להציב את הבטיחות בראש שרשרת המזון | טור אישי: דני מריאן

החודש חודש נובמבר, ואנחנו מתקרבים לסיומה של שנת 2018 עם 38 הרוגים ו- 96 פצועים בתאונות באתרי בנייה. אלה מספרים בלתי סבירים, אם כי אינם מפתיעים את מי שמכיר מקרוב את ענף הבנייה. האחריות לבטיחות באתרי הבנייה נמצאת נמוך מאוד בשרשרת המזון של החברה. בנוסף למספרים המדוברים יש אינספור פציעות קלות שאינן מגיעות כלל למשטרה או לתקשורת אבל המציאות היא שאותו עובד יסבול כל חייו וביטוח לאומי יצטרך לשלם על כך. צריך להסתכל על זה לא פחות בחומרה מאשר על בן אדם שנפל אל מותו, וכאלה מקרים יש פי עשרה לפחות מכמות ההרוגים והפצועים קשה. ומי אחראי על זה? בעל התפקיד הכי עסוק והכי זוטר מבחינה ניהולית באתר – מנהל עבודה.

ככל שנושא הבטיחות עולה לכותרות יותר ויותר חברות בנייה מבינות שיש צורך להשקיע ולעשות שינוי בשיטות הפעילות בתחום זה. בשבוע שעבר הייתי נבוך לראות שנדרש איום בשביתה של ההסתדרות הכללית ושרק תחת אקדחה השלוף של ההסתדרות התיישבו סוף סוף סביב שולחן אחד משרד האוצר, משרד העבודה ומשרד השיכון על מנת לקבל שורה של החלטות (מינוריות וטריוויאליות לדעתי) שהיו צריכות להתקבל כבר מזמן. אני מברך על ההחלטות שהתקבלו, על הגברת הפיקוח, על אימוץ (סוף סוף אחרי 5 שנים) של תקן הפיגומים האירופי ועל כל שאר הצעדים המנהליים שיכנסו לתוקף בשנה שנתיים הקרובות. לצערי זהו רק חלק קטן של המאמץ הכולל שיש להשקיע על מנת למגר ולרסן את התופעה של היפגעות עובדים באתרי הבנייה.

בכנס ה-9 למנהלי פרויקטים של האיגוד שהתקיים השבוע, נידונה השאלה, על מי מוטלת האחריות לנפגעים באתר בנייה? בשבועות האחרונים לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים הטכנולוגיים בראשותו של מהנדס אהוד נוף הורידה מסדר היום הצעת חקיקה פופוליסטית שהגיעה לוועדת השרים לענייני חקיקה, שמציעה לנקוט בסנקציות ולהתלות רישיון באופן אוטומטי לכל מהנדס שהיה מעורב בתאונה שנהרג בה אדם – אנחנו פועלים רבות לשפר את הבטיחות באתרי הבנייה אבל לא יכול להיות שמהנדס ייענש באופן אוטומטי בלי לבדוק מה קרה ואם אכן התאונה הייתה באחריותו. עם זאת עדיין נדרשת חשיבה משותפת לכל השחקנים בתחום על מנת לשלב כוחות ולייצר פתרון מערכתי. המאמץ צריך להיות מאמץ כולל, מאמץ של כל השותפים בענף: ממשלה, מחוקקים, רשויות מקומיות, יזמים וקבלנים. בטיחות זה לא רק עניין של חקיקה, תקנות ואכיפת בטיחות זה עניין של תרבות. תרבות הבטיחות צריכה להיות נחלתם של כל העוסקים בענף וגם נחלתם של העובדים. על מנת ליצור תרבות של בטיחות צריך להציב אותה במקום הראשון במערכת השיקולים והקריטריונים בכל החלטה שמתקבלת בכל נושא.

דני מריאן
היו"ר היוצא של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות