"כל פרויקט הוא קסם מהרעיון ועד הריאיון"

אני רוצה לקבוע ריאיון עם המעצב ההולנדי הנודע מרסל וונדרס. אני פונה למשרד שלו ומקבלת תשובה שוונדרס ממש עסוק בימים אלה, אבל שבהחלט ניתן לקבוע עם יד ימינו ומנהל הסטודיו שלו, גבריאלה קיאבה (Gabriele Chiave). אני מהססת בהתחלה ובסוף מחליטה ללכת על זה. בדיעבד, אני כמובן לא מתחרטת ואפילו נזכרת שראיתי אותו, ממש כאן בארץ, בהרצאה מרתקת על סטודיו מרסל וונדרס שהוא העביר ביפו לפני כמה שנים.

בסטודיו מרסל וונדרס, עובדים כמה עשרות אנשים בני לאומים שונים. הסטודיו, שמייצר הכל, מקיסם לשיניים ועד מלונות פאר, ידוע בכתב היד השובבי שלו אבל גם באריזה ההוליסטית שהוא נותן למוצריו, החל בשלב השרטוט הרעיוני ועד הראיונות במדיה כשהמוצר כבר נמכר בחנויות או מוצג בירידי העיצוב הגדולים בעולם.

למרסל וונדרס, יש בנוסף גם חברת אחות בועטת ונועזת, שזכתה לשם moiii, והפכה למותג עיצוב עבור מעצבים שונים, בהם וונדרס עצמו.  

כשאיטלקי והולנדי

גבריאלה קיאבה עובד עם וונדרס כבר 14 שנה ועוד ידו נטויה. "התחלתי כמעצב תעשייתי בסטודיו ועכשיו אני מנהל הסטודיו" הוא מסביר לי "היום, אני מעורב בכל הפרויקטים בו ויחד עם מרסל, אנחנו שותפים מלאים לאחריות על הנעשה בו".

אתה בכלל איטלקי במקור

"נכון. מה שמעניין זה, שממש גדלתי על המאסטרים האיטלקיים התעשייתיים וראיתי עיצוב בצורה מסוימת. לכן, כשרק  הגעתי לסטודיו באמסטרדם, היו לי לא מעט גבולות מנטליים שהייתי צריך לפרוץ. הולנד, לא נחשבת כתעשיית עיצוב גדולה, אלא יותר מתמקדת באמנות, מהדורות מוגבלות ואומנות. השילוב הזה ביננו, יצר סיטואציה שבה כולנו מרוויחים".

איך זה קורה בפועל?

"שיתוף הפעולה ביננו, מחייב גישה פתוחה ליצירתיות. בסטודיו, עובדים כחמישים איש מכל העולם וגם הלקוחות שלנו בינלאומיים. יש לנו, אפילו, מעצבת מוצר ישראלית במשרד בשם אורי כהן. זה נחמד, כי יש עושר של תרבויות שהוא אוצר נהדר של מסורות וסמלים".

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

 פתרונות הוליסטיים

אני שואלת את קיאבה לגבי אמירתו של וונדרס לפיה המטרה העיקרית שלו, זה להחזיר את מגע יד האדם לעיצוב ולאחד מחדש את המעצב, האומן והמשתמש הסופי. נראה, שעכשיו זה אקטואלי יותר מתמיד. "עיצוב תמיד הובן כמשהו פונקציונאלי ורציונאלי" הוא אומר "זה מוכתב ככה על ידי צורכי השוק ולכן הייצור, בנשמתו, איבד קצת את המגע האנושי. בסטודיו, אנחנו נוקטים בגישה הומניסטית. אנחנו קודם כל, מעצבים לאנשים".

