קטלוגיקה: המבקר שלנו דפדף בקטלוג כבספר השראה וראה את האור

אני אתחיל בווידוי קטן – אני שונא פרינט. אבל ממש – כמעט כמו שאני שונא אפרסקים, אולי קצת פחות. לא כל כך קשור, אבל באמת לא נראה לי שאנחנו אמורים לאכול את כדורי הזמש האלו (מה זה בכלל זמש?). עוד כסטודנט שנה א' לעיצוב, הבנתי שהדפוס מת ושלפחות מבחינתי, אין באמת צורך בקטלוגים כבדים ודפי מפרט מודפסים, כשכל המידע לגמרי נגיש בלחיצת כפתור ויכול להיות מופץ באימייל או ככתובת ברשת. ועם נקודת הפתיחה הזאת, ניגשתי לבקר את קטלוג התאורה החדש שהוצנח לו השבוע במערכת.

נתחיל בשם Technical Architectural Lighting, שבאופן מפתיע קוצר ל TAL, או באותיות עבריות, כשלא שמים לב שמקש ה CapsLock לחוץ "אשך", אבל נשאיר את העניין הזה לפעם אחרת (תודו שהפסקתם לרגע את הקריאה כדי לבדוק).

אי אפשר שלא להתרשם מהפגנת הכוח שעומדת מאחורי הקטלוג: הוא מוקפד, גדול, כבד ומאוד מרשים וגם כרוך בכריכה קשה מעוטרת בלכה סלקטיבית. יש משהו קצת ממכר בלפתוח בפעם הראשונה ספר כשריחות מכבש הדפוס והדיו עדיין ספוגים בין הדפים. רואים שהמעצב שעבד כאן, ידע בדיוק מה הוא עושה ואיך ללחוץ על הנקודות הרגישות כדי שיפעילו את בלוטות הטעם שבפה ויניעו את גלגלי הדמיון של כולנו, גברים ונשים כאחד. שום קלישאה ויזואלית לא נשארה מחוץ לקטלוג – כולן, פשוט כולן, התייצבו בטור וצעדו לבטח לעבר השקיעה, או במקרה שלנו, לעבר זריחת הלדים: מלכים ומלכות, כוכבים וחלל, כלבים, אסטרונאוטים ושחקני כדורגל – כן איזה “Henrik Dalasgaard” אחד, כוכב כדורגל דני שמצולם אוחז בגרזן ובאהיל, סליחה – גוף תאורה, כשמתחתיו הכותרת – נולד ב-27 ליולי 1989 גובהו 1.92 ומשקלו 81 ק"ג. אני מאוד מקווה בשבילם שהם מתכוונים ל-הנריק ולא לאהיל.

גופי התאורה המוצגים בקטלוג מאוד מינימליסטים, מאוד מרשימים ומאוד שיקיים. למרות שצריך להתייחס אל הקטלוג כולו כאל ספר השראה וטרנדים, עדיין יש משהו מאוד אמיץ בעיני, בחברה שכל כך בטוחה באסטטיות של הפריטים אותם היא מקדמת, עד שהיא מוכנה להציג אותם בתמונות אווירה שבהן בקושי מורגשת נוכחותם. כך למשל, נקודת אור קטנה בפינה השמאלית העליונה של מטבח.

נראה, כאילו האסטרטגיה השיווקית של המותג כוללת התייחסות אל גופי התאורה באותה הדרך בה אספן אומנות מתייחס אל היצירות שבבעלותו אותן הוא מוכן להחזיק במרתף ביתו במקום להציגן לראווה בסלון. כל דגמי הקולקציה, בלא יוצא מהכלל, משדרים יוקרה ואיכות. גם בפריטים המינימליסטים ביותר, ניכרת תשומת לב המעצבים לדקויות – באמצעות בחירות אינטליגנטיות של שילובי גוונים ומרקמים. שילובים כמו צהוב ולבן מחזירים אחורה אל שנות ה-70 וגאומטריה עגולה, המזכירה מאוד מערכות הגברה, מוצגות לצד אובייקטים סימטריים עשויים עץ.

