מה עשתה הקורונה לכלכלה השיתופית ואיך חברות מסתגלות למצב החדש

לאחרונה, קראתי מאמר מרתק על עתידה של הכלכלה השיתופית בעידן פוסט הקורונה. שאלה מעניינת במיוחד לאור העובדה שבעידן טרום הקורונה, כלכלה שיתופית, אותה מערכת כלכלית שבה מעורבים אינדיבידואלים שמשכירים או חולקים את רכושם הפרטי, נחשבה לאחת המגמות הבולטות בשטח והייתה ללא ספק במגמת עלייה.

לאט לאט, וכמעט בלי שנשים לב, חברות ואנשים פרטיים לימדו אותנו לחלוק כמעט הכל. וגם מי שהרים גבה בהתחלה, התרגל די מהר והבין את היופי שבדבר. אין ספק שכולנו נדלקנו ואימצנו את השיטה די בקלות אפילו. אבל היום מסתבר, שגם הכלכלה השיתופית, זו שנשענת על קהילה ויחסים בינאישיים קרובים למדיי, הושפעה רבות ככל שגלי מגפת הקורונה התפשטו ברחבי העולם.

געגועים למילאנו

כולנו זוכרים, איך עם פרוץ מגפת הקורונה וההודעות על הסגר, אי שם בחודש מרץ, הזמנות רבות של דירות Airbnb בוטלו ואנשים שעוד חשבו שיסעו לתערוכת העיצוב הגדולה של מילאנו, חששו שיישארו ללא מקום ללון בו. טלפונים בהולים בין אנשי מקצוע על ביטולים מטעם בעלי הדירות במילאנו, השאירו רבים בקהילת האדריכלים והמעצבים מבולבלים וחסרי אונים. זה היה כמובן רגע לפני הסגר הגדול וביטול התערוכה והטיסות. בסופו של דבר, אף אחד לא נסע לשום מקום וכולם נסגרו בבתים עד להודעה חדשה.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

תלויים בדמיון

אבל מה קורה עכשיו, חמישה חודשים אחרי? חברות פופולאריות, כמו Uber ו Airbnb, חברות לשירותי השכרת אופניים לפי שעה וחללי עבודה משותפים, כמו WeWork, נאלצו לחשב מסלול מחדש, לבצע התאמות למצב ולנקוט באסטרטגיות חדשות כדי לוודא שהלקוחות שלהם לא נעלמים לחלוטין ומרגישים בטוחים מספיק לחזור ולהשתמש בשירותיהן.

כל אחת ואחת מהחברות האלה, כך כתוב היה במאמר ב arch daily, צריכה בעצם לעבוד מאוד קשה ולדמיין איך היא עשויה להתאים את עצמה לעתיד שבעצמו אינו ברור או בטוח. וכך, עם כל כך הרבה חוסר וודאות לגבי אותו עתיד ולגבי 'הנורמלי החדש' שנחווה בו, המגפה דורשת מכולנו, לכל הפחות, לנסות לשער מה צפון לנו. למרות שהמסרים שאנחנו מקבלים ממקבלי ההחלטות לא ברורים ולמרות שנראה שגם הם בעצמם מבולבלים ומשנים דעה על בסיס כמעט יומי, נראה שהכניסה לחודש הששי של ריחוק חברתי, מתחילה בחלקים רבים בעולם, לעייף את התושבים.

חזרה איטית לשגרה

וכך, עסקים כמו אלו שהוזכרו למעלה ונפגעו מאוד בהתחלה, מתחילים לאט לאט לחזור למסלול. כל אחד לפי הקצב שלו ובהתאמה לכללים ולהוראות המוכתבים מלמעלה כמובן. הציבור כשלעצמו, שב גם הוא לאט לאט, בין אם מחוסר ברירה או מתוך הבעת אמון מחודשת, לעשות שימוש באפליקציות כדי להזמין נסיעה או נופש בדירתם של זרים ולו כדי לשנות אווירה לסוף שבוע קצר.

לפי הדיווחים של Airbnb, הם הבינו, שמאז פרוץ המגיפה וברגע שניתן היה לצאת מהבתים, אורחים מעדיפים לנפוש קרוב יחסית לבית, מה שמעיד על כך שהם לא יחפשו לשהות בעיר תיירותית גדולה בעתיד הקרוב ושתיירים עדיין לא מוכנים לצאת לחופש שמשלב בתוכו טיסה.

הם דווחו גם, על עלייה בפופולאריות של השכרת בקתות, בתים מבודדים או דירות שלמות שבהם הנופשים גרים לבד ולא לצדו של בעל הבית או של אורחים נוספים. עוד, הם העידו על כך שראו עליה במגמת ההזמנות מטעמן של משפחות גרעיניות גדולות יחסית ששהו יחד בסגר ופשוט חשות צורך עז לברוח משגרת היומיום ולשנות, ולו במעט, את הנוף הנשקף מבעד לחלון.

אלטרנטיבות מקוריות

חברה נוספת שהושפעה מאוד מהתפשטות המגפה, היא למשל Uber. בדומה לאפן שבו Airbnb טלטלה את תעשיית המלונאות ויצרה חוויה חדשה של תיירות תוך תמיכה בכלכלה של קהילות קטנות, כך גם Uber אתגרה את הדרכים המסורתיות לנוע ממקום למקום.  

בזמן הסגר וגם אחריו, כשאנשים עדיין העדיפו לנוע ברכבם הפרטי, מצאה Uber דרך נוספת להתפרנס כשנהגיה הפכו לשליחים לרגע ושינעו מזון לתושבים שנמנעו מיציאה מהבתים. בינתיים, ועם החזרה ההדרגתית לשגרה, כבר ראינו מיני מוניות פרטיות שכאלה שבנו מחיצות בין החלק הקדמי והאחורי של הרכב ובכך יצרו חיץ בין הנהגים לנוסעים ואפשרו את שובן של נסיעות בטוחות יחסית.

שימור הנורמליות

חברות כמו Airbnb, Uber, Wework ואחרות, מספקות למשתמשים בהן חוויות אותנטיות שלא הכרנו קודם ושככל הנראה היינו זקוקים להן מאוד. הן אולי ממתגות את עצמן כחברות טכנולוגיה, ואין ספק שיש רכיב טכנולוגי משמעותי בפעילות שלהן, אבל בסופו של דבר הן חברות שחיות במרחב הלא מקוון והן צריכות אנשים שיגיעו באופן פיסי וישתמשו בשירותים שלהן כדי להתפרנס.

לפי איך שזה נראה כרגע, עתיד מהותם של הקשרים הבינאישיים והאפן בו נחלוק חללים, לא ברור לאף אחד. עם זה נראה, שבטווח הרחוק, אין מה לדאוג לתעשיות הנסיעות והתיירות. יש האומרים שאם יש עסקים שישרדו את המגפה, אלו יהיו אלו שיתאימו את עצמם בזריזות, שנינות וקלות לכל תרחיש, גם זה שאינו ידוע. עם זה, הכלכלה השיתופית, שבמידה מסוימת שינתה את העולם, עשויה לשמש כהימור הטוב ביותר לשימור הנורמליות שלה כולנו מקווים.