התערוכה של הונדרטוואסר, מוזיאון האורות בפריז (צילום יחצ)

הכתובות השוות בפריז שאסור לכם לפספס

מוס השוקולד, המקרונים, הביסטרו, השוק, הגלריה, חנות הנעליים וגם יופי של פרחים. הנה מה שאהבנו והתחשק לנו שגם אתם תחוו בפעם הבאה שלכם בעיר האורות

סיבת הנסיעה

קודם, ולפני הכל, ושלא ישתמע לשני פנים, לג'יט נוסעת לפריז כדי לעבוד. זה שהעבודה שלנו נהדרת – זה עניין אחר. הנה הצצה לסיבת הנסיעה והיא ממש, אבל ממש, טובה. קבלו את תערוכת maison&objet.

באו חושך לגרש

מוזיאון האורות בפריז הוא הכתובת החדשה יחסית שאסור לכם לפספס אם אתם בעיר. לפני כחצי שנה, נפתח ברובע האחד עשרה בפריז, מוזיאון האורות Atelier Des Lumieres המוקדש כולו למיצבי אור. על פי הדיווחים שאנחנו שומעות עד עכשיו, מדובר, ככל הנראה, באחת החוויות הקסומות שכדאי לקחת בחשבון בכל נסיעה לעיר האורות. המיצבים מוצגגים כך שהם מוקרנים על פני מסכי ענק ומקיפים את האולמות וכל מה שבתוכם. כך למעשה, הסרטים מוקרנים על כל דבר בחלל, כולל המבקרים עצמם. כל אחד מהמיצבים הרב חושיים כוללים לא רק עבודת וידאו אלא גם חגיגה שלמה של צבע, אור ומוזיקה, מה שמקנה הרגשה של התהלכות בתוך היצירה עצמה.

זה פספוס לא לאכול מוס

מוס שוקולד שאסור לפספס בפריז הוא, ללא ספק, זה של חנויות השוקולד Chapon. הכיף שבו, זה שלא צריך להתיישב בשבילו במסעדה ולחכות למנה אחרונה, אלא אפשר פשוט לקנות אותו בחנות בגביע נייר קטן וחמוד ולקחת אותו לדרך. על פניו, הגביע נראה קטן ותמים ונראה שכביכול הכמות היא קטנה, אבל כמה ביסים מטעם גן העדן של המתוק מתוק הזה, מתבררים כמספיקים בהחלט. למרות שהמוכרת מנסה בסבלנות ואדיבות להסביר לנו על אחוזי הקקאו, רמת המתיקות והארומות של כל אחד מחמשת המוסים, אנחנו מצביעות על זה שנשמע לנו הכי קליל ולא מצטערות לרגע. בפריז יש שלושה סניפים של Chapon, אבל אנחנו התאהבנו בזה של Rue du Bac שהוא למעשה חנות קטנה יחסית, שבו דודי מוס השוקולד ניצבים בחלון ופשוט אי אפשר להישאר אליהם אדישים. בחנות עצמה, יש המון שוקולדים שבהם מוצרי שוקולד, פרלינים וחפיסות שוקולד באריזות קסומות מקושטות בגרפיקה מצוינת. אם אתם לא בפריז בקרוב – תוכלו להזמין לכם שוקולדים דרך האתר, רק חבל שאי אפשר להזמין מוס. הסניף האהוב עלינו 69, Rue du Bac.

שימו לב גם לעיצוב
שימו לב גם לעיצוב (צילום יחצ)

אוון גארד בפרוטין

רחובות רובע המארה הקטנים והצרים, ידועים ככאלה שהפכו משכונה עממית ואפורה רווית בתי מלאכה מפויחים לאזור צעיר, יוקרתי ושוקק חיים. עם הזמן, נפתחו בו בוטיקים מסוגים שונים שלצדם קונדיטוריות ייחודיות, חנויות שוקולד, בתי קפה ומסעדות. לצד הגלריות הקטנטנות, הארמונות הפרטיים, שהיוו בעבר בתיהם של אנשי אצולה, שופצו לטובת פתיחתן של גלריות גדולות יותר המציגות עבודות של אמנים בינלאומיים עכשוויים. אנחנו נהננו במיוחד לבקר בגלריה של עמנואל פרוטין, Perrotin, הממוקמת באחוזה מהמאה ה-18 ומציגה תערוכות בועטות של אמנים אוואן גרדיים, אליהן מגיעים טיפוסים צבעוניים ומעניינים. הכניסה לגלריה, מתבצעת דרך מעבר חשוך ומקורה כשבסופו הפתעה בדמות מבנה מפואר מעוטר גרם מדרגות ותבליטי קיר. במהלך הזמן, רכש פרוטין גם את החלל הסמוך, המשמש כשלוחה של הגלריה שבה חנות לממכר ספרים, פריטי לבוש ואביזרים הקשורים בתערוכה. 76, Rue de Turenne

