איך הפכו המחסנים הישנים של משרד הבריאות לתערוכת אמנות?

במסגרת התערוכה, כל אמן קיבל "קנבס" עם אופי שונה כמו חצר, מכונית ישנה, חלל תעשייתי, קיר או משרד עם הריהוט הישן המקורי של מי שאיכלס אותו בעבר, שעליהם הולבשו הקונספטים השונים. כשאני שואלת את יערה זקס, יוצרת ואוצרת התערוכה, איך היא בחרה את שם התערוכה ועל מה הוא מרמז, היא מסבירה שהשם נבע מהמיקום שלה. "מדובר במתחם ענק שבנוי מקומות משרדים וחללים תעשייתיים ששימשו את משרד הבריאות ב 15 שנים האחרונות כמחסנים לשעת חירום. השם נגזר ממשחק מילים עם הביטוי work of art, שמשמעו יצירת אמנות. אנחנו שינינו את המושג ל WORK OFF ART שמשלב בין אמנות ועבודה לבין היכולת לקחת גם הפסקה מהעבודה ולתת מקום לחיים האישיים".

מה החשיבות של החלל בתערוכות מסוג זה ואיך מצאת אותו?

"הייתי בתהליכים של עבודה על תערוכה בארה״ב, שם רוב הנכסים שמצאנו היו של משרדים שננטשו ונשארו ריקים עקב הקורונה והשינוי של הרגלי העבודה. תוך כדי החיפוש, כשראיתי שאלה הנכסים הקיימים במיקומים שחיפשנו, בניתי את הקונספט של תערוכה בחללי משרדים. במקרה, בזמן הזה נכנסתי להריון והחלטתי לשים בהולד את התערוכה בארה״ב, אבל כבר התאהבתי ברעיון של לקיים תערוכה במשרדים. לכן,    החלטתי לחפש בניין להשכרה בארץ. רצה הגורל, וממש בטעות הגעתי לבניין הנוכחי שמיועד להריסה. זאת היתה אהבה ממבט ראשון. המקום בנוי מחללים בגדלים שונים ועם אופי שונה, כך שהמבקרים בתערוכה יעברו בה חוויות מגוונות".

מיהם האמנים המשתתפים? 

"הם מגיעים מתחומים שונים ובחלקם אף הציגו בתערוכות שלי בעבר. חלקם אמני גרפיטי וסטריט-ארט ואמני וידאו וחלקם אדריכלים ומעצבי פנים, מעצבים גרפים, ארט דירקטורים ועוד. הוצאתי קול קורא לאמנים ולבתי ספר לעיצוב עם נושא התערוכה ואפשרתי למי שרוצה פרק זמן של חודש ימים להגיב. הבחירה באמנים המשתתפים, שיצליחו לייצר חווית חלל שלמה, הייתה הפעם קשה יחסית בין היתר מכיוון שהמבחר היה יותר קטן. מה שמדהים לראות, זה שעבור הרבה אמנים זו הפעם הראשונה שהם עושים דבר כזה ועם זה כל אחד מהם הביא את היכולות והיצירתיות שלו ופיצח את מימוש הקונספט לכדי מציאות". 

באיזה אופן היצירות אכן משקפות את טשטוש הגבולות בין עבודה, בית, משרד וחיי פנאי?

"אני חושבת שכל עבודה מגיעה מהמקום האישי של האמן ואיך הוא חווה את השינוי שהעולם עובר. מסתבר שהסטטוס שלהם בחיים משפיע על הנושא שבו הם בחרו להתעסק. הורים ובעלי משפחה למשל, התעסקו בקושי לאזן בין עבודה ופנאי ולהספיק הכל או למצוא את היכולת להשקיע זמן ולא לפספס. רווקים, לעומת זה, מתעסקים במה הם מפספסים בחיים האישיים ולא מצליחים להגיע אליו בגלל העבודה והלחץ שהם נתונים בהם". 

יש עבודות שבאופן מיוחד הפתיעו, ריגשו, הזיזו בך משהו או גרמו לך לחשוב?

