יש אי שם, מישהו חושב עליך: המקלט שהוקם בהזמנה מאדריכלים

בואו ניכנס לפרופורציות. בטורקיה, קיימים היום תשעים מקלטים לנשים מוכות. בקנדה, קיימים שש מאות מקלטים לנשים מוכות. בארץ, להבדיל, יש ארבעה עשר מקלטים בלבד. בצד הפרקטי, זה אומר שלמעשה רק מאה וחמישים משפחות של נשים וילדיהן זוכות להגנה מפני טרור האלימות שרודף אותם מבית.

בעוד כשבוע, יושק, אי שם במרכז הארץ, המקלט הראשון לנשים מוכות שהוזמן ממשרד אדריכלים ותוכנן בקפידה לקלוט נשים, ילדים ותינוקות הנמלטים על נפשם במטרה לעצור את מעגל האלימות בו הם חיים. בעוד רוב המקלטים בארץ מתקיימים במבנים מאולתרים, המוקצים על ידי העיריות ולרוב אינם מותאמים לשהייה של נשים ובייחוד לא של ילדים קטנים, הפרויקט הזה תוכנן לפי הגדרה ייעודית במטרה לספק מקום בטוח נעים ומואר, לנשים וילדים מרגע צאתם ממעגל האלימות.

את המשפט "היא הייתה רגילה לקבל מכות" שמעה רות רזניק, כלת פרס ישראל על מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, לפני עשרות שנים והוא זה שהניע אותה להקים את עמותת ל.א. (לא לאלימות) שעיקר עיסוקו בניהול מקלטים לנשים מוכות ושהיום היא משמשת בו כיו"ר. "הכי חשוב לציין את האיכויות שהמבנה נותן לנשים וילדיהן" אומרת לי רות רזניק בתום שיחה ארוכה על פועלה המרשים "תחושת הסביבה, המרחב והרווחה המוענקת למתגוררים במקום, מרגיעה את האימהות וילדיהן, מעניקה להם ביטחון וכך גם מפחיתה את הלחץ והאלימות ביניהם. כל זה התאפשר, בין היתר, הודות לאדריכלים המצוינים שליוו אותנו לאורך כל התהליך".

ראייה נוספת להצלחתו של מבנה המקלט ושל האדריכלים למלא במדויק אחר הוראות הבריף, היא הזכייה במקום הראשון בקטגוריית 'מבנה הבריאות העתידי' בפסטיבל WAF העולמי world architecture festival. הזכייה, שהתרחשה לפני כשנה על בסיס הדמיות, נומקה בכך שהתכנון הרגיש והמדויק נותן פתרון מיטבי לפרוגראמה מורכבת למדיי ושהמתכננים יצרו תחושה נעימה וביתית למרות דרישות מחמירות בנושא בטיחות ובטחון אישי.

מסתבר, שלא רק שהמדינה לא עוזרת כמעט במימון או בכל דבר אחר לצורך הקמת מוסדות חשובים שכאלה, אלא גם שבניית המקלט החלה באיחור של שמונה שנים. במהלך הזמן הזה, התקיים מאבק משפטי אותו יזמו חלק מהתושבים ברחוב שהתנגדו להקמת המקלט בשכונת מגורים. המאבק כלל התנגדות בוועדת ערר המחוזית ועתירה לבג"צ, אך בסופו של תהליך אושרה הקמתו.

"למעשה, מדובר במקלט שמומן תחת מכרז ותקציב של משרד הרווחה אבל רובו הגדול, כעשרה מיליון שקלים, גויסו מתרומות פרטיות" אומרת יעל גולד, מנכ"ל עמותת 'לא לאלימות' "הייחודיות היא בכך, שמראש ומהיסוד נבנה כאן מבנה למטרה ספציפית עם קונספט ברור לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה הייעודית ולצרכיה".