מבנה מהמאה ה-18
מבנה מהמאה ה-18 (צילום יחצ)

פרחים בלב

ממש לא רחוק, שני צעדים מהגלריה, נמצאת חנות הפרחים הקסומה Moor הנוטפת שיק פריזאי קלאסי ועושה טוב ושמח בלב. החנות, שהתגלתה לגמרי במקרה, משכה אותנו פנימה בשל סידור הכניסה המרשים שלה העשיר בפרחים רעננים בשלל צבעים וגוונים. העושר הפרחוני והאסתטי, לווה באינספור סידורי פרחים שלצדם כלים, כדים ואביזרי נוי לבית. הריח המשכר של הפריחה, ממלא את החלל המשולב בתאורה רומנטית של נרות ושנדלירים. יחד, הם יוצרים אווירה שמספקת הפוגה קטנה ומרעננת לנפש. כל זה מסודר בתפאורה דרמטית של שחור וזהב. 80, Rue de Turenne

המון יופי במקום אחד
המון יופי במקום אחד (צילום קרן גרינשטיין)

טעם של עוד

אנחנו סומכות על חובבי העיצוב שלא יפסחו על ביקור בהיכלי העיצוב Merci העדכני ו Empreinte המכיל בתוכו אומנות צרפתית. ממש בסמוך להם, עדיין ברובע המארה, מסתתר לו שוק אוכל מקורה, קטן ומקסים, הנושא את השם Marche des Enfants Rouge. בחמש דקות, חצינו את כולו כשבאוויר ניחוחות משובחים שעובדים חזק על בלוטות הטעם. מגוון הדוכנים בשוק מציע, בין היתר, אוכל איטלקי, מרוקאי ואסייתי כשניתן לשבת במקום או לקחת אתכם. 39, Rue de Bretagne

אתנחתא באווירה לא מחייבת
אתנחתא באווירה לא מחייבת (צילום יחצ)

אין פריז בלי ביסטרו

אם בא לכם דווקא לשבת ממש באותו רחוב במקום פריזאי מושלם לארוחת צהריים, מצאנו בשבילכם את Café Charlot, אליו הגענו כתוצאה מהמלצה אינטרנטית אחרי הליכה בגשם כשבחוץ שתי מעלות בלבד. למרות הכפור, אנשים ממלאים את הביסטרו עד שאין מקום להכניס סיכה ואפילו הכיסאות והשולחנות שעל הרחוב תפוסים ללא כיסא אחד פנוי. עוד אנחנו מתלבטות אם להישאר, כי הצרפתי שבדלת אמר לנו שזמן ההמתנה הוא ארבעים דקות, לפתע הוא מתחרט ומעדכן את הזמן לחמש דקות. טוסט צרפתי גדול עם גבינה והאם וסלט רענן, המבורגר מושחת, אגס בנדיקט והכי חשוב – לחם עם חמאה, הרבה הרבה חמאה. אנחנו אוהבות גיוון, אבל בעיקר אווירה והיא היתה צרפתית, אותנטית, חמימה ובעיקר טעימה! 38 Rue de Bretagne

צרפתייה אמיתית
צרפתייה אמיתית (צילום יחצ)

ואין פריז בלי אופנה

ממש במורד הרחוב מארוחת הצהריים הפריזאית שלנו, ממוקמת חנות הנעליים האהובה עלינו. Mista הוא מותג נעליים בריטי המחזיק שלוש חנויות בעולם (לונדון, ברצלונה וכמובן פריז). ביקרנו בספטמבר בחנות החדשה שלהם בכיכר יורק בלונדון, במכירת פופ אפ סודית באוקטובר בניו יורק, ולא יכולנו לפספס את הפעם הזו במארה בפריז. למי שתהה (או תהתה) כשאנחנו מגיעות לחנות של מיסטה, אין לדעת כמה זמן נישאר, אבל בדרך כלל מדובר בהרבה. הביקור הזה, היה מרגש במיוחד כי מדובר בחנות כפולה. בצד אחד, אפשר למדוד ולקנות את הקולקצייה הנוכחית ובצד השני, הסגור בדלת קש ענקית, אפשר רק להציץ על הקולקציה של סתיו 2019. התחדשנו. 31, Rue Charlot

