ריאיון בתמונות עם המעצב קנזו טקדה: כמו לפגוש את אלוהים

זה אני

אני יפני, גר בפריז. כרגע עוסק בעיצוב פנים.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

זיכרון ילדות

כשהייתי ילד, זו הייתה יפן של אחרי המלחמה. בגיל 10, התחלתי לצפות בסרטים אמריקאיים וחלמתי שיום אחד אסע לארה"ב או פריז. בהמשך, החלום הזה התגשם. הגעתי לפריז בגיל 25.

רגע חשוב בחיים

החיים שלי מלאי הרפתקאות. בגיל 18, נסעתי לטוקיו ללמוד בבית ספר לאופנה. בהמשך, החלטתי להגיע לפריז. בשנות ה 70, פתחתי את החנות הראשונה שלי Jungle Jap שמאוחר יותר הפכה למותג KENZO. 

עיר מועדפת

וווווווווווווווווווווווווווופריז וטוקיו. אתן חייבות לנסוע לטוקיו. 

הסטודיו שלי

הוא נמצא בשדרות רספייל, ברובע שאני אוהב. הוא מאוד פריזאי. אני יכול לצפות ממנו למגדל אייפל, למלון לוטציה וגם ל Bon Marche. 

איך אני עובד

אני יודע להשתמש באייפון אבל לא ממש טוב. אני מצייר את הרעיונות שלי, מוסיף צבע ואז יש מי שמעביר את זה למחשב.

על מה אני עובד עכשיו?

בקרוב אהיה בן 81 ואני ממשיך להפתיע את עצמי. התגעגעתי לעבודה. ב maison&objet השקנו את K3 – מותג יוקרה לעיצוב הבית שיתחדש מדי שנה ויופץ בכל העולם. המותג, שעבדו עליו כ 250 אנשי מקצוע ואומנים ברחבי העולם, כולל ריהוט, כלים ומוצרי טקסטיל.

מה פרוש השם K3?

אנחנו צוות של שלושה. עובדים איתי Jonathan Bouchet Mamheim כמנהל עסקי שאחראי על הביזנס, ו Engelbert Honorat כעוזר אמנותי שמתרגם את רצונותיי לפריטים. שניהם עבדו אצלי קודם לכן. הלוגו שלנו מסמל את האמביציה לשלב השפעות יפניות ומערביות. K זה קנזו, 3 ביפנית מבוטא כ'זו' ויחד זה יוצא קנזו. ובכלל, 3 זה מספר מצוין.

אופנה או עיצוב פנים?

עכשיו עיצוב פנים. אופנה זה כל היום וכל הזמן. אני אוהב אופנה כמובן, אבל זה כבר מעייף מדי בשבילי. עכשיו, בשבילי, זה עיצוב פנים והקולקציה שעבדנו עליה לאחרונה.

למה עזבתי את תחום האופנה בגיל 60?

הפסקתי בשנת 1999. אמרתי די. מספיק. עבדתי 30 שנה מאוד קשה והחלום שלי היה להפסיק לעבוד, לצאת לטיולים, לצייר. לא חשבתי מה אעשה בדיוק. אבל אחרי שנה הרגשתי שאני חייב לעשות משהו והמשכתי לעבוד. אחרי עוד שנתיים-שלוש התחלתי לשתף פעולה עם מותגי על כמו קוקה קולה ובקרט. בין היתר, חזרתי שוב לעולם האופנה.

מעצב אהוב

כשהייתי צעיר הערצתי את איב סאן לורן.

מי מחכה לי בבית?

אף אחד. זה המקום הפרטי שלי. אני מחפש מישהו. אולי אמצא כשאגיע לישראל. אני מבלה את הערבים בארוחות ערב עם חברים או שאני אוכל מוקדם, נכנס למיטה וצופה בטלוויזיה או ביוטיוב. בעיקר בסדרות יפניות.

פריט העיצוב האחרון שקניתי

בעבר הייתי אספן. אבל מאז שמכרתי את הבית הקודם, שהיה בחלקו מעוצב כבית יפני מסורתי, אני קונה פחות. הפריט האחרון שקניתי הוא ככל הנראה ענתיקה. אני מאוד אוהב עתיקות.

המסעדה הפריזאית המועדפת עלי

טויו היפנית. השף שלה עבד איתי במשך שמונה שנים כשגרתי בבית הקודם שלי.

לא יודעים עלי

שכשהייתי צעיר, בכל פעם שהייתי מצונן, הייתי מכסה את פניי במסיכת מנתחים.

עכשיו שאנחנו חברים, נתראה במילאנו באפריל?

בטח. יהיה לנו ביתן בסלונה דל מובילה ויהיה גם אולם תצוגה בעיר. אנחנו כבר עובדים על מציאת הכתובת. ומי יודע, אולי נתראה גם בישראל. הייתי שם לפני עשרות שנים, אני מאוד סקרן לגביה וכבר מחכה לבקר בה שוב.