בתוך הראש של האדריכלית שרון אקר מיכאל. אתגר ריאיון בתמונות

זו אני

ואוו. זה ממש קשה. יש לי כמה כובעים. קודם כל, המציאו עליי שאני 'מדריכלית'. אדריכלית שמאוד אוהבת לטייל. חייבת שיהיו לי תמיד שני טיולים סגורים קדימה. זו התמכרות. אני אוהבת לחקור, לחפור, לא משנה אם זה קרוב או רחוק. כל טיול שלי יהיה מיוחד במינו, ואחריו אני אעביר הלאה את כל הטיפים. עוד דבר שמאפיין אותי, הוא שאני מאוד אוהבת לחבר בין אנשים. זוגות, ספקים, כל מי שאני אוהבת ומעריכה, תוך שנייה אני משדרת אותו למישהו. כל מי שצריך חיבור, יודע שהוא יכול לפנות אליי ותוך שנייה הוא יקבל עזרה. 

מה לא יודעים עליי?

אני חולת הגה והיתה לי הזכות לנהוג בפרארי. זו עוצמה מטורפת של מהירות, שמדביקה אותך לכסא. חוץ מזה אני מאוד אוהבת את הים, יכולה שעות לשבת ולבהות בו.

על מה אני עובדת עכשיו?

המבנה החדש בפארק רמת גן. זו פעם ראשונה שאני משתתפת בתחרות. הצעתי לאדריכלית הילה חבקין, שהיא חברה טובה שלי, להגיש יחד. התחברנו לקונספט, והיה לנו קל להוביל אותו. לפני חודשיים הודיעו לנו שאנחנו בחמישייה המובילה. היתה לנו הרגשה מאוד טובה לגבי הפרויקט. יכולנו לדמיין ילדים עם אופניים עושים את הלופ על הגג. הרגיש לנו שזה יכול להיות האייקון החדש של רמת גן. ואז בשישי האחרון בצהריים הודיעו לנו שזכינו, זה היה מאוד משמח.

פרויקט שאני גאה בו במיוחד

זה בית שתכננתי לזוג שהחליט לעשות את המסלול ההפוך. הם עברו מדירה בבניין לשימור ברחוב שלמה המלך בתל אביב, לבית שהאישה גדלה בו. בנינו בית לשני אנשים על מגרש של 850 מ"ר. בצילום רואים משמאל את חדר השינה, מימין הסלון ובאמצע גלריה. זה מין לופט בלי דלתות בוילה פרטית. הזוג הזה ממש חי את הבית.

המקום שנותן לי השראה

מילאנו זה הבית השני שלי. זו הנשמה שלי. יש בה משהו מאוד חזק בהיבט העיצובי, שתמיד מעורר בי השראה. את יואב הכרתי בפירנצה, בדרך ללימודי אדריכלות במילאנו, ושם הכל התחיל. זכרונות אהבה מפירנצה, זה אנחנו.

רוצים להיכנס לראש של עוד אנשים מעניינים? הירשמו לניוזלטר השבועי שלנו!

מחכים לי בבית

המשפחה שלי; יואב, שני, אסף, דניאלה וג'ויה הכלבה. ג'ויה זה שמחה באיטלקית. התמונה הזו צולמה בטיול האחרון שלנו בדרום אפריקה. החיבור שלי לטיולים וחוויות קשור למשפחה. המנטרה היא, שאנחנו חייבים לעשות את זה ביחד, וכמה שיותר. יחד בבית ויחד בדרכים. שלושה שבועות אחד על אחד נטו. זו ההגשמה האמיתית.

מתי התרגשתי מעבודה של מישהו אחר?

הגלאס האוס שתכננן אדריכל פיליפ ג'ונסון (בתמונה משמאל), מאוד ריגש אותי. זה מבנה אייקוני מ1948 שנמצא בקונטיקט. זה מינימליזם מדוייק על אותו משקל של ה less is more בברצלונה. שניהם מסמלים ניקיון אדריכלי על זמני.

זכיתי לתכנן בית בהשראת העבודה של ג'ונסון. זה בית של זוג פנסיונרים בתוך נחלה. למזלי, הם זרמו לגמרי עם הקונספט וכל ההיקף, 150 מ"ר, הוא זכוכיות. זה הבית שהם חיים בו, והם מתים עליו. 

אדריכל בינלאומי שאני מעריכה

Sanaa Architects – משרד אדריכלים יפני שמצליח לרגש אותי בכל פעם שאני מבקרת בפרויקט שלו. מינימליסטי ועוצמתי.

פרויקט שלי שעוד לא תכננתי

בית מלון עם תקציב בלתי מוגבל. ריזורט, שכל חדר בו יהיה בסגנון אחר וייצר חוויה. משהו שירגש אנשים שבאים לחופש.