התחדשנו
התחדשנו (צילום נעם בן צבי)

שוקו חם ועוגיית מלח

יום ראשון, היה היום האחרון שלנו בפריז ויצאנו לכיוון שדה התעופה בשעה 11:00. ערב לפני, קיבלנו הוראה ברורה מהארץ, מקונדיטורית מקורבת, שאין לנו מה לחזור בלי שביקרנו בפטיסרי מספר אחד בפריז Yann Couvreur Patisserie. אז השכמנו קום ונסענו למארה במונית. להפתעתנו ולשמחתנו, המונית לא יכלה להגיע לרחוב המבוקש. לא, לא בגלל ההפגנות של האפודים הצהובים, אלא פשוט בגלל שזהו לא רחוב שנוסעות בו מכוניות. אז ירדנו והלכנו ברגל ומצאנו את אחד הרחובות היפים שראינו בפריז. השמיים אמנם היו אפרוריים אבל השוקו החם, העוגייה עם המלח והגודולף שאכלנו האירו לנו פנים.

המלצה של אוריקה אמיר
המלצה של אוריקה אמיר (צילום נעם בן צבי)

שווקים תוססים

השווקים השכונתיים באפן כללי ורחובות השווקים הידועים בפרט הם תמיד כתובת ששווה לבקר בה. החל בשווקי הענק הסובבים את העיר, הכוללים בעיקר עתיקות ובגדים, דרך מדרחובי השווקים הידועים ועד השווקים הקטנים בהם ניתן לפגוש את צרפת האחרת – איכרים, אנשי אדמה, אומנים וסוחרים – אנשים עממיים נטולי פוזה המציגים לראווה תוצרת אדמה רעננה, מיני בשר ודגים, גבינות ומוצרי חלב, לחם ומאפים ואוכל חם וטרי לאכול במקום או לקחת הביתה. השווקים נפתחים מוקדם בבקר ומהווים חוויה מרהיבה וציבעונית. אנחנו ביקרנו הפעם בשוק של Place d'Italie.

שווקים
שווקים (צילום אודית לורן בלקין)

שוקולד למביני עניין

אם תעברו ליד אחת מחנויות השוקולד של Patrick Roger, יש סיכוי די גדול שלא תבינו שמדובר בחנות שוקולד. חלון הראווה נראה יותר כחנות תכשיטים מיוחדת או משהו אחר לא ידוע ובהחלט מסקרן. זו היתה החנות שחיפשנו. טבלאות שוקולד בתוך קופסאות פח דקיקות, מסודרות בערימות ובשורות על פי אחוזי הקקאו שהן מכילות. פרלינים מאורגנים להם ביחידים ובקבוצות וכמובן גולת הכותרת, ערמונים מסוכרים, ארוזים אחד אחד בנייר כסף. אסור לגעת בכלום, למקרה שתהיתם, ויש לבקש עזרה אם רק תרצו להתקרב לשוקולד. לא היססנו, קראנו לעזרה ויצאנו עם שקיות מלאות בכל טוב. 2, Rue Rambuteau

פטריק רוז'ה במארה
פטריק רוז'ה במארה (צילום לירון סימסולו דגן)

ומקרונ(ים)

התחלנו במוס שוקולד אז נסיים במקרונים. הנוסעים לפריז, דואגים שלא לפספס את ממלכת המקרונם ודברי המתיקה Laduree. למעשה, פוגשים את סניפיה ברחבי העיר וכולם מתוקים תרתי משמע. החל בנראות שלהם ועד למארזים הקסומים – הם מזקקים שיק צרפתי עם ניחוח של פעם. אנחנו דגמנו את הסניף של 14, Rue de Bretagne

מתוק תרתי משמע
מתוק תרתי משמע (צילום קרן גרינשטיין)
תעמדו בזה?
תעמדו בזה? (צילום קרן גרינשטיין)

אולי יעניין אותך גם...