מעורב בזה לא מעט רגש

"נכון. המטרה שלנו, היא לא רק למלא צרכים, אלא יש בנו רצון לדבר ללב ולצד הפחות רציונאלי, זה שמייצר את הרגשות העמוקים יותר. כדי להביא את השכבות העמוקים האלה לעיצוב, אנחנו חוזרים ליופי של העבר, לזיכרון הקולקטיבי ולאומנות. אנחנו מחדירים למוצר משהו אוניברסלי שהופך אותו לאמיתי, חי ואנושי".

הוליסטי על פני פונקציונאלי

מעניין שאתם מעדיפים היום פתרונות הוליסטיים על פני פונקציונאליים בתהליך העיצוב

"נכון. זה חלק מהרעיון. אנחנו לא עושים עיצוב שמונע משיקולי יעילות. אנחנו מאמינים שכל מוצר הוא 50 אחוז עיצוב ו 50 אחוז הנגיעה באנשים. זה לא מתחיל ונגמר בעיצוב. לחשוב ככה, זה להיות די מוגבל. אחרי העיצוב, יש עוד המון דברים כמו צילום, קופי ופרסום. האמנות שבעיצוב, זה כל מה שקשור בו".

אז מה קורה בעצם בטווח שבין עיצוב ואמנות?

"אנחנו מעצבים לאנשים. וככאלה, אנחנו עושים אמנות של עיצוב. המוצרים צריכים להיות פונקציונאליים אבל גם אסתטיים ובעלי ערכים. המסר מתעלה מעבר לרעיון הטהור של עיצוב תעשייתי. בעצם, מעצב הוא כמו חבר בלהקה שיש בה, בין היתר, לקוח, פרנטר, מהנדס ואנשי ייצור. אתה צריך לתקשר ולהתחבר עם כולם כדי להיות מעצב. אמן הוא יותר סוליסט. בנוסף, לעיצוב, יש יותר מגבלות וגבולות שמוכתבים לו בכל שלב בתהליך".

כולם היו בניי

העשייה שלכם רב תחומית. מה אתה הכי אוהב בה?

"את השילוב בין כל הדברים. את התרבויות, הרעיונות, המחשבות, האוכל והמוסיקה. הכל. אחרת כולם רובוטים. אצלינו, גם הלקוחות מאוד מרתקים וכל פרויקט זה חיים חדשים שאנחנו לומדים וגדלים לתוכו. אנחנו לא מתמקדים בלהיות מומחים במשהו ספציפי, אלא מרגישים יותר כאנשי אשכולות. יש לנו דרך לעשות את העיצוב שלנו ואנחנו תמיד עובדים עם מומחים ולומדים מהם המון. ככה אנחנו מצליחים לגרום לדברים לקרות".

מבין כל הפרויקטים שעשיתם, איזה היה הכי מאתגר? ואיזה אתם הכי אוהבים?

"כולם מאתגרים במידה כזו או אחרת. אנחנו מחפשים דרך משותפת לנו וללקוח במטרה ליצור מוצרים בעלי בסיס חזק ובעלי משמעות. בעולם יש כל כך הרבה מכל דבר, כך שאנחנו ממש לא רוצים ליצור עוד משהו ממה שכבר יש. כך למשל, אנחנו חושבים הרבה על קיימות. אנחנו מאמינים שאנשים אוהבים חפצים שיש בהם גם מגע אנושי, שהם מתחברים אליהם רגשית ורוצים גם להעביר הלאה כך שהם יהיו כאן גם בעוד 50 שנה".

כל אחד הוא קסם

איך אתה מתייחס לפרויקטים שאתם עושים?

"כל פרויקט הוא קסם. מהרעיון, דרך השרטוט ועד המוצר הסופי, הצילום, השיווק והראיונות שבאים אחרי. זו הגישה ההוליסטית. אנחנו אוהבים לתמוך ברעיונות שלנו. זה כמו שנולד ילד. אחרי תשעה חודשים, הוא יוצא ועדיין צריך ללוות אותו הרבה מאוד זמן. כל רגע מחיי המוצר חיוני כדי לעשות אותו מוצלח.

