יוצרים עכשוויים במחווה לעשר אדריכליות שהקימו את המדינה

אנחנו ממשיכים לציין את יום האישה הבינלאומי והפעם, תערוכה מיוחדת בבית האדריכל.ית כמחווה לעשר אדריכליות גדולות ומעוררות השראה שלקחו חלק בהקמת המדינה. התערוכה, באוצרותן של האדריכליות לימור יוסיפון גולדמן, אוצרת הגלריה וסיגל דוידי מאוניברסיטת תל אביב, שמחקריה מהווים בסיס היסטורי, מפגישה בין אדריכלים ואדריכליות פעילים ועכשוויים היוצרים מחווה לאחד ממבניהן האיקוניים של אותן אדריכליות ותיקות.

"כבר שנים בכל פעם שמגיע יום האישה הבינלאומי בחודש מרץ, אני חושבת כמה אני רוצה לאצור תערוכה שחולקת כבוד לנשים באדריכלות שלקחו חלק בהקמת המקום שאנו חיים בו היום. לא דמיינתי לעצמי שהשנה במיוחד, לתערוכה הזו יש משמעות נוספת במציאות הנוכחית.  פניתי לד״ר אדריכלית סיגל דוידי שכתבה את הספר מעורר ההשראה 'בונות ארץ חדשה' וביקשתי שתאצור איתי יחד את התערוכה. כבר חודשים ש-5 אדריכליות ו-5 אדריכלים פעיליםות ומוכשריםות, יוצרים עבודות מחווה אמנותיות ל-10 אדריכליות חלוצות ולמבנים בולטים שלהן, כל זאת על רקע המציאות הבוערת סביבנו." משתפת יוסיפון גולדמן.

"לפני 90 שנים כתבה לוטה כהן, האדריכלית הראשונה בארץ ישראל, על שוויון ההזדמנויות שיש לנשים בארץ:  בהופיע האשה על הפיגום או במשרד הבניין, בלכתה במכנסי העבודה למגרש העבודה לעסוק שם בחברת גברים בעבודת ריצוף או בעבודת נגרות, בשבתה במשרד ליד שולחן השרטוט, או בבואה למשרד העירייה להילחם על רישיון לבניין – אין תופעות אלו נחשבות עוד לבלתי רגילות ואין לועגים להן בשום מקום! ואכן האדריכליות בארץ הצליחו מאד ותכננו פרויקטים מגוונים, בכל תחומי התכנון ובכל קני המידה" מספרת ד"ר דוידי. "התערוכה 'האדריכלית' מוקדשת לעשר אדריכליות פורצות דרך ומעוררות השראה, ביניהן לוטה כהן. חמש אדריכליות וחמישה אדריכלים הפועלים כיום בישראל יצרו עבודות אמנות כמחווה לאדריכליות הראשונות לאחר שהתעמקו בביוגרפיה של כל אדריכלית ובפועלה".

בין המשתתפים, האדריכלית שרון נוימן עומדת בראש משרד 'נוימן חיינר אדריכלים', בשותפות עם אדריכל יפתח חיינר. במחווה לאדריכלית הוותיקה לאה גינזבורג, נוימן קיבלה את ההשראה בפרויקט הזה מעבודתה בשני הקטבים של תכנון ציבורי ומגורים. את 'גימנסיה הרצליה' בתל אביב היא רואה כמבנה נצחי שעומד במבחן הזמן, מבנה פונקציונאלי ויפה. מה שצד את עיניה היה פרט קטן בחלונות, חלונות בלגיים תואמים את מסורת הבאוהאוס ועבודה בשלושה חומרים פלדה, זכוכית ואור. כפי שפותחים ספר וחושפים את התוכן שלו כך היא חושפת את האדריכלית הנשכחת ואת פרשנותה אותה מצאה באוסף ספרים שהחזיקה, ביניהם סדרת הספרים המיתולוגית 'דברי ימי עם עולם' של דובנוב. 

כמי שעבד בתחילת דרכו במשרדם של אורה ויעקב יער, עמי שנער בוחר להדגיש את עבודתם בשכונת כפיר, שכונה יוצאת דופן בנוף הציבורי של סוף שנות השבעים, שסיפקה מעטפת קהילתית שלמה מעבר לפתרון דיור. שנער עומד כיום בראש משרד 'מן-שנער' יחד עם שותפו אמיר מן ובין הפרויקטים המובילים במשרדם נמנים שדה התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון, הספרייה הלאומית ועוד. לצד זה, הוא נוהג לרשום ולצייר נופים אורבניים שמציגים את השינוים המהירים שהם עוברים. גם כאן, את הבניינים הלבנים עם משחקי האור והצל העשירים של השכונה, הוא מביע דרך טכניקה מעורבת של אקרילק, רישום וקולאז' על נייר.

ב-2017 הקימה אירנה גולדברג את משרד האדריכלים 'ברנוביץ'-גולדברג' בשותפות סיגל ברנוביץ'. בין הפרויקטים הבולטים והעדכניים של השתיים; מסעדת a בתל אביב ומספר רב של פרויקטים הכוללים מגורים. בתערוכה, גולדברג תאיר זרקור על עבודותיה של דורה גד, מבכירות מעצבי ומעצבות הפנים בארץ שתכננה מוזיאון ישראל ב-1965 יחד עם אל מנספלד, פרויקט שזיכה אותם בפרס ישראל לאדריכלות. במרבית הפרויקטים, נהגה גד להזמין ולשלב את עבודותיהם של אמנים ויוצרים ישראלים כדי להשלים את עיצוב החלל. גולדברג מדמיינת את הזמנתה של מחיצה מתקפלת לחדר המוזיקה ב'בית ברגמן', בית פרטי עבור האספנית שרלוט ברגמן שתוכנן למרגלות המוזיאון. המחיצה משמרת את הצבעוניות והחומריות של פנים הבית ומתאימה לחלוקת החלל על להזדמנויות אירוח שונות.

התערוכה משמיעה את הקול הנשי בסצנת האדריכלות הישראלית. נותנת במה לנשים שלקחו חלק מהותי בתכנון המרחב העירוני שאנחנו מכירים ואוהבים.

פתיחה: 21.3, הגלריה בבית האדריכל.ית, המגדלור 15, תל אביב.