"אדריכלות היא לא דמוקרטיה": ברנוביץ קרוננברג אדריכלים

כך טוענים אירנה ברנוביץ ואלון קרוננברג החוגגים בימים אלה עשרים שנות שותפות עם משרד ששורשיו נטועים עמוק בארץ וצמרתו מופנית לגמרי לחו"ל. "כבר מתחילת דרכינו לא התאמנו לשוק המקומי שלא השכיל ליישר קו עם סגנון העיצוב הקונספטואלי הבינלאומי. היום, גם רשתות בתי המלון בארץ מתחילות להבין את חשיבותו של קונספט בתכנון אבל המהפכה מבצבצת דווקא מכיוון המלונות הפרטיים הקטנים"

הם חתומים על לא מעט הישגים אדריכליים ועיצוביים נחשבים ונחשקים בארץ ובעולם אבל הם ממש לא נחים על זרי הדפנה. התשוקה לעשייה ממשיכה להניע אותם מדי יום ביומו גם ממרום עשרים שנות פעילותם המשותפת. היום, כשמייסדי ובעלי משרד האדריכלות והעיצוב ברנוביץ קרוננברג מסתכלים שני עשורים לאחור, הם משתעשעים בעובדה שכל זה קרה לגמרי במקרה כשאי שם, בשנת 1998, הם חלקו משרדים פרטיים נפרדים אך שכנים באותו בניין בפלורנטין.

מהר מאוד, כשברנוביץ קיבל פרויקטים המערבים גם עיצוב פנים, הוא הפך את ההתייעצות עם אירנה להרגל. אבל כשיום אחד קיבל פרויקט של תכנון ועיצוב משרדים עבור חברת נדל"ן גדולה, הוא הרגיש שזה בדיוק הזמן להפוך את ההרגל לשותפות של ממש. "מכיוון ששנינו אנשים שאפתניים עם לא מעט אגו, זה לא היה פשוט בכלל ויצר לא מעט התנגשויות וחילוקי דעות" אומרים אלון ברנוביץ ואירנה קרוננברג "יחד עם זאת, הבנו מיד שהפוטנציאל המשותף חזק ביותר".

השניים טוענים ששיתוף הפעולה המקצועי בינהם נוצר כתוצאה של סימביוזה, של זרימה ושל הבנה הדדית עד כדי כך שעם הזמן הפכו לנפשות תאומות. "בפרויקט חברת הנדל"ן, התחילה למעשה להתפתח הדינמיקה ביננו ולמדנו גם איך לא לפחד לעמוד כל אחד על דעתו ובו זמנית להבין ולבחור בתוצאה הטובה לכל פרויקט. עם הזמן, הפכנו מודעים לחוזקות האחד של השני והבנו שהנחישות והנכונות להתעמת עם כל דבר שנפגוש בדרך יהפכו אותנו לזוג מנצח. הבנו גם שאדריכלות היא לא דמוקרטיה ושבסופו של יום, למרות שבכל פרויקט מעורבים אינספור אנשי מקצוע, בשורה התחתונה, גם את ההחלטות הקלות וגם את האמיצות, מקבלים הלקוח והמתכנן ולא אף אחד אחר. זה ללא ספק מקנה הרבה מאוד כוח".

מאז ועד היום, הספיקו השניים לתכנן ולעצב מקומות בילוי איקוניים כמו זוזוברה, גורקי, הרברט סמואל, יפו תל אביב, פסטל, טופולומפופו והרברט סמואל בארץ כמו גם את Momo, The Butcher, The Duchess ו Mr Porter באמסטרדם. עוד הם חתומים על המלון ברחוב מנדלי ועל מלונות כמו Sir Albert באמסטרדם ובאיביזה, W באמסטרדם, Sir Savigny בברלין ופרויקטים רבים נוספים.

הכיוון לאירופה

כשברנוביץ וקרוננברג נשאלים מה היה החזון שלהם בתחילת הדרך, הם עונים בחיוך שחלמו לעצב מלון בוטיק. היום, כשמאחוריהם לא מעט פרויקטים שהשלימו בארץ ובעולם, הם מסתכלים על הכל אחרת ומבקשים להמשיך להיות משרד בינלאומי. "כבר בהתחלה הרגשנו שאנחנו לא מתאימים לשוק המקומי ושאנחנו מכוונים לאירופה. עבודות ראשונות על בתי מלון קיבלנו כבר לפני שש עשרה שנה בלונדון ובקרדיף ומאז, ולאחר שכבר הוכחנו את עצמנו, אנחנו ממשיכים לחזק את מעמדנו בחו"ל. בארץ, באותו זמן, עדיין תכננו ועיצבו על פי שיטות ישנות ומיושנות על פי תפיסה שבהחלט לא התאימה לנו. בעת ההיא, כשכבר הבינו שמסעדת המלון למשל צריכה למשוך אליה אורחים ובליינים מקומיים כאחד, כאן עדיין עיצבו חדר אוכל המיועד לאורחים בלבד".

