משוחרר מגבולות (דניאל פילוסוף)

מקשקשים: בתוך הראש של אמן פסיכדלי

בין ציורים למאמרים מדעיים, תפאורות למסיבות טראנס או ציורי שמן, העבודות של דניאל פילוסוף יסחפו אתכם למחוזות פנטסטיים ומופלאים

הכירו את דניאל פילוסוף, אמן ורסטילי מדופלם, שנע בין מדיומים שונים. הוא רואה בציור סוג של מדיטציה, נהנה להיות ברגע ומאמין שהדרך עצמה צריכה להיות יפה לא פחות מהתוצאה הסופית. העבודות שלו עולות על כל דמיון, הוא שואב השראה מהמדע ומתייחס לקנבס כצלחת פטרי.

ספר לנו בקצרה על הרקע שלך. מי אתה ומה המוטו שלך?
"אני דניאל פילוסוף, נשוי להגר המדהימה ואב לרפאל ואילן החמודים. אני צייר, מאז ומעולם. המשפחה שלי מאוד אמנותית ומגיל צעיר מאוד זה מה שאני אוהב לעשות. כנער למדתי ציור ורישום אצל נעמי בריקמן, שם נסחפתי למושג ההתבוננות ופיתחתי את היכולות הטכניות. טכניקה, בניגוד למה שרבים חושבים, אינה כלי שבו משתמשים, אלא סוג של מדיטציה שדרכה פועלים, נקייה מהפירושים שלנו ועוסקת רק באמת של עצמה.
 
בעבר עסקתי בתחום הקעקועים אצל גיא לווין ולמדתי אמנות בבצלאל. כיום אני פועל במגוון זירות; יש לי סטודיו וחלק מהציורים שלי מוצגים כעת בתערוכת יחיד שלי במוזיאון המיניאטורות ברחובות באוצרותו של רני ששון. אני מצייר על קירות, שזו הפרנסה העיקרית שלי, בעיקר לעסקים. אני פעיל בסצנה של המוזיקה האלקטרונית שכוללת קאברים לדיסקים, תפאורות למסיבות טראנס ומופיע באירועים עם ציור בלייב. במהלך המופע אני מצייר ציור מההתחלה עד הסוף, זה לוקח בין 4 ל-7 שעות כל פעם. זו חוויה מאוד מיוחדת, שפותחת צוהר לרמות ריכוז אינטנסיביות. משהו בזה שמסתכלים עליך עובד גורם לכל משיכת מכחול להיות חשובה ומיוחדת. בדרך כלל צייר נמצא סגור בסטודיו או עם הפרצוף בתוך הקיר, כאן אני באינטראקציה עם הקהל ומקבל תגובות אוהדות".
עבודת קאבר (דניאל פילוסוף)

"תחום נוסף שהתחלתי לאחרונה לפעול בו הוא ציור למאמרים מדעיים. תהליך מרתק שבו אני יושב עם הפרופסור, הוא מסביר לי את נושא המחקר ואני יוצר ציור בהתאם לנתונים. זה מאוד מורכב, מאתגר וכיף. ציור בשבילי זו דרך להשתתף בהתהוות העולם. זו יצירה שקורית ברגע ומשאירה סימן, ואני נמצא שם בשביל הרגע. בגלל הגישה הזו הדגש שלי הוא תמיד על תהליכי העבודה, על שכבתיות והצטברות. חשוב לי שהדרך עצמה תהיה יפה לכל אורכה".

איך היית מתאר את העבודות שלך למישהו שלא ראה אותן מעולם?
"צבעים חזקים, עם הרבה פרטים קטנים. חלק מהעבודות די מופשטות. באופן כללי הציורים שלי נראים קצת כמו תקריב של כוס קפה שחור שנשכחה לכמה ימים והתחילו לצמוח בה כל מיני דברים. הרבה פעמים אנשים אומרים שזה מזכיר להם תצורות של מתחת למים. יש לי גם עבודות שנראות קצת פסיכוטיות; חיבור של דברים לא קשורים, פרספקטיבות מוגזמות, בקיצור, פסיכדלי".
 
