פסטיבל 'אדריכלות יוצרת מציאות' יתקיים השבוע בתל אביב

בימים שלישי ורביעי הקרובים, 12-13/6, יתקיימו בגני התערוכה שבתל אביב אירועי פסטיבל אדריכלות ישראלית 2018 מטעם 'התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל' בשיתוף איגודי התכנון והעיצוב. הועידה, שתתקיים תחת הכותרת 'אדריכלות יוצרת מציאות' ותדון על העתיד העירוני והאדריכלי בישראל, תארח אדריכלים מובילים מהארץ והעולם. מבין האורחים שיגיעו מחו"ל יהיו האדריכל והמעצב האיטלקי מסימיליאנו פוקסס האמון, יחד עם אדריכל יואב מסר, על תכנון מרכז פרס לשלום כמו גם על שדה התעופה בשנזן שבסין וכן, האדריכל לאון רוסט, שותף במשרד האדריכלים האמריקאי-דני BIG ומי שתכנן את משרדי גוגל בניו יורק, מיאמי ולונדון.

"האתגר המשמעותי ביותר מאז קום המדינה הוא לתכנן ולעצב מחדש את המדינה בעידן הדיגיטלי והגלובלי בו אנו נמצאים כעת" אמר אדריכל דוד קנפו, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל "האדריכלות היא הביטוי התרבותי הקולקטיבי של חברה והיא הצהרה על יחסה למקום, לנוף ולמסורת שמעצבים את קיומה הנוכחי ומורשתה לדורות הבאים. לפיכך, ההשתתפות בכנס של כלל בעלי המקצוע בתחומי התכנון, הבניה והעיצוב, מסמלת יותר מכל את הרצון שלנו להיות גורם משמעותי בעשייה התכנונית בארץ ולהוביל לשינוי שהמדינה זקוקה לו.

"אוכלוסיית מדינת ישראל מכפילה את עצמה וכך הופכת המדינה למרחב עירוני רציף. מציאות אורבאנית חדשה קמה כתוצאה מהיקפי בנייה עצומים המרפדים את ערי ישראל בשכונות לוויין חדשות ובפרויקטים של פינוי בינוי במרכזי הערים. עם הזמן, הפריפריה והמרחב הכפרי נבלעים לתוך מטרופולין הצומח במהירות ומכתיב שנויים משמעותיים באורחות החיים העירוניים המוכרים. בנייה לגובה, ציפוף עירוני ועירוב שימושים מעצבים את העירוניות העכשווית. עלינו להיערך לקראת עידן של קדמה ובניה רוויה מתוך הסתכלות על הטווח הארוך, על שירותים עירוניים ושטחים ציבוריים, על הפרט ועל האוכלוסייה כולה".

לקראת הכנס, בדקנו עם אדריכל דוד קנפו איך ניתן להעלות בחזרה את קרנו של האדריכל בעידן שבו התחום הנשלט בידי יזמים וקבלנים ומה צריך לעשות כדי להחזיר את ישראל למסלול נכון של תכנון ובנייה. התשובות מפתיעות למדי.

מה קרה למקצוע האדריכל מאז שהוא נחשב כבונה המדינה ואיך הוא איבד את מעמדו?

"ציבור האדריכלים לאורך שנים עשה את עבודתו נאמנה ויחד עם זה לא הצליח להגיע עדיין למודעות הציבורית ולהבליט את חשיבותו לאדם, לקהילה ולחברה. למעשה, עם הזמן, התכנון האדריכלי איבד את מקומו לטובת ניהול התכנון והרגולציה של התכנון. אם בשנות ה-60 ישראל נחשבה יצואנית של אדריכלות שבנתה אפילו בטהרן ובאפריקה, הרי שהיום כל זה אבד והאדריכלות הפכה שבויה בהליכים אינסופיים של בירוקרטיה והיתרים. כך, נשארנו תקועים עם חוק תכנון בנייה מיושן שגורם לאדריכלים לאבד השראה וגורר אותם שוב ושוב, מזה ארבעים שנה, לתכנן את אותה דירה באותו בניין שכבר מזמן לא מתאימים לסוגי המשפחות ולקדמה הטכנולוגית של העידן הנוכחי ובטח ובטח של העתיד".

מהו הנושא הבוער שאתם מבקשים להעלות בכנס?

"אני מרגיש שאבדנו את הנשמה של האדריכלות ולכן אנחנו מנסים להחזיר את התכנון למרכז החשיבה הלאומית ואת האדריכל לשולחן התכנוני הלאומי. משבר הדיור נובע לא רק ממחסור ביחידות דיור אלא מהעדר תכנון לאומי. כך נוצרת מציאות אומללה שבה צריך לעניות דעתנו, להחזיר, ובהקדם, את האחריות לידי האדריכלים. רק כאשר ענייני הרגולציה, המנהלות וההיתרים הדרקוניים יבוטלו, יפסיק התכנון לעסוק בניהול פרוצדורות ויחזור לעסוק ביצירת מציאות. רק אז ניתן יהיה לבחון לעומק את מהותם של בניינים, רחובות, ערים ותנאי חיים שיתאימו לדור המתמודד עם אתגרים טכנולוגיים, סביבתיים, דמוגרפיים ואחרים".

