הומאז' לכיסא הצדפה של הנס וגנר הופק בבית היוצר של זאהה חדיד

לא מכבר, השיק בית היוצר של זאהה חדיד כיסא חדש שכל כולו הומאז' לכיסא הצדפה האיקוני של המעצב הדני הנודע הנס וגנר (Hans Wegner). הכיסא ההוא, שהיווה מקור השראה למעצבים מבית חדיד, עוצב בשנת 1963 אך הושק כפריט מכירה רק בשנת 1997 אז זכה לאהדה גדולה ומיידית. ייחודו היה בעצם תכנונו ועיצובו בכיפוף העץ שהיה אופייני לתקופה וכן ביציבותו המלאה למרות עמידתו על שלוש רגליים בלבד. העיצוב וטכנולוגיית היצור שלו זיכו אותו אז בפרסים רבים והוא אף קיבל את הציון המרבי האפשרי מהמכון הטכנולוגי של דנמרק שנתיים לאחר השקתו.

הכיסא החדש, המכונה Lapella, דרש לא מעט מאמץ תכנוני כשהוא כמו מבקש למתוח עוד יותר את גבולות הטכניקה, החומר, המבנה וטכנולוגיות ייצור. הכיסא, משמר את הפרופורציות ואת קנה המידה של הכיסא הסקנדינבי המקורי של וגנר אך מקנה לו תרגום ומראה חדשים. את זאת הוא עושה תוך שימוש בכלים מודרניים להפקתו בעיבוד אבן וסיבי פחמן המייצרים משטח חזק, קל וגמיש המסוגל לשאת את כובד המשקל של האבן.

הכסא החדש שיצרו אנשי משרדה של חדיד (שיתוף משרד מהנדסים לונדוני, אוניברסיטת וסטמינסטר והמכון הטכנולוגי בניו יורק) כמו ממשיך את הגישה והמשימה שלקח על עצמו צוותה של חדיד לפתח ולייצר, הלכה למעשה, מופעים מבניים רבי הבעה מנקודת מבט של פרספקטיבה אדריכלית. כך, מהווים רהיטים מסוג זה, מקרי בוחן וניסויים בחומר ובטכנולוגיות החדשניות רגע לפני בדיקת היתכנות ליישומם בקנה מידה אדריכלי. הכיסא, שעוצב בזמנו בעץ מכופף ונחשב חדיש לתקופה, מיוצר כעת בטכנולוגיית סי אן סי ומאפשר בדיקות רלוונטיות בתחומי הכובד והמשקל בתחום הריהוט אך עם השלכות חשובות גם לתחום האדריכלות.

יתרונם של העוסקים במלאכה הוא בכך, שעולם העיצוב היום מאפשר להם להשתמש בדרך מודרנית, שיטתית וחד משמעית ליישום עדכני של טכניקות עיצוב היסטוריות. כך למשל, בכסא הנוכחי, שכבת סיבי הפחמן הדקיקה נוצרה ושובצה באפן שהיא נמתחת בדקיקות הרצויה על גבי האבן ומאפשרת את המופע המבני שביקשו להשיג. גוף הכסא עצמו, עשוי ברובו שיש איטלקי מלוטש שיוצר בהליך המשלב את התכונות הדחוסות של האבן יחד עם תכונות המתיחה של שכבת סיב הפחמן.