לב ליבו

האדריכלים שנבחרו להוביל את תכנון המקלט ועיצובו הם הצמד תמר יעקבס ואושרי יניב יחד עם אדריכל עמוס גולדרייך. במפגש שערכתי במקלט עם אדריכלית תמר יעקבס אי אפשר היה שלא להתרשם מהתוצאה האדריכלית המרשימה ביחס לאמצעים הדלים ולקשיים הרבים שליוו את צוות המתכננים לאורך כל הדרך.

"הפרויקט שונה המון בפעמים בהתאם לדרישות משרד הרווחה וצוות העמותה ולקח זמן עד שהגענו למצב של הגדרת פרוגרמה שתרצה את כולם" אומרת אדריכלית תמר יעקבס "למעשה, חפשנו איך לייצר בניין שתהיה לו השפעה חיובית על כל המשתמשים בו עד שלבסוף הגענו לנוסחה של מבנה הפונה כולו כלפי פנים כך שהוא עוטף חצר מרכזית ירוקה המשמשת מקום מפגש ומשחק ומאפשרת החדרת אור טבעי ואוויר צח לחללים הפנימיים של המקלט".

המבנה, ששיטחו 800 מ"ר על פני מגרש של 1,600 מ"ר, כולל שנים-עשר חדרי מגורים, מועדונית, גן ילדים, חדר טיפולים, חדר אוכל ומטבח, אזור תחזוקה ואזור מנהלה. המבנה השטוח כולל שתי קומות אך אינו בולט מהחוץ אלא מצטנע במתכוון בלב השכונה. כמו שריון של צב הוא נטול חלונות, נוקשה חיצונית, מגונן ומתכנס סביב החצר הירוקה.

"למעשה, יצרנו מיקרו קוסמוס המכיל את כל הפונקציות באפן שמאפשר לנשים ולילדיהם להרגיש תחושת ביטחון ההפוכה מתחושת הרדיפה אליה הן מורגלות. חשבנו על אלמנטים כמו שקט, רחש טבעי של ציפורים מצייצות, אור והמון ירק שנראה מכל מקום כמו גם על כך שהילדים יוכלו להתרוצץ במרחב הפתוח בשלווה וללא כל מצוקה" מסבירה יעקבס "החצר, שסביבה מאורגנות כל הפונקציות המרכיבות את החיים במקום, היא הלב הפועם המייצר חמצן, תרתי משמע, אבל גם דינאמיקה חברתית, שקיפות ושליטה מתונה על מה שמתרחש במקום. כלב הבית, החצר משמשת כמו צומת ממנה ניתן להגיע לכל מקום אך היא גם מפרידה בין פונקציות ומאפשרת כך לקיים שגרת חיים נורמטיבית יחסית. כך למשל, החצר מופרדת מגן הילדים בגדר ושער המסמלים הפרדה בין יום ולילה ובין עיסוקי האימהות והילדים הקטנים".

הרושם המתקבל מסיפוריה של יעקבס על תכנון ועיצוב המקלט הוא של חוויה עמוקה ולא בלתי מטלטלת. "אנשים וערכים של סובלנות ואהבת אדם חשובים לנו עד מאוד. גדלנו עליהם. האפשרות להיות מסוגלים לנצל ולתרום את יכולותינו המקצועיות לטובת מפעל שכזה היא נהדרת, בעיקר כשמדובר בעניין כה חשוב ופגיע שאינו מטופל בארץ כמו שצריך. הנה תכננו, באמצעים באמת דלים, מקום עם מיטה, מקלחת וארוחה חמה שזה עולם ומלואו עבור אותן נשים המגיעות לכאן כשהן נטולות ציפיות לחלוטין. בדיוק עבורן, ניסינו ליצור משהו חדש השומר על פרטיות אבל מלא בנקודות מפגש, צבעוני אבל לא מוגזם ובעיקר מקום אנושי המרגיש כמו בית אפילו אם ישהו בו לפרק זמן קצר בלבד".