בעידן שבו כל רשת של בתי מלון או מלונות יחידים המכבדים את עצמם, מבינים שמסר ייחודי ועיצוב מקורי, המתבצע ברמה של תפירת עילית, הם דבר המובל מאליו, לברנוביץ וקרוננברג יש לא מעט עבודה. "לצערנו, בארץ, רשתות כמו ישרוטל, דן ופתאל לא לקחו את ההובלה בעניין הזה אם כי הם כן מבינים שהעניין חשוב. דווקא שחקנים ויזמים פרטיים של בתי מלון קטנים הם אלו שככל הנראה מהכיוון שלהם תבוא המהפכה הגדולה. למזלנו, לפחות בעולם, הכיוון של מהות התכנון הלכה והתפתחה עם השנים. זהו בדיוק המקום אליו אנחנו יכולים להביא את הכישרונות המשולבים שלנו בפיתוח קונספט ויצירה. בין אם מדובר בפרויקט קטן או גדול, מבחינתנו תהליך הולדת היצירה ברמת הדי אן איי הוא אותו תהליך וההתרגשות היא אותה התרגשות. כיום, ברגע שפיצחנו את הקונספט, אין לנו כבר שום בעיה להוציא כל הפרויקט מהכוח אל הפועל".

הביטחון שמפגינים השניים היום לא תמיד היה להם מובן מאליו. "לפני כשנתיים ישבנו במסעדה של מלון סר אלברט באמסטרדם, הסתכלנו מסביב וחשבנו לעצמינו שזה קטע מטורף" הם אומרים "למרות שתכננו את המקום לפני שש שנים בלבד, ואחריו תכננו גם את מלון W המורכב כל כך, היום כבר ברור לנו שהיינו מתכננים מקומות כאלה בקלות רבה הרבה יותר. אמנם מדובר במלון קונספט וקיבלנו יד חופשית ותקציב נאה, אבל היום הכל הרבה יותר ברור ואנחנו כבר מבינים לעומק את כל המרכיבים הללו ויודעים איך לעמוד ביעדים".

ציוני דרך

נראה שברנוביץ וקרוננברג הובילו שפת עיצוב מקורית וייחודית כבר מתחילת דרכם המשותפת. "מסעדות בירנבאום ומנדלבאום וצ'ימיצ'נגה המוצלחות היו הראשונות, אבל ציון דרך ששינה מבחינתנו את התמונה הוא ללא ספק מסעדת זוזוברה בהרצליה שנפתחה כבר לפני שבע עשרה שנה. מבחינתנו, היינו משהו אחד לפני ומשהו אחר אחרי. זו הפעם הראשונה שחשבנו אבסטרקטית ולא פונקציונאלית. פתרונות פונקציונאליים כבר ידענו שיש לנו כשרון לספק. בזוזוברה, נכנסה לראשונה גם האנרגיה והנשמה של המקום. כיום, אנחנו כבר לא מתעסקים בניסיון לפתור חלל ולא משרטטים קו אחד לפני שיש לנו בסיס קונספטואלי איתן".

ציון הדרך השני מבחינתם היא מסעדת הקונספט MOMO באמסטרדם אותה השלימו לפני כעשור. "זוהי הפריצה הגדולה בחו"ל והמקום שהפך אותנו למובילים בתחום העיצוב ולכאלה שכשיושבים אתנו בפגישה זה כדי לשמוע מה יש לנו להגיד. שם, כבר נהיינו מודעים לכך שיש לנו כוח בראייה חברתית פסיכולוגית הן בהליכי התכנון והן בחוויית המשתמש. עבדנו יחד עם המסעדן יוסי אליהו ועם המשקיע לירן ויצמן שרכש את המלון בו ממוקמת המסעדה והבנו איך צריך לתכנן מסעדה שתתקשר עם תושבי העיר. הצלחת המסעדה הביאה לעוד הרבה פרויקטים נוספים עם אליהו וויצמן שבהם מלון סר אלברט, מסעדת בוטצ'ר ואחרים. עם הקבוצה הזו, אנחנו כבר כל כך מבינים אחד את השני עד שאנחנו כבר מסוגלים לפתור קונספט בקבוצת הוואצ אפ".

