המעצבת הצרפתיה מטלי קרסה מתעקשת לדחוף דברים אל הקצה

אוטוטו כבר יתקיים יריד Maison&Objet השני של שנת 2019. בינואר, טסנו ליריד הקודם וניצלנו את ההזדמנות לפגוש ולראיין כמה אושיות עיצוב מקומיות. את המעצבת מטלי קרסה, אנחנו מגיעות לראיין בסטודיו שלה, שהוא גם ביתה הפרטי, בצפון מזרח פריז, לא ממש רחוק מרובע המארה התוסס והבועט. מאחורי שער גדול ועוד שער קטן יותר מיד אחריו, אנחנו נכנסות לחצר קסומה שמזכירה לנו קצת את המעבר בסיפור המיתולוגי 'האריה, המכשפה וארון הבגדים' שבו עוברים ארבעת האחים אל עולם קסום, שונה כל כך ממה שהם מכירים.

החצר הציורית, נפרדת מהרחוב האפרורי והגשום ונתפשת בעיננו כמקום אידיאלי למקם סטודיו לעיצוב ויצירה. מטלי קרסה מארחת אותנו במטבח הפרטי שלה וכשאנחנו מתיישבות מסביב לשולחן, קשה להתעלם משלל הפריטים המרתקים והמסקרנים הפזורים סביב.

מהשולחן של מקרון עד גוף תאורה שהוא רמקול

"המקום והצוות מאוד קטנים כי אני מעדיפה להיות מרוכזת ביצירה ולעשות דברים ייחודיים וספציפיים. כך שפרט לייצור אנחנו עושים כאן הכל. אני אוהבת גיוון למרות שבתחילת דרכי עשיתי בעיקר עיצוב מוצר" אומרת המעצבת התעשייתית מטלי קרסה, הידועה בתספורת הקסדה שלה ובמשקפי הפלסטיק שהפכו יחד לחלק בלתי נפרד מפניה ואישיותה.

קרסה היא בוגרת בית הספר הלאומי העליון ליצירה תעשייתית בפריז ומוכרת כמי שהחלה את דרכה המקצועית בסטודיו של דניס סנטצ'יארה במילנו ולאחר מכן עברה גם בסטודיו של פיליפ סטארק בפריז. במהלך דרכה, היא עוסקת בעיצוב חללים, אדריכלות, עיצוב פנים, עיצוב רהיטים ואובייקטים. בין היתר, עיצבה את שולחן הכתיבה של בריז'יט מקרון, רעייתו של נשיא צרפת המופיע לא פעם כשמצלמים את משרדה שבארמון האליזה.

"כשעבדתי אצל פיליפ סטארק, יכולתי להתבונן מהצד איך הוא מנהל אמנותית את העיצוב של חברת תומסון, מה שהיה מאוד מעניין" אומרת קרסה "וזה הפך אפילו ליותר מעניין אחרי שהשנה הם פנו אלי שוב לשיתוף פעולה על פרויקט חדש". בשלב הזה וכדי להמחיש את דבריה, קרסה עולה לחדר של בנה ויורדת עם גוף תאורה נייד המשמש גם כרמקול. "אני שמחה שיצא לנו מוצר לא יקר, שניתן לטעון במוסיקה מהאיי-פון ולעשות שימוש בידית שלו גם כרגלית" היא מכריזה בגאווה.

אנתרופולוגיה שימושית

קרסה נחשבה לרב כנטע זר מעט בסצנת העיצוב. ולא, זה לא רק בגלל המראה המיוחד שלה, אלא גם בעצם הגישה שלה למקצוע. "אני אוהבת גיוון ולכן עוסקת באדריכלות, עיצוב חללי תצוגה, עיצוב פנים, ואובייקטים. אבל אני עובדת לפי תרחיש של אנתרופולוגיה שימושית, וכך חוקרת את ההתנהגות והשימושים של אנשים כלפי חפצים. האסתטיקה הרבה פחות מעניינת אותי. המנוע שלי הוא ליצור מוצר שיהיה בראש ובראשונה שמיש".