"זה מאוד מאתגר לחדש באמצעות אומנות ולכן זה נחמד לעבוד עם חברות בעלות היסטוריה. כאלה שיש להן מסורת. יש לנו אחריות להחיות תרבויות אבל לעיתים זה קשה כי איך אפשר לחדש באמצעות משהן שכבר קיים".

אתם מעצבים בו בזמן קיסם שיניים ובית מלון. איך מדלגים בין קנה מידה כל כך שונים?

"כך או כך, אנחנו חושבים על משהו מרגש ומפתיע. מרסל אומר, שכשעושים מוצר, שולחים מסר מהסטודיו החוצה אל הלקוח והעולם. כשאנחנו עושים למשל עיצוב פנים לבתי המלון, אנחנו מדברים על תרבות, מסורת וסמלים מקומיים. בעיצוב מוצר, צריך רעיון אחד מושלם שיוצא מתוך אלפי רעיונות. גם כאן, בעיצוב מוצר זה כמו זמר סולו ובעיצוב פנים זו אופרה הרבה יותר מורכבת להתמודדות. זה רב שכבתי ונוגע בכל החושים".

מערכות יחסים

איך אתם נגשים לפרויקט חדש?

"אני מאמין שכשעושים עיצוב, עושים משהו עם מישהו אחר. לכן, מבחינתי, זה מערכת יחסים. אני מאמין שמה שיפה זה שרב שיתופי הפעולה שלנו הם ארוכי טווח. זה הופך למשפחה. הצעד הראשון, זה להבין את האחר ולהאמין בו. זה כמו מגרש משחקים. צריך להבין את כל המסביב ומשם לבנות מוצר שישקף את הד.נ.א. של החברה ושל הסטודיו. הצעד השני, זה לחזור לצוות הנהדר שלנו ולהתחיל בסיעורי מוחות ושרטוטים".

במיוחד היום, מה מעורר בך השראה?

"כמה דברים. אמנות, כי היא תמיד נמצאת צעד אחד קדימה ומסתכלת בצורה חדה על החברה היא מבטאת גם את מה שקורה היום וכך מחדירה משמעות עמוקה לעיצוב. בנוסף, אני מסתכל גם על אנשים, תרבויות, שינויי הרגלים, סגנונות חיים, צרכנים. במידה מסוימת, אנחנו אחראים לזה כמעצבים".

רב תחומיות

מה צפוי לכם ב 2021?

"הפרויקטים בסטודיו לא עצרו. הם האטו ונדחו. הרבה דברים נמשכו ונעשו תוכניות לשנה הבאה. אנחנו לא באמת יודעים מה מחכה לנו אבל הרבה קורה. הגישה הרב תחומית שלנו, אפשרה לנו לעבוד בתחומים שהמשיכו לעבוד לעומת מה שלא".

מה המסר שלך למעצבים צעירים? איזו עצה היית נותן להם?

"אחד הדברים החשובים זה להיות סקרן. סקרנות קשורה באחד הרגעים הראשונים שקורים כשנולדים. מאותו רגע, גדלים, שואלים ולומדים. צריך גם להיות ערני ולהגיב לחידושים. יושרה גם היא מאוד חשובה וכך גם כנות ואמינות כלפי עצמך וכלפי השותפים שלך ליצירה. צריך כל הזמן  להיות פתוח למגוון דעות, רעיונות ותרבויות. בלי שאלות לא גדלים. קשה מאוד להצליח בזה אם לא באמת נלהבים מהתחום".

ימי קורונה

איפה המגפה תפסה אתכם?

"סגרנו את הסטודיו וכל אחד קיבל עמדה בבית. התחלנו לעבוד בדרך חדשה. ניצלנו את הזמן לחשוב על הסטודיו והצוותים ואיך לחדש את העבודה שלנו כשהכל ייפתח. עשינו גם סדנאות וסיעורי מוחות כדי להתכונן ולחשוב על רעיונות וערכים חדשים שיתאימו למצב החדש".