ציון הדרך הנוסף מבחינת השניים הוא ללא ספק מלון W באמסטרדם. "במלון הזה השתמשנו בכל הכלים שכבר היו לנו אבל התמודדנו עם פיתוח פרויקט מורכב ביותר הכולל חללים שונים שלהם יצרנו סיפורים נפרדים שגם חוברו יחד לכדי תמהיל הרמוני אחד. בהמשך, כשגם תכננו את ספא W, הבנו עד כמה אנחנו מסוגלים ללכת עם ראש בקיר ולבנות משהו גם כשזה כנגד כל הסיכויים".

במהלך השנים, קיבלו השותפים ברנוביץ קרוננברג המון פרסים אבל השניים שבהם הם הכי גאים הם הפרס על מסעדת טופולומפופו בתל אביב מטעם Bars and Restaurants Design Award והפרס על מסעדת פסטל כמסעדה היפה בעולם מטעם International Space Design Award—Idea-Tops.

בסיס איתן

למרות ההצלחה, טוענים השניים שישראל הייתה ותמיד תהיה הליבה שלהם ושל המשרד שמבצע כאן את כל העבודה. "זו החלטה אסטרטגית שעשינו ברמה הרגשית. הצוות הקבוע שלנו, המונה כחמישה עשר איש, עובד לפי מתודולוגיה ברורה ויודע בדיוק איך לתרגם הנחיות לתוצאות. עם זאת, הפן הקריאטיבי ותאום התכנון תמיד נמצא תחת ידינו ואנחנו מעורבים בכל פרויקט קטן כגדול ונוכחים פיזית בכל פגישה אסטרטגית בכל מקום בעולם".

כשהשניים נשאלים מה עדיין מאתגר אותם, הם עונים שכל פרויקט חדש הוא אתגר בפני עצמו. "למרות שהכל פתיר, כל פרויקט הוא כאילו הראשון כולל ההתרגשות והפרפרים בבטן. לשמחתנו, אנחנו עובדים עם לקוחות כמו מלונאים, מסעדנים ואנשי מסחר הנחשבים מצוינים בתחומם. אנשים שמדברים מתוך ניסיון שנצבר ונלמד בשטח העשייה שלהם, שמבינים את התנהגות הלקוחות והרציונאליות של איך דברים צריכים לעבוד. מכאן אנחנו מזקקים את האלמנטים המשמעותיים שאליהם צריך להתייחס" הם אומרים.

היום, מעידים השניים, החלום הגדול שלהם זה לעצב בית תפילה, לא חשוב לאיזו דת או לאיזו קבוצת מאמינים. "זאת תהיה התנסות שונה לגמרי שתוציא אותנו מתחום סגנון החיים. מכיוון שכעת אנחנו עוסקים בתחום הקשר שבין האדם וסביבתו, יהיה בהחלט מסקרן ומאתגר לבדוק איך לתכנן חלל שמלמד את האדם להיות מחובר לעצמו".

ממש ברגע זה, עובדים ברנוביץ וקרוננברג על תכנון מלונות W באיביזה ופראג וכן הם מתכננים את המסעדה במלון אדישן בעיצובו של פיארו ליסוני במילאנו. במקביל, הם עובדים על מלון חדש שיפתח בתל אביב על בסיס מלון סנטרל הנוסטלגי ועל שתי מסעדות בארץ שלגביהן לא ניתן כרגע להרחיב.

"עכשיו שום דבר כבר לא מפחיד אותנו. הכי חשוב, מבחינתנו, זה כל הזמן להמציא את עצמינו מחדש, לשמור על מקוריות, לפתח תהליכי עבודה ולהביא אותם לשיאים חדשים ברמה של חופש יצירתי ושל הבנה פסיכולוגית. אנחנו יכולים להגיד בפה מלא שאנחנו עדיין נהנים, מתרגשים ואוהבים מאוד את העבודה שלנו המתבצעת בארץ ובחו"ל. האגו ללא ספק משחק תפקיד ביום של הצלחה גדולה אבל אנחנו אנשים של יחסים אינטימיים בכל מישורי החיים ולכן יודעים גם איך לא לאבד את זה".