא אדיר, והכל מתנקז לבחירת חומרים ותהליכים. מרכיבים מן החי מוצאים דרכם לחומרים ומוצרים שבחיים לא היינו מדמיינים לעצמנו שהם לא טבעונים, ומתוך ההבנה הבסיסית שזה נוגע כמעט בכל הרבדים של החיים, גם הדברים הבסיסים ביותר נושקים לאידאולוגיה."

כמה רחוק אתה הולך עם זה?

"אני מגדיר את הסטודיו כטבעוני ומוסרי, זה מתקיים מצד אחד בתהליכי עיצוב, וכולל את הכלים, את האנרגיה שאני צורך בתהליך, ומצד שני, את החומרים עצמם, שם עולות שאלות כמו האם יש מרכיבים מן החי? מאיפה הגיעו החומרים אליי? הגישה היא הרבה יותר רחבה וכוללנית, המטרה העיקרית היא לצמצם נזקים סביבתיים, וצער בעלי חיים. בעצם מלבד הראייה המוסרית על חיות, אני מסתכל גם מה האפקט מתוך היצירה של האובייקט, לדוגמא כמה שנים הוא אמור להחזיק, האם הוא מתכלה ונעלם או אמור לתפקד מאות שנים?"

איך אתה מגדיר את עצמך?

"מעצב, למרות שהעבודות שלי הן מאוד ארטיסטיות. אני מאמין שזהו דור חדש של מעצבים, יותר ביקורתיים, כאלו שבאו לשרת את ההמונים מעבר לאסתטיקה ופונקציה. מעצב במאה ה-21 חייב לייצר או לתחזק אמירה. ההתמקדות בעולם העיצוב  העכשווי היא יותר מתוך הרצון להאיר רעיונות, שישנו את העולם ויובילו אותו למקום טוב יותר, זה נשמע קלישאה, אבל אולי הגיע הזמן שנתחיל להאמין שוב בקלישאות"

"אני גאה בישראליות שלי, יחד עם זאת האידאולוגיה הובילה אותי למקום שאני מסתכל על עצמי כתושב של העולם. במיוחד עכשיו, תקופת הקורונה מחדדת את הצורך בחשיבה יותר הוליסטית והסתכלות על הכדור כמקשה אחת"

איזה מסר היית רוצה להעביר לקהל?

"אני רואה בעבודה שלי סוג של שליחות, אקטיביזם מסוג אחר, כזה שמציע אלטרנטיבות ולפעמים פתרונות; ומכאן, אני שמח על ההזדמנות לעמוד על הבמה בהיכל התרבות – בפצ'ה קוצ'ה, להיחשף לקהל הישראלי ולקרב אותו לרעיונות שלי לגישה יותר הוליסטית לחיים. אם אצליח לגעת במספר אנשים, בחשבון פשוט מדובר בהצלה של אלפי חיות בשנה, לאו דווקא ממקום של צריכת בשר, אלא יותר מתוך התבוננות על התעשייה בכללותה ובדיוק בזה אגע בהרצאה. לאורך הזמן, ההשפעה של אותם בודדים עשויה להוביל לעוד מצטרפים שיבחרו כמו מיליונים אחרים לפעול כדי לשמור על איכות החיים של ילדיהם בכדור הזה." 

"היום ידוע שהדרך המהירה והאפקטיבית ביותר להוריד בעשרות אחוזים את טביעת הרגל הפחמנית שלנו, היא מעבר לתזונה צמחית, אז למה לא בעצם? במיוחד כשיש כל כך הרבה אלטרנטיבות במערב. מבחינתי יש לי 6:40 דקות לחבר עשרת אלפים איש ואישה, לרעיון שיכול להשפיע דורות קדימה. אני מוכן לזה, מקווה שגם הקהל." 

שמונת היוצרים המקומיים הנוספים שלוקחים חלק באירוע באים מתחומים שונים ומגוונים, ביניהם אלמה מכנס, צלמת מחוננת שתיקח אתכם אל העולם המרתק של כדורגל נשים. אחד ממעצבי האופנה המבטיחים והנועזים, דודי כהן, יציג קולקציה חדשה ווירטואלית, בה הוא משלב את שכונת המצוקה בה גדל עם נגיעות של הוט קוטור. דנה פדר תנכיח את המסורת האתיופית העתיקה דרך ריקוד עם אלמנטים עכשוויים. טל מנקס מביא את ההומור שלו בקטע מיוחד עבור הערב, שמנסה לענות על השאלה 'למה אנחנו כאן ובשביל מה צריך את כל החרא הזה?'. בימי הקורונה, האמנית טל קרונקופ צילמה את סבתה פותחת את החלון בדירתה התל אביבית, תנועה פשוטה ויום יומית שמסתירה יופי רב. שאול כהן יפתור בעיות ישראליות מהותיות דרך אובייקטים מודפסים בתלת ממד. תמר טל אל תחשוף אותנו אל עולמה והתמודדותה כאדם חירש דרך איור. ואחרונים חביבים, תזמורת הצעצועים של איגור קרוטוגולוב, להקה ישראלית שתנגן מוסיקה על כלי צעצוע שונים. לכל אלו תקדים הפקה מוזיקלית וויזואלית של אמן הסאונד אלון פרץ, מלווה בלייב וידאו של דניאל פרסאי.

זהו אירוע נטול אבק כוכבים, מהנה, מרחיב אופקים, שמצליח להפתיע כל שנה מחדש. בקיצור, לא כדאי לפספס.

פצ'ה קוצ'ה 28-29 בנובמבר, היכל התרבות ת"א

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? ~> כתבו לנו