כשקרסה התבקשה בתחילת הדרך לעצב סכין לחיתוך עוגה עבור השף פטיסייר הידוע פייר הרמה, היא חיפשה קודם כל דרך לחדש את הסכין המוכרת ומצאה איך להשמיש אותה הן לחיתוך והן להגשה. "אפשר את אותו דבר לעשות גם עבור חללים וריהוט ופשוט לעבוד עם התרחישים של החיים" אומרת קרסה "בהמשך הדרך, כשהתבקשתי לתכנן חללים, ניסיתי שוב לעבוד עם אותם תרחישי חיים ועם לוגיקות חדשות של הסתכלות מהצד על הדברים. זה קרה, למשל, כשעבדתי על בתי מלון".

לארגן את החלל

מלון Hi בניס עובד על תשעה קונספטים הבאים לידי ביטוי במובן של חווית החלל עצמה ופחות בדקורציה. "רציתי ליצור מצב של חווית ארגון חלל חדשה. אחד הקונספטים הוא למשל לגור על הטרסה. זה עובד בעיקר עם אנשים שמסתקרנים מדברים חדשים. קל לעשות את זה בבית מלון כי לשם מגיע מגוון רחב של אורחים לזמן קצר כך שהם יכולים לחוות ולהשתמש בחלל באפן חדש ולגמרי מסעיר. זה בדיוק ההפך מלטרגט אנשים כמו שנהוג בעולם השיווק".

לאחרונה, השלימו קרסה וצוותה את עיצובו של מלון Dar Hi הממוקם בעיר קטנה ושקטה בטוניס. באתר המלון כתוב שמדובר באוטופיה באמצע נווה מדבר. "העיר לא השתנתה כבר מאות שנים והיא גם לא נחשבת תיירותית" מספרת קרסה "המלון מבוסס על מלון מפואר שהיה שם, ננטש והפך לאי חורבות. הרעיון עם הקמת המלון היה שאנשים יגיעו לשם כדי להכיר ולחוות את התרבות המקומית ואת האיזון שמתקיים שם בינה לבין הטבע".

"רציתי לייצר מלון לא גדול שיהיה מוקף חומה ויגן על האינטימיות של האורחים וכן שיהיה בנוי מבתים נפרדים עם חדרים קטנים יחסית שייבנו על כלונסאות שכמו שקועות בחול המדברי. המלון הוא חלק מתפיסת העולם הדוגלת בהאטה ולכן, החדרים בו בנויים כך שהם חיים את הטבע. גם מי המעיינות החמים, מהם נהנים האורחים, מיועדים למחזור וזורמים אל חורשת הדקלים הסמוכה והמתחדשת המעובדת על ידי תושבי האזור. התושבים, ששימשו כאומנים, הם אלו שגם באפן בלעדי ועקרוני בנו והקימו את המקום". בנוסף, לצד המלון, יצרה קרסה יחד עם שותפיה את Palm Lab – סדנת מעבדה להעסקת המקומיים בייצור פריטי עיצוב עשויים בהשראת ובשימוש חורשת הדקלים.

מחוץ לקופסה

קרסה השתמשה בגישה דומה בארבעת שיתופי הפעולה שהיו לה עד עכשיו עם איקאה. בשנת 2015 עיצבה עבור המותג מטבח קונצנטרי הכולל שלל שימושים סביב אי שמרכזו מוקדש לילדים. כך למעשה, התרחיש של קרסה מעביר את עיסוקיהם של הילדים אל מרכז הדירה. בשנת 2017, שבה קרסה לשתף פעולה עם איקאה כשעיצבה עבורה ארון בגדים עשוי מסגרת מתכת שניתן להשלים את דפנותיו באמצעות חלקים צבעוניים ומגש שניתן לשאת באמצעות ידית כמחווה למסורות העבר. עוד עיצבה קרסה, לפני כשנתיים, גוף תאורה בהשראת הפנסים המסורתיים בהם השתמשו בתחנות רכבת.

