עולם האדריכלות מגיב, עם השנים, לשינויים טכנולוגיים וחברתיים. כתוצאה מכך, הוא מפתח מקצועות חדשים, כמו יועצי נגישות או יועצי מיזוג אוויר, שלא היו קיימים לפני מאה שנים אך כעת נדרשים בכל פרויקט. גם עיצוב תאורה לאדריכלות הוא תחום התמחות חדש יחסית אך מכיוון שמדובר בתחום המזוהה בעיקר עם פרויקטים עתירי תקציב, מעט אוניברסיטאות מאפשרות להתמקד בלימודי עיצוב תאורה לאדריכלות. עם זאת, אני מעריך שבעתיד יותר ויתר פרויקטים ישכילו להשתמש בשרותי מעצב תאורה אדריכלי.
ייחודו של מעצב תאורה אדריכלית הוא בכך שהוא עובד עם חומר שאינו פיזי ופלסטי בכדי להשפיע על תפיסת המרחב האדריכלי. וכך, עיצוב נכון של תאורה מעצים מאוד את האופן שבו המשתמש חווה את המבנה. במדינות קרות כמו צפון אירופה וצפון אמריקה ניתן להבחין שהגישה לתאורה מלאכותית מפותחת הרבה יותר בהשוואה לישראל למשל. בארץ, אור השמש בוהק וחזק לאורך רוב ימות השנה וכתוצאה מכך נעשה שימוש רב בתאורה חזקה וישירה המהווה מעין המשך ישיר לאור השמש. לעומתה, האור הטבעי הרך במדינות הקרות והעובדה שבמהלך החורף אנשים נשארים במקומות סגורים, מהווים בסיס להתפתחות גישה רגישה יותר לתאורה מלאכותית.
המושג הדני ״הוגה״ (Hygge) למשל מתאר, בין היתר, את תחושת החמימות והנינוחות שכדאי לייצר בחלל סגור. המושג ומשמעותו התפתחו בעקבות הצורך שנוצר במדינות צפון אירופה לייצר חללים לשהייה ממושכת בבית בהם ניתן יהיה לשרוד ולבצע מגוון פעילויות במהלך החורף הארוך. אחד הפתרונות לכך הוא שימוש בתאורה מלאכותית, המאפשרת ליצור תרחישים שונים המאירים את המרחב הסגור באפן שמשנה את התפיסה המרחבית של החלל. בביקור בן שעתיים שערכתי בבית ידידה בקופנהגן, זכור לי ששינתה את התאורה לא פחות משלוש פעמים בהתאם לפעילויות השונות שהתרחשו במרחב. בעת ארוחת הערב כשישבנו סביב שולחן האוכל, היא השתמשה בתאורה נמוכה עדינה מעל לשולחן שהאירה את פני הסועדים ובודדה אותם מהחלל סביב. כשישבנו אל מול החלון, לעומת זה, היא השתמשה בתאורת נר עדינה בצד החלל, שיצר אור חם ורך שהשתלב עם התאורה שבאה מבחוץ באפן שלא חסם אותה על ידי סנוור של אור חזק.
