אדריכל מיכי סתר על מחקר החללים הפתוחים: "המחקר הזוי בעיני"

מחקר חדש קובע שהיתרונות של שיטת תכנון החלל הפתוח במשרדים אינה יעילה כפי שנהוג לחשוב וכי חסרונותיה עולים על יתרונותיה. על פי המחקר, כמות המפגשים פנים מול פנים דווקא בחללים כאלה צונחת באפן מפתיע בכשבעים אחוזים. כתוצאה מכך, יורדת הפרודוקטיביות בהתאם. "המחקר הזוי בעיני" אמר הבקר ל LEGIT אדריכל מיכי סתר, למשרד סתר אדריכלים, בהמשך להופעתו היום בנושא בתכנית הבקר בערוץ 10.

אז מה בעצם לא הגיוני במחקר?
"קראתי כמה וכמה מחקרים שאומרים שתכנון חלל פתוח כבר בדרך לעזוב את העולם. זה נכון שיש חללים כאלה שבהם יש הפרעות ויזואליות ואקוסטיות וכמובן חוסר בפרטיות אבל, לטעמי, כל הדברים הללו פתירים ומדובר בעיקר ביתרונות. כשמדברים על תכנון חלל פתוח במשרדים, זה עשוי לבוא ברמות שונות ובהתאמה לצרכים הנדרשים. אפשר לתכנן חדרים בלי דלתות, אפשר לייצר שקיפויות מלאות, חצאי שקיפויות ולעשות שימוש במחיצות מסוגים וגבהים שונים".

למה השיטה הפכה כל כך אופנתית?
"השיטה לא חדשה בעצם. האדריכל הגדול פראנק לויד רייט עשה בה שימוש עוד בשנות השלושים של המאה שעברה כשתכנן את משרדי ההנהלה של חברת ג'ונסון ווקס והיום כל איש מקצוע מכיר את הצילום המפורסם בשחור לבן מהמשרד ההוא ושואב ממנו השראה. השיטה באה למעשה לפתור שני עקרונות. ראשית, הוא יוצר מצב של שקיפות ותקשורת בלתי אמצעית בין אנשים ומעביר אותם ממצב של אנשים שיושבים בחדרים נפרדים ולא יודעים מי יושב מעבר לקיר ומה הוא עושה. שנית, החלל הופך גמיש הרבה יותר לשינויים ברמה כזו שאין למשל כל צורך לגעת בתקרה למשל".

למעשה תופעת החלל הפתוח לא תעבור כל כך מהר מהעולם
"נכון לגמרי. גם בארץ זה נמצא מזה זמן אבל בשנים האחרונות הפך אופנתי עוד יותר כשהגיע יחד עם החברות הבינלאומיות הגדולות ונדרש על ידן. היום אני כבר לא יכול לדמיין חברת היי טק שתשב בחדרים שמיד יוצרים היררכיה ובידול. בחברות ההיי טק, המאופיינות בעובדים צעירים ותעוזה, כולם יושבים בחלל אחד פתוח מרמת המנכ"ל ועד אחרון העובדים. מצב כזה יוצר תקשורת מיידית ומתאימה לדור ה Y שיודע להסתדר עם כל הרעשים ברקע בין אם של מסכים שונים, טלוויזיות, מוסיקה ודיבורים. יש היום צעירים שכבר לא יכולים להסתדר בלי זה".

ובכל זאת, זה לא מתאים לכל אחד
"נכון. לעובדים מבוגרים יותר, בעיקר כאלה שחצו את גיל הארבעים, זה יותר קשה ואז הגדרות הצרכים שונות ואפשר לטפל גם בזה. במקרים כאלה, אבל גם במשרדים המוגדרים צעירים אפשר לפצות את העובדים באמצעות דגש על החללים הציבוריים כמו חדרי ישיבות, חדרים סגורים, פינות ישיבה, מטבחים ושלל חללי בריחה בהם ניתן למצוא פרטיות. כך או כך, אין לטעות. התכנון בחלל פתוח לא חוסך לא שטח ולא כסף כך שהסיבות הללו הן לא רלוונטיות לבחירה בהם".