ביקור סטודיו: ארוחת המלחים של אביב ואביה

פינה חדשה חושפת את דור המעצבים הצעיר ונותנת הצצה אל אחורי הקלעים ותהליכי העבודה והמחשבה המרתקים מאחורי העבודות שלהם. הראשונות לפתוח את הסדרה הן צמד יוצרות, אביה חיימי מעצבת תעשייתית ואביב לה-עוז כליף מעצבת קרמית. את השתיים גילינו ביריד 'צבע הטרי' האחרון, שם הציגו מיצג מסקרן בשם 'ארוחת מלחים' שמחבר בין עולם הקולינריה והקרמיקה. שולחן גדול מלא בנוזל בגוון אדום ועליו צפים כמו סירות נייר, הכלים על שולחן האוכל. במרכז העבודה המלח, שכמו קסם מהווה מצע לציפה, משאיר את חותמו וצובע את הכלים. בואו תכירו אותן.

ההתחלה

"החדר הראשון שחלקנו היה לפני 11 שנים, בבסיס צבאי מעופש. מהר מהצפוי מצאנו את עצמנו חולקות בית בפעם השנייה בעיר הקודש, תמימות ומתרגשות להתחיל את לימודינו בבצלאל. אמנם כל אחת למדה במחלקה אחרת, אבל זה דווקא מה שחיזק ואפשר לחשוב יחד, לייעץ, לשמוע דעה ולדבר על הפרויקטים האישיים של כל אחת. 4 שנים של הרבה רגשות בבית אחד. אפשר רק לדמיין".

הסטודיו

"במאי שנה שעברה, בין קפה של בוקר לשאלות על פרויקט גמר בבצלאל, פנטזנו על מלגת סטודיו ראשון בבית בנימיני. הגשנו תיקי עבודות והגענו לראיון, כל אחת בנפרד נכנסה למרסל קליין וכשבוע לאחר מכן קיבלנו טלפון שהתקבלנו והבנו שלראשונה נחלוק מרחב עבודה משותף שאפשר לקרוא לו סטודיו. ראינו לנכון לנצל את ההזדמנות כדי לייצר לראשונה עבודה משותפת במיוחד לכבוד יריד צבע טרי". 

השראה

"אוכל. הרבה מהזמן המשותף שלנו אנחנו מבלות במחשבות על אוכל, בין אם זה לבשל, לאכול או באיזה כלי נסעד. עריכת השולחן, היא דבר שמרגש ומסקרן אותנו, היא מתחילה בנראות ואסתטיקה, דרך השימוש ועד חווית הסועד. מכיוון ששתינו עובדות בסקיילים גדולים, המתייחסים לחלל ולאנשים בו, באופן טבעי החלטנו לעבוד על מיצב חושי המערב את הקהל ושם את תהליך הכנת הכלים בקדמת הבמה".

חומרים

"מלח מים ופורצלן. נשמע כמו התחלה טובה למתכון, לא? מצאנו במלח חומר מוביל ומקשר, המחבר בין עולם הקולינריה והקרמיקה ומאפשר ל-'ארוחת מלחים' להתקיים. המלח הוא מלח ייחודי, לא למאכל, הנקרא קובלט סופלט, אשר נעשה בו שימוש בעולם הקרמי".

שולחן עבודה

"שילוב של שתי דיסציפלינות שונות. על השולחן; מחשב, מחברת, בוץ, אבק, טסטים, חומצות, כפפות, מסכות לפנים, סרגל, קופסאות פלסטיק, אוכל מאתמול, קפה, כלים בייבוש שמחכים להיכנס לתנור, וגם כמה שבורים. בלאגן אחד גדול, חייבים לבוא לראות".

הצלחות וכישלונות ומה שביניהם

"התחלנו לעשות תבניות לחיצה של משטחי פורצלן, מתוך מחשבה שזו הדרך האולטימטיבית לייצר את הצלחות. אבל פורצלן מפתיע וכל הצלחות התעוותו בתנור. בהחלטה אמיצה ומחייבת החלטנו לייצר את כל סט הצלחות על אובניים. כל הצלחות המעוותות שימשו כטסטים והוצגו כפלטת גווני כחול וטקסטורות אפשריות. מה שראינו בסטודיו כפגם ועל הגבול הלא שימושי, הסתבר כנחשק ויפה, וכולן נמכרו. אנחנו לומדות דרך הידיים, ניסוי, טעיה וגם תהייה. העשייה על האובניים היא ספר הסקיצות שלנו. אחרי ניסיונות רבים מצאנו את הצורה הנכונה המתאימה לציפה על מי המלח ולהתפשטות של המלחים בתוכה".

תהליך עבודה

"כלי הפורצלן אחרי שריפה ראשונה נכנסים להשריה במי מלח, שמחלחל אט אט לכלים ונטמע בהם. מי המלח הם השולטים בתנועת הכלים ובצבעוניותם. כפי שמלח שולחן מתבל את האוכל וממליח אותו, כך הפעם, המלח 'מתבל' את הכלים וצובע אותם. לאחר שריפת הכלים בתנור בטמפרטורה של 1200 מעלות, הצבע הכחול מתגלה ומייצר מופע חדש. מהגוון האדום-כתום נוצרת קשת של גוונים כחולים עמוקים, תלוי במשך הזמן ששהה במים. צביעת הכלים בטכניקה זו, שומטת מידינו שליטה מלאה בתוצר הסופי אשר מפתיע אותנו כל פעם מחדש".

תוצר

"מיצב המדגים את התהליך ומכניס את הצופים אל תוך הסטודיו שלנו, במטרה לשתף ולהראות את הפלא בשינוי הצבעוני של הכלים. הכלים בתצורתם הסופית, סט של צלחות פורצלן בגווני כחול, כל אחת שונה וייחודית ומאפשרת לייצר מופע ויזואלי חדשני ומרענן בעריכת השולחן. וכן, זה נכנס למדיח".