שתי מהדורות חדשות לכיסא פנטון מציינות 50 שנות אייקון עיצובי

לפני חודשים ספורים, וחמישים שנה אחרי ההצגה הראשונה של כיסא פנטון האגדי על ידי חברת ויטרה השוויצרית, השיקה החברה שתי מהדורות חדשות ויוצאות דפן של הכיסא: האחת, מהדורה זוהרת בחשיכה, שהודות לפיגמנטים פולטי אור ששולבו בחומר הפלסטי מפיצים גוון כחול זוהר. והשנייה, מהדורה של כיסאות מצופים כרום במראה מתכתי המדמה מראה. שתי המהדורות, שהוצגו לראשונה בתערוכת הריהוט השנתית בקלן, הוצאו למכירה בחודש יוני במספר מוגבל מאוד של עותקים כפריט לאספנים משוגעים לדבר. אם טרם שמתם את היד על אחד הכיסאות, ככל הנראה תאלצו להמתין לקולקציה המעניינת הבאה.

ככל שמעמיקים בסיפורו של הכיסא האיקוני, מסתבר שלא מעט זמן עבר מאז שהגה אותו המעצב הדני ורנר פנטון ועד שיוצר הלכה למעשה. מסתבר, שפנטון הקדיש מספר שנים לחשיבה מעמיקה במטרה להבין כיצד יוכל לייצר כיסא העשוי מיחידת פלסטיק אחת. האתגר, שהסתבר כבלתי אפשרי בהתחשב בחומרים ובאמצעי הייצור של השנים ההן, יצא אל הפועל רק כאשר חברת ויטרה השוויצרית הרימה את הכפפה עוד בשלב התכנון וליוותה את פנטון עד להפקתו של התוצר הסופי. מאז, כמו שאומרים, הכל היסטוריה.

אחורי הקלעים

"פגשתי את ורנר בשנת 1961 ומיד התחלתי לעבוד כעוזרת שלו" אמרה מריאן פנטון, אלמנתו של ורנר פנטון "המודל הראשון של הכיסא, נוצר בסוף שנות החמישים אך היה עשוי משרף תרמופלסטי שלא התאים לישיבה. ורנר חיפש יצרן במשך זמן רב מכיוון שבימים ההם החומר המתאים להגשמת חלומו לא היה עדיין בנמצא, הכלים היו יקרי המציאות ובעיקר לא באמת היה מישהו שהאמין בפרויקט".

הסיפור של מריאן פנטון הופך די משעשע כשמסתבר שהזוג, עם המעבר שלו לבאזל, רכש פורש ישנה ויחד עם המודל התרמופלסטי, שהונח עךל המושב האחורי, יצא ל"סיבוב הופעות" ברחבי אירופה במטרה לחפש יצרן שיסכים להיכנס אתו להרפתקת הייצור. הם עברו אצל חברת 'דה פדובה' במילאנו שהפנה אותם ל'הרמן מילר' ושותפיהם האירופאיים בדרום צרפת. לאחר מכן, נערכו פגישות נוספות עם חברות פוטנציאליות כשלמעשה רב המועמדים התייחסו לכיסא החדשני יותר כאל פסל מאשר כאל רהיט פונקציונאלי. "למעשה, זה לקח שנים רבות עד הרגע המיוחל שבו הצלחנו להפיק בסופו של דבר את הכיסא" אמרה פנטון.

תפנית אמיתית בתולדותיו של הכיסא, הידוע בצורת הS שלו, חלה בשנת 1966 אז תוכננו שלבי הפיתוח שלו. שנה לאחר מכן, גרסת פוליאסטר יוצרה בחיזוק פיברגלס ובשנה שלאחר מכן ובמשך כשלוש השנים הבאות, הכיסא פותח לייצור בפוליאוריתן מוקצף. הכיסא, הפך בן לילה לאייקון שהופיע על שערי מגזינים ודי מהר גם התקבל על ידי הציבור ונכנס לבתים. מאז ההתקדמות לייצרו מפוליפרופילן בשנת 1999, מחירו ירד והוא הפך נגיש גם להמונים. במהלך הזמן נוצרו לו גרסאות שונות בהן גרסת מיני ילדים.

