מייסד סטודיו LAAB בריאיון ללג'יט על עיצוב מודע

ממש לא מזמן ננעל יריד העיצוב הפריזאי Maison&Objet שעסק הפעם בנושא המתבקש, אם כי מעט איגנורנטי, Terra Cosmos. כחלק מהיריד, התקיימו דיונים והרצאות על נושאים בוערים ובהם הדיון המרתק על 'עיצוב מודע בפרספקטיבה אסייתית' בו השתתף השותף ומנהל העיצוב של סטודיו LAAB הhsug nהונג קונגי, אוטו אנג (Otto Ng). סקרן אותי לשמוע מtנג קצת יותר על עיצוב מודע, איך הוא מיושם אצלם בסטודיו ומהם הערכים והעקרונות שלאורם הם עובדים.

תאר בקצרה את הסטודיו

"הסטודיו שלנו נקרא LAAB שהם ראשי תיבות של 'מעבדה לאמנות ואדריכלות' המאגדת בתוכה צוות רב תחומי לעבודה על פרויקטים חדשניים. אנחנו מאמינים שהניסוי הוא הצעד הראשון להפיכת רעיונות חדשים למציאות ושההתנסות והעשייה בפועל חשובים לא פחות מהעיצוב שמתגבש במוח או משורטט על הנייר. בשבילנו, העיצוב והעשייה מפרים אחד את השני ולכן אנחנו עסוקים בניסויים רבים, בדיקות, מידול ויצירת אבות טיפוס תוך כדי תהליך העיצוב". 

אילו מומחים עובדים בסטודיו כדי לגרום לחלומות של המעצבים להתממש? 

"בצוות שלנו יש אדריכלים, מעצבי פנים, מעצבי רהיטים, מעצבי מוצר, גרפיקאים, סוציולוגים ומהנדסים. כשאנחנו מסתכלים על בעיה מנקודת מבט אחת בלבד שמיוחסת למקצוע הספציפי שלנו, אנחנו יכולים בקלות לפספס הרבה דברים. שיתוף אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, מאפשר לנו לשאול שאלות מרתקות שבעבר אולי לא חשבנו עליהן".

בסטודיו LAAB, שעובד עם לקוחות בעולם כולו, מיישם אנג את תשוקתו לחידוש חומרים ואומנות דיגיטלית והוא עושה את זה בקנה מידה שונים, החל באדריכלות, דרך עיצוב פנים, ריהוט ומיצבים. בין היתר, שיתף הסטודיו פעולה עם מותגים כמו קרטייה, הרמס, פיליפס ואחרים בתחומי האמנות, הצרכנות והאירוח. 

על מה אתה עובד בשגרת היומיום שלך?

"היום שלי נחלק לסיעור מוחות, תגובה לבריף חדש או שיפור של עיצוב שנמצא בתהליך, אבל גם לא מעט קפה, החתולים שלי, משפחה וחברים".

כמה זמן אתה מקדיש לניסויים? ומהן חוויות מונפשות?

"הסטודיו שלנו עובד על מגוון רחב של פרויקטים בו זמנית, החל במיצבים אמנותיים ועד עיצוב פנים, מבנים וחללים ציבוריים ומבצע לא מעט ניסויים בהתאם. חוויה מונפשת, היא אחת הדרכים למשוך את תשומת לבם של המשתמשים בחלל. למשל, 'הארבור קיוסק' על הרציף של הונג קונג שתכננו, משקף אדריכלות קינטית שמהדהדת את גלי הנמל תוך כדי ביצוע פעולות יומיומיות כמו פתיחה וסגירה של התריס. דוגמה נוספת, הוא מיצב התאורה והמוסיקה בחלל הציבורי Henderson Hoarding שבמרכז העסקים בהונג קונג, שמהדהד את תנועת כלי הרכב בכביש המהיר הסמוך ומעיר את המרחב לחיים".

על אלו חידושים אתה עובד היום ועל מה הם מבוססים?

"זה תלוי בפרויקט. אני מאמין שחדשנות יכולה להיות מוחשית כמו הקיוסק, שהוא למעשה מבנה שיודע לזוז, אבל היא יכולה גם להיות עדינה וכמעט שקופה, כמו במתן גישה שווה לאור טבעי עבור כל העובדים במשרד. החדשנות מבחינתי, מדברת יותר על מה שהיא משנה ביחס למה שהיה".

מהו עיצוב מודע מבחינתך ואיך אתה משתמש בו בקנה מידה שונים של אדריכלות ועיצוב?

"מדובר בעיצוב אחראי כלפי אנשים, קהילה, סביבה וכלפי מערכות אקולוגיות גדולות. אם נבין את זה, נדע ליישם עיצוב מודע בכל קנה מידה. בקנה המידה הקטן יותר, זה יכול להיות שימוש בחומרים שמשמרים זהויות מקומיות וזיכרון קולקטיבי. את זה עשינו למשל בפרויקט T CAFE שבו השתמשנו בעץ שנאסף ממזח שיועד להריסה בשכונת וואן צ'אי בהונג קונג, שאותו הפכנו לריהוט ציבורי בבית קפה סמוך.