ממש סוג של חשיבה חדשה?

"לגמרי. מינינו למשל צוות של קיימות. שלושה אנשים הצטרפו לסטודיו וכל תפקידם הוא להעביר לנו כל חודש ניוזלטר וספריית חומרים בהקשר של קיימות. מתאסף אצלם המון מידע שמועבר אלינו בצורה מסודרת במטרה להעשיר אותנו ולעורר בנו השראה.

"מוזר לחשוב שהמוצרים של לפני 40 שנה, עדיין נמצאים בשוק. אלה שקיימים היום, יצאו מהשוק בעוד שנתיים. זה נהיה ה'פסט פוד' של העיצוב. יש כל כך הרבה יותר מדי מכל דבר ובמקביל, לכל מוצר חדש יש אורך חיים קצר יותר ויותר. בנוסף, צריך גם לקחת בחשבון את אפן הייצור, ממה מייצרים ואיך".

לחשוב מחדש

סלונה דל מובילה בוטל מכורח המציאות. איך הרגשתם כלפי זה?

"אני חושב שזה סמל למחשבה מחודשת. במידה מסוימת, זה היה גם בריא לעצור רגע ואולי אפילו לחכות כמה שנים בין התצוגות. צריך להבין, שעולם העיצוב צריך להאט. עדיף לעשות פחות דברים אבל יותר טובים מאשר להיפך".

מה אתה חושב לגבי מה שקרה לסצנות האדריכלות והעיצוב?

"הם תמיד יהיו שם. אבל אני מקווה שיהיה שינוי באפן הייצור. למה שלא נשיק מוצרים בשנה אחת ובשנה שאחריה נדבר רק על רעיונות, השראות, מחשבות ומשמעויות של דברים. זה יכול לעזור לתעשייה להיות טובה וחדשנית יותר".

מהו התחום שנפגע הכי הרבה?

"עיצוב הפנים של מקומות האירוח. עכשיו, אנחנו לומדים איך לעזור להם עם רעיונות חדשים שיאפשרו להם חזרה נכונה ובטוחה לשגרה החדשה. בתי מלון המיועדים לנסיעות עסקים, כנראה יצטרכו להשתנות. אנחנו מבינים עכשיו, שעסקים מצריכים פחות נסיעות ובטח שכבר לא צריך לנסוע בשביל פגישה אחת. אני בעצמי, כבר לא רוצה את הנסיעות האלה. אני מבין שזה גם משפר את איכות החיים שלי וגם מפחית זיהום אוויר למשל.

"למרות שזה לא תחום חדש, אנחנו חושבים יותר ויותר על ביופיליה ואיך ניתן לשלב את היופי של הטבע בעיצוב. לאנשים עכשיו מאוד חשובים השלומות והחיבור לטבע".

הנורמלי החדש

מה יהיה האתגר הגדול ביותר של אדריכלים ומעצבים?

"לחלום זה טוב, אבל צריך להביא בחשבון את כל השחקנים האחרים במשחק. האתגר מבחינתנו, הוא שאנשים יעשו שימוש ברעיונות החדשים".

ואיך ייראה בעיניך הנורמלי החדש?

"דברים לעולם לא יחזרו להיות כמו בעבר. אותי זה לא מפחיד. מבחינתי, רק רגעים של משבר מאפשרים הזדמנות אמיתית לצמיחה ויצירת משהו חדש. כשהכל נהדר, פשוט ממשיכים. הדרמה האנושית והכלכלית, מביאה המון הזדמנויות ליצור דברים חדשים שאנחנו נדרשים להם עכשיו. אם לא נעשה אותם, נחזור אחורה מה שמבחינתי לא מקובל. זה הזמן שלנו לחשוב איך ייראה העתיד, לעבוד עם הבלתי ידוע ולחפש רעיונות ופתרונות חדשים".