דיוקנים רשומים על גבי מפות גיאוגרפיות בוחנות את הקשר שבין אדם למקום
מקשקשים: לא תאמינו מה האמן הזה יוצר ממפות ישנות
פיצולי הדרכים הופכים לנימים דקים, אגמים לדמעות וקווי הגובה במפה טיפוגרפית לטביעות האצבע על עורם של הדמויות של אד פיירבורן (Ed Fairburn). מעל עשור שהאמן הבריטי אוסף מפות מכל סוג, מוצא ומותח קווי דמיון בין תווי הפנים האנושיים לתוואי השטח. באיזון מופלא, הוא הופך מפות שמעלות אבק ליצירות אמנות חדשות, שלא ברור מי היה שם קודם, המפה המודפסת או הפורטרטים המרהיבים עליה.
ספר לנו בקצרה על הרקע שלך
"אני אמן, עובד כרגע בדורסט בבריטניה. סיימתי את בית הספר לאמנות ועיצוב 'קרדיף' ב-2012, והתחלתי לעבוד במשרה מלאה בסטודיו זמן קצר לאחר מכן. השנה, הקריירה שלי חוגגת עשור, כמעט כמו חיי נער, אבל לא ממש. אני עובד בעיקר כאמן דיוקנאות, עוסק בשילוב של פרויקטים אישיים ועבודות בהזמנה, פרטי ומסחרי".
איך היית מתאר את העבודה שלך למישהו שלא ראה אותה מעולם?
"הייתי אומר שאני הופך מפות לפורטרטים. אני משתמש בדפוסים הקיימים במפות (בדרך כלל כבישים או קווי גובה) כבסיס ליצירת קומפוזיציה, אליהם אני מוסיף בהדרגה פרטים בדיו, בצבע ומדי פעם בעיפרון. המטרה היא לעבוד עם או אל תוך המפה ולא רק עליה, יצירת סנכרון, איזון מושלם בין אדם למקום. מדובר ביצירת הרמוניה, במובן אינדיבידואלי לחגוג את הקשרים שבין האדם לאזור מסוים, או במבט יותר כולל, תזכורת עדינה לכך שאנחנו תוצר של הנוף, המקום הזה שאנחנו קוראים לו בית. העבודה שלי גם מדגישה את קווי הדמיון הפיזיים והמערכות שנמצאות על פני הטבע, בכל קנה מידה. למשל, ניתן לדמיין מחדש רשת דרכים כמו ורידים ועורקים או טביעות אצבע כקווי מתאר. הכל קשור זה בזה".
אילו נושאים מושכים אותך לאחרונה?
"העבודה שלי נובעת מאהבה למפות נייר, אני נהנה לחקור סוגים שונים של מפות המשמשות במקצועות שונים, מגיאולוגיה ועד לתכנון ערים ולגלות איך אני יכול להוסיף להן את החותם האישי שלי. המפות עצמן עוזרות לי לנווט ומובילות אותי אל הכיוון שהעבודה תלך. שואלים אותי הרבה פעמים איפה אני מוצא את המפות, אין לזה תשובה אחת קצרה. אני אוסף מפות כבר 10 שנים וחלק מההנאה היא המאמץ למצוא את מה שאני אוהב ואת מה שעובד. אין קיצורי דרך או פתרון מהיר, אם היה כנראה שהנושא לא היה מעניין אותי בכלל".
יש לך פרויקט שאהוב עליך במיוחד?
רוב העבודה שלי משלבת רישום קווי בדיו, אבל אני גם נהנה לעבוד עם קווי גובה. אני 'חוטף' את הקווים, עוקב אחריהם בעט או במברשת, חלק מהם מורחבים וחלק נשארים כפי שהם. הווריאציה הזו היא שמאפשרת לי ליצור טווח רחב ולבנות איתם דימויים שונים. כרעיון, הטכניקה דומה להדפסת 'Halftone' (שמשתמשת בנקודות לאפקט דמוי גרדיאנט), אלא שכאן היא ידנית לחלוטין, מהראש והיד שלי. בדרך כלל יש נקודת מפנה לפרשנות; כאשר הצופים רואים את העבודה שלי מקרוב, הם לרוב יראו רק את פרטי המפה, אך כאשר נסוגים אחורה הדיוקן בא לידי ביטוי בהדרגה, כשכל הקווים פועלים יחד ליצירת תמונה כוללת".
איזו עבודה עוררה הכי הרבה תגובות/לייקים ומדוע לדעתך?