לאן שאתה הולך

"העבודה עם איקאה לא שונה בתכלית מזו של בית המלון" אומרת קרסה "הגישה לדברים זהה ובכל מקרה אני תמיד מנסה לדחוף את הדברים אל הקצה. גוף התאורה המדמה פנס, עוצב כך שיתאים לסוגים רבים של משתמשים ויעשה שימוש בלד כך שיהיה גם חסכוני באנרגיה. לפני שנגשתי לעיצוב, שמעתי במקרה תכנית רדיו שדיברה על הדרך הארוכה שנעשה מהשימוש בנרות ועד המצאת הנורה החשמלית. הדרך הזו גם הרחיקה את התאורה מהגוף ובכלל, עם הטכנולוגיה שקיימת היום, אפשר להשתמש באור באינספור דרכים ואפילו לטעון את גוף התאורה ולקחת אותו איתך לאן שאתה הולך. החלטתי למקם את אובייקט התאורה במרכז ולשלב בין עבר והווה מכיוון שברגע שאנשים נזכרים במשהו שהם מכירים, זה הופך את החוויה שלהם להרבה יותר נעימה. בהקשר הזה, זה גם לא דורש ממני להמציא משהו לגמרי מחדש כי הרעיון הבסיסי ברור".

גם בהקשר של המטבחים, החליטה קרסה לעשות שימוש ביחידות המזוהות כל כך עם איקאה ולבדוק איך אפשר לייצר קונספט חדש שיתאים לדירה קטנה. "החלטתי על צורת האות U כשבמרכזה מיקמתי אזור המיועד לקטנטנים" אומרת קרסה "באפן כזה, הילד קרוב ואפשר לשים עליו עין כל הזמן. מכיוון שהאי מכיל גם אזור שינה לילדים, כל מה שצריך עוד בדירה זה אזור שינה להורים. מה שבעיקר מעניין בפרויקט הזה היא הבחירה לשים את לב ההתרחשות במרכז ולא על הקירות וכן למקם במרכז הדירה דווקא את מה שהכי לא צפוי וליצור כך אינטראקציות בין פעילויות שונות".  

על אורות וצבעים

יש לך עניין מיוחד עם צבע, נכון?

"לגמרי. אם אתה לא עושה שימוש בצבע אתה פוחד מהחיים. אני חושבת שצבע מוסיף לכל. כשאתה קם בבקר ויש סביבך אור, זה מאוד משפיע על איך שאתה מרגיש. במקסיקו, ראיתי המון צבע ובו בזמן אור בעיניים של האנשים. חבל שכשאנחנו ילדים אנחנו עושים בצבע המון שימוש וכשמתבגרים שוכחים ממנו. כמעצבת, אני חושבת שצריך להשתמש בצבע בצורה מתוחכמת ולנסות להחזיר אותו לחייהם של אנשים".

אילו צבעים את אוהבת במיוחד?

 "אני לא אוהבת צבעים מסוימים אלא יותר את השילובים ביניהם. אני גם לא אוהבת טרנדים של צבע כי בצבע אין עניין מדעי מבחינתי, אלא משהו שמרגישים. הצבע גם נהיה סמלי במידה מסוימת, אבל זה לא אמור להיות מדי עמוק. עם זה, הצבע הוא ישיר ובלתי אמצעי ולא דורש תרגום כי הוא מופנה ישר לרגש".

כשאני שואלת את מטלי קרסה מה היא אוהבת במיוחד בפריז ומה אסור לנו לפספס בזמן הביקור שלנו שם, היא קצת מהססת. בשבילה זה הבית. "לצערי, אין לנו מוזיאון עיצוב. בפריז המהממת הכי נכון זה פשוט להתהלך ברחובות, להביט באנשים ולראות איך הם מתנהלים. בעיני היא ייחודית ביחס לערים גדולות אחרות כי היא מאוד חווייתית ותמיד יש בה משהו שונה או חדש".