שיתוף פעולה לוהט והמוזיאונים של לונדון: יומינו השני בפסטיבל

את יומינו השני בתערוכה בחרנו לפתוח במסעדה החדשה של השף אסף גרניט הנמצאת בקומפלקס החדש של המעצב טום דיקסון. מסעדת Coal Office, המסעדה השלישית של גרניט בלונדון, נפתחה לפני מספר שבועות במבנה עתיק ששוחזר באזור הקינגס קרוס המתפתח. הופתענו (והתרגשנו) לגלות כי טום דיקסון הוא זה שפנה לצוות לגרניט ושותפיו על מנת להזמין אותם לפתוח את המסעדה בקומפלקס החדש אותו הקים. על כל פרט ופרט בחלל נעשתה חשיבה גם של דיקסון החתום על העיצוב וגם של גרניט אשר מסתבר מרגיש בנוח בעולם הזה. המסעדה מתפרסת על שתי קומות במבנה ועוד מטבח הכנות בקומת המרתף לצד החנות של דיקסון. מעבר לכך, גם הסטודיו של דיקסון ממוקם בחלל הצמוד. ישבנו לשיחה עם שניהם כדי לשמוע על הפרויקט המשותף, הקהל הלונדוני (שהוא לא בהכרח בריטי) ועוד כל מיני הפתעות. אכלנו צהריים על בר, התענגנו על האוכל, האווירה והשירות החם, רצוי לא לפספס! הריאיון המלא בקרוב.

מוזיאון ה V&A משמש כאטרקציה לחובבי האמנות והעיצוב בכל ימות השנה. לכבוד פסטיבל העיצוב של לונדון הוא מארח מספר מיצגים יוצאי דופן ואת פורום העיצוב הגלובלי לצד התערוכות הקבועות שלו והתערוכות הנוספים המוצגות בו כעת. צעדנו בתוך חוות הבצל של הנריק ויבסקוב שהיתה מרשימה בגודלה אך נראה כי נשכחה באחד החללים המרוחקים והנסתרים מהקהל, תיפסנו על ה'מבוך' האינטרקטיבי של וו-טיסטלטון אדריכלים שהרגיש כמו הזדמנות נהדרת לתמונה יפה ותו לא והרגשנו 'דאזלד' בחלל התצוגה של סטודיו המוזיאון, או לפחות התרשמנו מהגרפיקה על הרצפה והקירות. לא פספסנו גם את התערוכות המוצגות בחללים השונים, ביניהן אופנתי מטבעו אשר נשמעת מעניינת יותר מאשר נראית כזו, פרידה קאלו: האישה שהמציאה את דמותה בהחלט סחפה אותנו אל תוך חייה הדרמטיים, משחקי ווידאו: עיצוב/משחק/שיבושים רעננו קצת את חושינו ואחרי שאתמול חשבנו שאנחנו כבר ממש נמצאים בעתיד, תערוכת 'העתיד מתחיל כאן' ממש הביאה אותנו לשם. שמענו את הרצאתה של מעצבת הפנים אילסה קרופורד 'עיצוב עבור הנשמה' אשר בה היא מספרת על הדרך המיוחדת בה היא הולכת ולא ממש ניסינו אבל הצלחנו, לאבד את דרכינו בין חללי המוזיאון המיוחדים והמיוחדים פחות. מה היה לאילסה קרופורד לחדש לנו בעינייני נשמה? איזו תערוכה הכי משכה את תשומת ליבנו? הכתבות המלאות בקרוב.

לא יכולנו לבקר בלונדון ולפספס את מוזיאון הטייט הנודע, מפאת עודף האירועים והמיצגים בחרנו בתערוכה אחת אשר משכה את תשומת ליבנו, תערוכת 'צורתו של אור: מאה שנים של צילום ואמנות אבסטרקטית'. התערוכה בוחנת לראשונה את היחסים וההקשרים שבין צילום לאמנות אבסטרקטית, מציפה את החדשנות ואת המקוריות שבצילום ואיך אלו תרמו וממשיכות לתרום לפיתוח סוג אמנות זה. התערוכה נרחבת ופזורה בין חללים רבים מה שגורם לקהל קצת לאבד את החוט המקשר העובר בין העבודות, אך העבודות עצמן לא מאבדות מהעוצמה והיופי של הדימויים האבסטרקטים. לא פספסנו גם את חנות המוזיאון (אחת מתוך כארבע חנויות) והתחדשנו בספרים, פוסטר של התערוכה ועיפרון אחד ממש מגניב. התערוכה מוצגת עד ה 14 לאוקטובר.