בעל חזון

על פי יודעי דבר בויטרה, פנטון עצמו היה מרותק למשטחים דמויי מראה לאורך כל שנות הקריירה שלו. החזון שלו היה לייצר את הכיסא בציפוי מתכתי דמוי מראה רפלקטיבית באפן שידגיש את הדינמיקה הצורנית שלו. הוא ניסה לעבוד על הרעיון במהלך שנות השבעים אך התעכב בעיקר בשל היעדר טכנולוגיה שתממש את שאיפותיו ותייצר משטח מעט גמיש שיהיה ניתן לשבת עליו ושיהיה עמיד גם נגד שריטות. המהדורה החדשה, שיצאה השנה, היא תולדה של הליך טכנולוגי מורכב ומתוחכם במיוחד הכולל שיבוץ של שבבי כרום בהליך הציפוי של הכיסא.

המשיכה של פנטון לגוונים עזים וחידושים טכניים וטכנולוגיים הפכה אותו לאורך השנים לאגדה. במהלך עבודתו, יצר גם עיצובי פנים עתידניים שכללו גם צבע ואלמנטים של תאורה. במהדורת הכיסא החדשה, הזוהרת בחושך, ביקשה ויטרה להמחיש את המשיכה והעניין של היוצר הדגול לעיצובי פנים עתידניים ובוהקים. בשיתוף עם מריאן פנטון, אלמנטו של ורנר פנטון, יצרה החברה כיסא שבו פיגמנטים זרחניים משולבים ידנית בזמן הליך היצור בתוך חומר הגלם הפלסטי של הכיסא כשעליהם לא פחות מחמש שכבות של לכה מגנה. הפיגמנטים קולטים אור יום ופולטים את הגוון הכחול הזרחני בחשיכה.

המעצב התעשייתי ומעצב הפנים, ורנר פנטון, נחשב ללא ספק לאחד המעצבים המשפיעים ופורצי הדרך של המחצית השנייה של המאה העשרים. תיאוריות חדשניות, פונקציונאליות וצורניות, הנוגעות לחפצים מוכרים, האמונה באפשרויות הבלתי מוגבלות לשינויים של תפיסות וצורת מסורתיות ותפיסתו הראדיקלית לגבי טכנולוגיות וחומרים חדשניים, ללא ספק הציבו אותו בראש מצעד אנשי המקצוע המסקרנים שזוהרו מלווה אותו עד היום, עשרים שנה בדיוק לאחר שהלך לעולמו.

כיסא פנטון, הקרוי על שמו של המעצב ובכך מסב לו כבוד לדורות, נחשב כאחת מהתפניות התעשייתיות החשובות בתולדות עיצוב המוצר. הכיסא, הוא זה שהביא לו את ההכרה הבינלאומית בסצנה וזיכה אותו בפרס עיצוב בינלאומי חשוב עוד בחייו. ככיסא פלסטיק ביחידה אחת, הוא היווה יריית זינוק לכל רהיטי הפלסטיק שבאו אחריו, בהם של גדולי מעצבי העל כמו פיליפ סטארק, ג'ספר מוריסון, קארים ראשיד, רון ארד ואחרים. מעניין להיזכר שבתחילת דרכו, ולמרות מראהו המושלם, יוצר הכיסא ידנית. רק כעשרים שנה מאוחר יותר, בשנות השמונים, ולאחר מחקר מקיף, החלו לייצרו בייצור המוני. היום, מיוצר הכיסא מסוגי פלסטיק שונים ונהוג עדיין לשלבו, כפריט ריהוט איקוני, בסביבות עיצוב בסגנונת שונים.