"כאמן עובד, אני כל הזמן מעריך את תגובת הקהל, מגלה מה אנשים אוהבים ושוקל את זה אל מול המסע היצירתי שלי והדברים שאני רוצה ליצור. העבודות הפופולריות ביותר שלי מציגות מיקומים בולטים, מוכרים להרבה אנשים. אני גם חושב שחלוקת המפה/דיוקן חשובה; אני שואף ליצור איזון, לפיו הצופה נשאר לתהות מה בא קודם: המפה או הדיוקן? כשאני משיג את האיזון המושלם הזה, הן בדרך כלל העבודות הפופולריות ביותר".
עם אילו חומרים וטכניקות אתה נהנה לעבוד?
"אני אמן מסוג 'נייר ועט'; אני נהנה מהמישוש של נייר מיושן, ממגוון המשטחים והטקסטורות, מהדרך שבה מפות ישנות נפרסות ואפילו מאיך שהן מריחות (רוב הזמן בסטודיו שלי יש ריח של חנות ספרים יד שנייה). אני לא יכול להכחיש את הנוחות של העולם הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, אבל אני תמיד מעדיף לעשות דברים פיזית, עם הידיים, בין אם זה כתיבת רשימה או ציור. אני משתמש בכל מיני עטים, צבעים ודיו, תלוי בסוג הנייר. בעבודה עם מפות מקוריות, המשטחים משתנים בכל פעם ממפה למפה, כך שבתחילת כל פרויקט אני צריך להבין איזה כלי וגישה הכי נכונים לו. חלק מהדיו מטפטף, חלק לעולם לא מתייבש, יש מפות דקות, יש מפות מגובות בבד ויש מפות שאינן עשויות מנייר כלל. אני מוצא את הווריאציה הזו מאוד מרגשת, זו חקירה שאני אסיר תודה עליה".
איך נראה תהליך העבודה על יצירה חדשה?
"אני משקיע זמן רב בלימוד כל מפה לפני שאני מתחיל לעבוד עם העט על הנייר. הרבה מהזמן אני פשוט מסתכל וחושב, זה תהליך מאוד מדיטטיבי. ברגע שיש לי רעיון לגבי הקנה מידה והקומפוזיציה, אני מתחיל לצבוע את המפה, בדרך כלל מתחיל קודם כל באזורים הכהים יותר של הדיוקן. הם מאפשרים לי להתחמם לתוך המפה, להסתגל לסוג הנייר ולהיכנס למצב עבודה ממוקד, בו המיומנות והביטחון שלי נמצאים במקום טוב. אני אף פעם לא מתחיל ישר בפרטים המרכזיים, בדיוק כמו שאצן לא יתחיל לרוץ בלי לעשות מתיחות תחילה".
מאיפה אתה שואב השראה?
"אני מאמין שהשראה היא רק מוטיבציה ואני מונע ממצבי הרוח והסקרנות שלי, הרצון ליצור משהו מיוחד. אם אני יוצר משהו שאני רוצה לתלות על הקיר שלי, אני יודע שמישהו, איפשהו, ירגיש את אותו הדבר. אם זה לא קיים ואתה רוצה את זה, תעשה את זה, אנשים קונים טעם טוב. אני גם סובל וגם זכיתי מאישיות מתמכרת. אני בן 32 עכשיו, ולקח לי הרבה זמן להבין איך להתמודד עם התכונה הזו ולהפיק ממנה את המרב. קל ליפול למלכודות הרגילות, הבעיות הברורות סביב התמכרות פיזית או פסיכולוגית, אבל התמכרות ואובססיה יכולות להיות דבר חיובי אם מנוהלים בצורה נכונה ובכיוון הנכון. אני מסוג האנשים שמתמקדים ב-110% בדבר אחד, בכל זמן נתון. צורת החשיבה וההוויה הזו, היא שאפשרה לי לרדוף אחרי המטרות היצירתיות שלי".
מטרה שאתה רוצה להשיג בעתיד הקרוב?
"יש לי פרויקטים נוספים, שאינם קשורים למפות, שנמצאים על הלהבה האחורית, שאני רוצה לסיים ולשתף עם העולם. אני מבין שאני לא הופך צעיר יותר, אז אני צריך למצוא את הזמן להביא את הפרויקטים האלה לפועל. כרגע, כל הזמן שלי מושקע בעבודה עם המפות. אני כל יום, כל היום בסטודיו, ועדיין אין מספיק זמן להשיג הכל. חוץ מזה, אני באמת רק רוצה להמשיך ליצור".
אולי יעניין אותך גם...
