אדריכל רואי דוד (צילום פרטי)

בתוך הראש של האדריכל רואי דוד: ריאיון בתמונות

הוא מתרגש כשארכיטקטורה פוגשת שמיים, נהנה מטיסות ארוכות ומקווה ליום שיער מעולה. בזמן שהוא חולם חלומות גדולים, רואי דוד מצא זמן לענות לנו על ריאיון בתמונות

זה אני

אני. (צילום פרטי)

אני אוהב את התמונה כי היא לא מתחנפת. זו תמונה של תזכורת להיות נוכח אבל היא גם משקפת את היומיום בו אנחנו נדרשים לתת מענה לאינסוף גורמים כדי שהקסם האדריכלי יקרה ויקרה טוב. וכמובן שגם מדובר ביום שיער מעולה שלי.

איך נראית התקופה הזו?

ימים אחרים, בצל הבידוד (צילום פרטי)

במסגרת הקורונה-וויבז החמ"ל עיצוב שלי עבר מהמשרד למשרד הביתי שלי. הצוות שלנו שנים כבר עובד בנוהל שמאפשר עבודה מהבית וזה המקום להגיד שאני תומך ואשמח להמשיך לתמוך בעסקים מעולם העיצוב ליישם שיטות עבודה מרחוק ולהמשיך בעבודה גם בזמנים קשים אלו. Remote is the new workplace.

ילדות

קח באיזי (צילום פרטי)

הילד הזה עם המון שאלות בראש שלו. אחד כזה שמחפש כל הזמן. אני רואה אותו ורוצה להגיד לו שיהיה ממש סבבה בהמשך ושייקח את הכל באיזי.

על מה אני עובד עכשיו?

פרויקט Lyfe (הדמיות evolve(

מבין למעלה מארבעים פרויקטים בתחומים שונים שנמצאים בעבודה כרגע במשרד, אנחנו עובדים על פרויקט פנים ענק בבני ברק של קבוצת אשטרום ודן שאת המבנה האדריכלי תכננו יסקי מור סיון. הם מסרו בידינו את המפתחות לקידום חללי הפנים של המגה פרויקט שלהם – LYFE. הפרויקט מנסה לדמות נקיק (בסלע) אדריכלי שבאמצעות טקסטורות וחומריות המתחקות אחרי הגוונים הטבעיים של הנקיק תשדר עוצמה מרחבית למבקר. 

מקום שנותן לי השראה

העיר בה חלומות נוצרים (צילום פרטי)

הנסיעות שלי לחו"ל הפכו בשנים האחרונות לחלק מהשיגרה, כך שבדרך אגב גיליתי את השקט במטוס בייחוד בטיסותיי לניו יורק. יש פתאום נתק מוחלט… אתה בלבד האמיתי שלך. אין טלפון, אין משפחה ואז הראש מתחיל לנדוד, לצייר, לכתוב ולקרוא. כשאני מגיע לניו יורק הסיפור מתהפך והופך להשראה אינטנסיבית של הכל מהכל. אז שם, בין שמים לעיר, אני מוצא את עצמי בשיא שלי.

מסך הבית במחשב שלי

מפגשים מרגשים (צילום פרטי)

תמונה שצילמתי בעיר לוצרן שבשוויץ. ריגש אותי המפגש בין הארכיטקטורה לשמים, כמו מופע שחור על שמים כחולים.

אדריכל בינלאומי שאני מעריך

ה-Vassel של Heatherwick בניו יורק. (צילום פרטי)

את Thomas Heatherwick פגשתי לראשונה באקספו האחרון במילאנו וכבר אז היה לי ברור שאני מאוהב. משהו במורכבות של המבנה שתכנן שם עבור אנגליה, היה כאילו הוא הבין משהו על העולם שלכל השאר יש עוד קצת זמן עד שידביקו את הפער. למעשה, לא היה שם מבנה. הייתה שם מכונה מדהימה. כך מצאתי את עצמי עוקב אחרי פעילות הסטודיו שלו וחולם חלומות גדולים.

ואחד ישראלי

מגידוביץ' מופתי ומעורר השראה (צילום פרטי)

אדר' יהודה מגידוביץ' ובייחוד העבודה שלו על מלון גנוסר (אלנבי פינת רוטשילד). פרויקט מופתי ומעורר השראה שלפני כמה שנים זכיתי לעצב בתוכו את חללי העבודה של קרן הון הסיכון ALEPH כאשר החליטו לחזור למשרדם המקורי המתפרש על פני שתי הקומות הגבוהות בבניין.

מי מחכה לי בבית?

יצורי פרא (צילום פרטי)

יהל ודור, אשתי והבן שלי בן השלוש. שני יצורי פלא ופרא מלאי אהבה והכלה. זכיתי.

המשרד שלי

הסטודיו (צילום איתי בנית)

המשרד הנוכחי שלנו הפך לבית שני והוא ממוקם במגדל אדגר 360, תל אביב. מרחב קריאייטיבי מושלם.

לא יודעים עליי ש

מכונות או צעצועים? (צילום פרטי)

פיתחתי בשנה האחרונה אהבה לא מוסברת לצעצועי ילדים. יש שיקראו לזה תחביב ויש שיקראו לזה אובססיה. אבל אני חזק מאוד בבניית צעצועים ומכונות מיניאטוריות. כל סופ"ש, יש לי טקס הרכבה כזה או אחר. האוסף הזה מוצג אצלי בכל פינה בבית ובוא נגיד שהמנקה שלנו ואני ביחסים מורכבים כתוצאה מכך.

ככה זה נראה להיות בתוך הראש שלי

בתוך הראש שלי (צילום פרטי)

Mind like water

הפריט המעוצב האחרון שרכשתי

ללא כותרת (פרד לבן), 2015 (צילום איתי בנית)

את הפריט העיצובי האחרון דווקא קיבלתי מחבר יקר שלי וצלם שאני הגרופית הכי גדולה שלו, איתי בנית. את איתי הכרתי בזכות אחיו, אוהד בנית, שהוא גם כמו אח שלי (איתי מקנא מאוד זה סיפור ידוע). יום אחד נתקלתי בתמונה הזו. פרד לבן שוכב על החול, ספק מתנקה ספק מת והבטן כמעט מתפוצצת. כשעברתי דירה, איתי הקדיש לי את התמונה.

פרויקט שלי שעוד לא תכננתי

מחשבות על המאה ה-21 (צילום פרטי)

הפרויקט הבא שעוד לא תכננתי, הוא בית מלון שישנה את חווית האירוח שלנו ויתאים אותה לעידן העבודה במאה ה 21.

אולי יעניין אותך גם...