"בקנה מידה גדול יותר, עיצוב מודע מדבר על פיתוח מערכות שמגיבות לאתגרים ולשינויים הקשורים במזג האוויר. ערכתי למשל מחקר במזרח התיכון בשם Powerscape שבמהלכו פיתחתי חופה שיודעת להפוך את קרני השמש לאנרגיה המתועלת לפעילויות שונות".

איזה תפקיד יש לקיימות בעבודה שלך?

"יש דרכים רבות שבהן אפשר לייצר עיצוב בר קיימא. הדרך הנפוצה ביותר, היא להשתמש בחומרים בני קיימא כמו חומרים ממוחזרים או מחודשים. ביתן הסביבה של הונג קונג שהוצג ביריד Maison&Objet הוא דוגמה שבה אספנו בקבוקי פלסטיק מבתי ספר מקומיים והפכנו אותם לביתן תצוגה מודפס בתלת ממד. שימוש בחומרים מקומיים, עוזר להפחית את טביעת הרגל הפחמנית. במקרה של תערוכה נודדת בחו"ל, אנחנו תמיד חושבים איך לעצב אותה ככה שתהיה קלה ככל האפשר. הביתן האקולוגי של הונג קונג בפריז היה עשוי מלבנים שהן גם קלות משקל וגם נערמות זו על זו ומתניידות בקלות". 

מה החשיבות של הטבע בעבודה שלך ואיך אתה מחבר את את העיצובים שלך אליו?

"הטבע תמיד שימש כמקור השראה לעיצוב שלנו. למשל, עיצבנו סדרת רהיטים עירוניים ברציף ויקטוריה שבהונג קונג שמקור ההשראה לו בטבע שמסביב. למדנו לעומק את הגיאומטריה של המרחב, את התנועה בו, את זוויות ההצללה ואת המרחק מהמים. כך יצרנו ביתנים שונים בהשראת הטבע ועם מלוא הכבוד אליו. בפרויקט אחר ביפן, ניסינו לשלב את האדריכלות שלנו עם הטבע מסביב באופן שלא יפריע לשכונה השקטה".  

מה זה בעיניך עיצוב באמצעות עשייה?

"אלו לא שני תהליכים שונים. הם מפרים אחד את השני. העיצוב מוביל את הליך העשייה והליך העשייה, מצדו, מפרה את פיתוח העיצוב. בסטודיו שלנו, אנחנו עושים המון מודלים ואבות טיפוס תוך כדי תהליך העיצוב. למשל, הלבנים שיצרו את הביתן בפריז, עברו לפחות ארבעה שלבים עד שנבחרו הנכונים ביותר. כל שלב כזה, עוזר לנו לחדד ולייעל את העיצוב".

מהי אומנות חדשה מבחינתך?

"אם הכוונה לאומנות דיגיטלית, אז הכוונה היא לשילוב בין טכנולוגיה דיגיטלית ואומנות מסורתית. אומנות מסורתית הפכה ליקרה מאוד אם לא אבדה לחלוטין בערים פוסט תעשייתית רבות כולל הונג קונג. אני מאמין שייצור דיגיטלי יכול לעזור לנו להחיות ולדמיין מחדש אומנות מסורתית ולייצר עיצוב שלא ניתן היה להשיג קודם לכן. העיצובים שלנו ב K11 MUSEA, היעד העולמי החדש לתרבות קמעונאות בהונג קונג, נעשו על ידי אומנות דיגיטלית ששילבה דיוק מכונה עם מגע יד אדם".

מהם הכוח והחשיבות של עיצוב בימינו?

"עיצוב טוב עומד במבחן הזמן תוך הסתגלות לצרכים משתנים. זהו עיצוב שמתחשב יותר בחללים חדשניים שעוזרים לעצב מחדש את היחסים החברתיים ביחידה משפחתית, בקנה מידה קטן, או בקהילה שלמה, בקנה מידה הרבה יותר גדול".

כשאני שואלת את אנג מה נחווה באמצעות העיצוב בעתיד ומה התפקיד של בינה מלאכותית, הוא שולח לי את התשובה שקיבל מהבינה המלכותית: "בעתיד העיצוב ישתנה על ידי בינה מלאכותית באמצעות חוויות מותאמות אישיות, יצירתיות משופרת וזרימת עבודה אוטומטית. בינה מלאכותית תספק תובנות מונעות נתונים, תקדם קיימות ותשפר את הנגישות, מה שיאפשר למעצבים להתמקד בחדשנות תוך יצירת פתרונות אינטואיטיביים ויעילים יותר המותאמים לצרכים האישיים".

בין מפחיד למרתק. תלוי איך בוחרים להסתכל על זה.