בין כל הגופים, סדרה אחת מאוד משכה את תשומת ליבי. הסדרה הנושאת את השם הקליט Luzien e27 הכוללת גופי תאורה נקיים, במראה רטרו מצופה אמייל, שעברו שדרוג נוסף כך שחלקם הפנימי הפך לנחושת/עץ.

ככלל, שמות המוצרים נעים על התפר שבין ג'יבריש דני לגיבורי על כמו תור (ההוא עם הפטיש), בין אצולה אירופאית כמו המלך ג'ורג' (למרות שבעיני, גוף התאורה הזכיר יותר את "מדוזה" בעלת שערות הנחשים מהמיתולוגיה היוונית) ובין ארכימדס – האיש והאמבט.

האמת שכאן תכננתי לסיים, אבל אז, בלי שום אזהרה מוקדמת, הגיע העמוד הזה – ממש ככה, נשבע לכם, לא נגעתי. מפה, כבר לא הייתה דרך חזרה.

התמונה של סילבאן ווילנז, מעצב הקולקציות "טלסקופ" ו-"רולו" (לא על שם ההוא מההרכב פייטלס וגם לא על שם אח של רגנאר לוטברוק מהסדרה הוויקינגים) שמסמן באצבעותיו "כזה קטן" רק חיזקה לי את הצורך להיכנס לחדר האמבטיה ולשטוף ידיים.

שמות המוצרים המאוד נאיביים כמו “Mini Rasputin” ו- “Mini Tommy”, קבלו משמעות אחרת לגמרי ומיד הציתו לי את הדמיון עם שורה של דימויים בהם הקוזק הקטן יושב עם טומי כלשהו (אולי ההוא מאופרת הרוק של ה-"מי") וביחד, כשהם מחזיקים סרגל קנה מידה, משווים גדלים. מזל שהדפים האחרונים, כללו סדרה מאוד מרשימה ומפורטת של תרשימי התפשטות גלי אור שדאגה להחזיר נופח אקדמי לכל הסיפור.

על הכריכה, מישהו דאג לציין, שהקטלוג כולו הודפס באמצעות דיו צמחוני, שזה ממש טוב, כי לא בטוח שאימאז' נוסף של פרות כלואות במכלאה, יושבות עם טושים ומעתיקות ציורים של נורות, שלפי הקטלוג בכלל לא מסופקות עם המוצרים (הנורות, כן? לא הפרות) יעשה טוב למישהו. נראה לי שהפרינט יכול עדיין להמשיך לחיות, אבל לא תצליחו לשכנע אותי בעניין האפרסקים.

הקטלוג החדש של חברת TAL
היבואן: יאיר דורם
גודל: 22/29 ס"מ
משקל: האמת שאין לי מושג, אבל דיי כבד.

את מי אפשר להרשים איתו:

1. לקוח חשוב
להשאיר זרוק ברישול על השולחן וברגע מתאים, לצעוק למזכירה בנון שלאנט "נורית, תגידי ליאיר שיפסיק לשלוח לפה את כל הפרסומות שלו", או "אמרתי לו כבר אלף פעם שאנחנו עכשיו מאוד אקולוגיים ומשתמשים רק בתאורה שעובדת באמצעות אנרגיה שנוצרת משריפת גללי שפנים".

2. ההורים בגן (חשוב מאוד – רק עם ברשותך לפחות שני עותקים)
כשתגיע הבקשה מהגננת להביא לגן ניירות למחזור, שלח עם הילד עותק אחד – כמובן אחרי שטרחת להגיד לכל אחד מההורים, שאחרי השיפוץ האדריכלי שעשיתם, נשארו בבית המון קטלוגים שאתם כבר לא צריכים.