איך עושים את כל זה בעידן שבו היזמים והפקחים לקחו את המושכות?

"דווקא מול 'התאחדות בוני הארץ', המייצג את היזמים והמפקחים, אנחנו נמצאים בדו שיח מתמשך ופורה. גם הם, כמונו, חושבים שצריך לדון על משמעותה של חדשנות בתכנון, ברישוי העצמי לאדריכלות, בהורדת הרגולציה וביצירת הליכים לקראת רוויזיה משמעותית בתחום. רבים מהם מממנים מיוזמתם חדשנות בבנייה כמו שימוש בבנייה מתועשת ומתוחכמת, רובוטיקה, הקמה של מעבדות חדשניות, ייעול הליכים וכדומה.

"היזמים והקבלים מהווים גם הם קורבן של השיטה כי הם נמצאים באותו לופ של רגולציה מכבידה שעשויה לקחת שנים ושבתהליכיה הם משקיעים הרבה מאוד מתקציב הפרויקט. לרב, הם מובלים באותו מסלול סטנדרטי, מיושן ונטול גמישות ועושים את הטוב ביותר כדי להרוויח את הכסף המגיע להם. לפי הידוע לי, הן היזמים והן הקבלים מתקנאים ורוצים להימנות במועדון המכובד של עמיתיהם בעולם המערבי. אך בסופו של יום, הם יושבים באותו בור משמים ומיושן ביחד עם עמיתיהם האדריכלים שם הנוסחאות נשארות ברמת האדריכלות הזולה והפשוטה המציעה דירות סטנדרטיות אליהם נכנסים דיירים שדבר ראשון פונים למעצבים על מנת לשבור הכל ולבנות אותן מחדש".

כלפי מי אתה מפנה אצבע מאשימה?

"במרוץ המטורף שהמדינה שלנו נמצאת בו, לא לקחנו לעצמנו את הזמן הנדרש כדי לשאול שאלות תכנוניות קריטיות ומהותיות. לכן, צריך עכשיו לעצור, לשבת ולחשוב על פתרונות וליצור חזון עירוני חדש בישראל שייקח בחשבון את האדם, המשפחה והקהילה ועל זה ילביש את 15 מיליון התושבים שיחיו בערים, בחברה ובתרבות ושיזדקקו, בין היתר, לפתרונות ברמת התחבורה, האקולוגיה והסביבה. כל אלה הן שאלות של קיימות בתוך טריטוריה מצומצמת עם רמת ילודה מטורפת כשמה שקורה עכשיו זה מתכון לרמת חיים בלתי סבירה בעליל".

איך עושים את זה במדינה שמפנה את רב משאביה לביטחון?

"דווקא בגלל שאנחנו כל כך עניים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבנות טעויות שיעלו מיליארדים לתיקון. דווקא מתוך משאבים מוגבלים אנחנו רוצים להגיד שאנחנו עניים מדי כדי לקנות מוצר זול שיהיה מאוד יקר בעתיד".

הכנס קצר ורווי תכנים

"כנס הוא מקום להעלות שאלות וסוגיות ואחריו צריך לקיים על בסיס קבוע סדנאות, ימי עיון ומחקרים מעמיקים. הכוונה היא לעורר תאבון ולא בהכרח להשביע את הסועדים".

מה בכנס

שני מושבים יתנהלו במקביל בהם ישתתפו כמאה דוברים בסך הכל. בין הנושאים שידונו בכנס: עתיד בר קיימא, מגה פרויקטים בראיי הארצית, אדריכלות במזרח התיכון, התחדשות עירונית, אתגר הערים העירוניות, המרחב הציבורי בעיר המחר ואדריכלות ישראלית צעירה ופורצת דרך. דברים קצרים מאת שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, יימסרו ביום רביעי בבקר.

עוד ישתתפו בכנס: המועצה הישראלית לבניה ירוקה, איגוד מהנדסי ערים בישראל, איגוד המתכננים בישראל, לשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים, אגודת מעצבי הפנים, האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, מרחב התנועה לעירוניות בישראל והתאחדות בוני הארץ.

במסגרת הפסטיבל, יתקיים לראשונה גם טקס 'אות האדריכלות הישראלית לשנת 2018' ויוכרזו הזוכים מתוך 115 פרויקטים שהוגשו לתחרות. פרס על מפעל חיים למצוינות תכנונית, יוענק מתוך כוונה להציג את תרומת האדריכלות בבניין הארץ ובעיצוב התרבות הישראלית. הפרסים נועדו לבטא את ההוקרה להישגיהם של אדריכלים מובילים בתחומם בקטגוריות: מבנה מגורים, מבנה ציבור\חינוך, תכנון עירוני, אדריכלות המחר, קיימות ובניה ירוקה. אדריכל דן איתן ואדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין הם הזוכים בפרס מפעל חיים.