"בעבודה של האמן נאמי עוז, המשרד נמצא בתוך חדר הילדים והצעצועים נמצאים ליד הקלסרים והעטים. כל החדר מלא בפתקיות עם מטלות שקשורות לעבודה ולחיים וקשה שלא להבחין שהגבול ביניהם היטשטש לחלוטין. זה משהו שאני מאוד מתחברת אליו כי החל מלפני שנתיים וחצי גם אני אמא שבהחלט חווה את הקושי של איך אני ממשיכה במיזמי האמנות שלי, שלוקחים הרבה זמן ואנרגיות, ובו בזמן איך אני מגשרת על החוסרים ומוצאת מספיק זמן להשקיע בבת שלי.

"הארט דירקטורית שירי ברלב, יצרה מקרר ענק עם מוצרים שקשורים לחיים האישיים שאנשים מקפיאים לגמרי בחיי היומיום שלהם בגלל העבודה והמחוייבויות שלהם. כך ניתן למצוא בו דברים כמו דייטים, עיסוק בספורט או פריטים המקושרים לפנאי שהפכו למוצרים ממשיים לכל דבר. אני חושבת שזה משהו שכל אחד יכול להתחבר אליו. בחיי היומיום, אנחנו כל כך עמוסים במטלות ועבודה, מתעדפים פחות נכון ובוחרים בלית ברירה להקריב דברים שחשובים לנו.

"האמנית מורן גרוס למשל, יצרה מעל 400 עכברים בעבודת יד שהתשלטו על משרד והפכו אותו לעולם משלהם. העבודה היא סוג של טייק אוף לביטוי 'מירוץ עכברים' שלפעמים כולנו מרגישים שאנחנו נמצאים בתוכו ולא יכולים לעצור".

כשאני שואלת את זקס לגבי שלל התערוכות שנושאות אופי דומה שנפתחות לאחרונה והאם לא מיצינו את הז'אנר, היא אומרת שלדעתה תערוכות מהסוג הזה עשו עבודה שעולם האמנות הקלאסי והישן לא הצליח לעשות מעולם – להביא קהל חדש שבימים רגילים כנראה לא יגיע למוזיאונים ולגלריות. "כאן יש לקהל הזה הזדמנות לחוות חוויות אמנותיות. יש תערוכות יותר טובות ופחות טובות אבל אני יכולה להגיד את אותו הדבר על ביקורים שלי במוזיאונים וגלריות בכל העולם. אבל ככל שיהיו יותר תערוכות והמבחר יהיה גדול יותר, כך הליכה למוזיאון או לגלריה תהפוך להיות בילוי שגור אצל קהל רחב יותר ממה שהתקיים עד היום".

עד כמה הז'אנר הזה יהיה רלוונטי לאורך זמן?

"אפשר בעצם להגיד את זה על כל תערוכת ויצירת אמנות שקיימת בעולם, לא? אמן שיוצר כמה יצירות אמנות, האם היצירות החדשות שלו פחות רלוונטיות מכיוון שיצר עבודות בעבר בנושאים אחרים? אני חושבת שהכוח של אמנות, הוא להנגיש נושאים שמדברים לקהל רחב בצורה שמצליחה לגעת ולהשפיע עליו. המטרה, היא לתת למבקרים נקודה למחשבה על עצמם ועל האופציה לבחון את החיים שלהם ביחס לנושאי העבודות שמוצגים בתערוכות. האמת היא, שאני פחות מודאגת מהנושא הזה. אני מרגישה שאנשים מחפשים, במיוחד בימים הזויים אלה, מקומות לחוות בהם חוויות שיוציאו אותם קצת מהלופ של חדשות וחרדות יומיומיות".

האם ועד כמה נושא הרווח הכלכלי עולה באוצרות של תערוכה מסוג זה? 

"להקים תערוכה כזאת בלב תל אביב עולה בין 1.5-2 מליון ש"ח. לצערי, אין בניינים בתל אביב שעומדים ריקים ורק מחכים שנכניס אליהם אמנים בחינם. כמובן שהתערוכה היא מיזם עסקי לכל דבר. האמנים מקבלים שכר אמן על העבודה שלהם ותקציב נכבד מאוד להקמת היצירה וזה גם רוב העלויות של הקמת המיזם מעבר להשכרת המבנה, הארנונה, הצוות וכדומה".

יש לך כבר תוכניות להמשך?

"אני אמורה ללדת עוד כמה חודשים, אז אני מניחה שזאת תהיה התוכנית העיקרית שלי בשנה הקרובה".

פתיחה: 17.10.

כתובת: יגאל אלון 119, תל אביב.

הכניסה לתערוכה ברכישת כרטיס מראש בלבד כאן.