באילו נושאים אתה בוחר להתמקד?
"אני מתעניין מאוד בטבע, בביולוגיה, בתנועה בזמן של אירועים קטנים. אני מתייחס בעיקר לדברים שאני רואה ומוצא בסביבה הקרובה שלי; הנופים בדרך, הצמחים לצד המדרכה, במרפסת שלי, הקרקע בתחתית שלהם. אני מרגיש חיבור גדול למציאות שאני חי בה ככה, כחלק מכל הביולוגיה והמגוון הזה. אני מתעסק גם באמנות פסיכדלית, יש לי חיבור עמוק למוזיקת טראנס ומוזיקה אלקטרונית. אני מרגיש מאוד שלם בעולם התרבותי הזה, זה מקום שמרגיש לי קיצוני, מגניב, משוחרר מגבולות ויש בו ערעור אמיתי על טיב המציאות שלנו".
עבודת קיר בבית פרטי (תומר אלטר)
בסצנת המוזיקה האלקטרונית (דניאל פילוסוף)
מאיפה אתה שואב השראה?
"חיי היום-יום שלי, המראות סביבי, ממלאים אותי פליאה. שקיעה, שמיים מלאים בעננים, כל זיהוי של פרט יוצא דופן בטבע סביבי מעוררים בי השראה. כל עץ ברחוב הוא עולם והטבע עשיר בצורה אינסופית, מאגר בלתי נגמר של פרטים, חידושים והשראה. אני מאוד אוהב מדע ופילוסופיה, אשתי היא דוקטורנטית לביולוגיה של צמחים ב'מכון ויצמן' ככה שאני חשוף להרבה ידע ולהלך הרוח המדעי. אני אוהב את איך שהמדע אירגן והבין תהליכים בטבע. זה משפיע על תהליך הציור שלי, שהוא גם התפתחות והשתנות שקורית בזמן. אני מתייחס לקנבס כצלחת פטרי".
ציור לייב- התוצאה (דניאל פילוסוף)
בהשראת הג'ונגלים במרכז אמריקה (דניאל פילוסוף)
מהי היצירה האהובה עליך ולמה?
"אין לי יצירה ספציפית שאני אוהב, יש אמנים. נגיד פרנסיס בייקון, מאוד השפיע עליי עם ההתיחסות שלו לגוף כאורגניזם ציורי, משהו בתנועה של הגופים שהוא צייר, בערעור על גבולות הגוף נגע בי מאוד. בנוסף מגיל צעיר נחשפתי לברוייגל ובוש. יש להם עבודות מלאות פרטים בצורה קיצונית ואין ספק שזה הותיר בי חותם".
 
איזו יצירה עוררה הכי הרבה תגובות/ לייקים ומדוע לדעתך?
"האמת שלא מזמן רכשתי מצלמת גו פרו והתחלתי לתעד את תהליכי העבודה שלי. אין ספק שזה מעורר הרבה תגובות, אנשים אוהבים לראות את הדרך. לפני 4 שנים ציירתי בהתנדבות על קיר בבית ספר לפליטים ביוון, זו הייתה חוויה מדהימה והציור שיקף את זה לדעתי, הוא עדיין מעורר הרבה עניין. מאז הציור המקורי נשרף, טראגי האמת. לא מזמן ציירתי ציור קיר ענק אחר של כרם זיתים במוזיאון הארכיאולוגי בעין-דור. זו עבודה מאוד מרשימה שמחברת אמנות וארכיאולוגיה וגם עליה קיבלתי המון פידבקים חיוביים מהאנשים בקיבוץ וברשתות".
במוזיאון הארכיאולוגי עין דור (דניאל פילוסוף)
עבודה למגזין מדעי (באדיבות מגזין JMB)
עם אילו חומרים וטכניקות אתה הכי נהנה לעבוד?
"בציור על בדים אני משתמש באקריליק ושמן וגם ספריי, אפשר לערבב בשכבות רק צריך לדעת מה הסדר הנכון. על קירות זה ספריי לציור בשילוב עם עבודת מברשת, כל קיר והתמהיל שלו לפי הצורך. אם זו תפאורה למסיבת טראנס אז הכל יהיה עם ספריי ורק את ההברקות בלבן אני אוסיף עם מכחול. לעומת זאת, יכול להיות שקיר מסוים כמעט כולו יהיה במברשות ונגיעות של ספריי רק בשביל אפקטים ספציפיים. אני מאוד נהנה מציור בספריי, התחלתי לעבוד איתו לפני 6 שנים כמעט. זה כלי נהדר, אני קורא לזה 'גלישה בציור', ציור אקסטרים. אי אפשר באמת לחשוב על הפעולה שרוצים לעשות עם היד, המהירות של הספריי היא מעבר למה שאפשר להשתלט עליו עם המחשבה בזמן אמת, לכן זה כמו ריקוד. זה עניין של תנועה ושל חיבור עמוק לרגע. למדתי דרך זה המון על ציור וזה השפיע לי על עבודת המברשת, אני ממליץ לכל הציירים להתנסות בזה. אבל אין ספק שמכל הצבעים, אני תמיד חוזר לשמן, יש בי אנחת רווחה, זה המדיום הכי ורסטילי, שיש בוא הכי הרבה שליטה וגם נראה הכי טוב בסוף. מעבר לזה אני משתמש הרבה בעיפרון, לרישום ולסקיצות, אני גם אוהב צבעי מים ולעיתים אני משתמש בפוטושופ לצבוע רישום שעשיתי בעיפרון, או לערוך ציור לפני דפוס לדיסק, או לפוסטר. אני משתדל שזמן ציור המחשב שלי יהיה מינימלי, אני מעדיף לצייר בעולם האמיתי".
איך נראה תהליך העבודה על יצירה חדשה?
"תלוי בסוג העבודה; אם מדובר בציור קיר אני לרוב הולך להכיר את המקום, איזה סוג עסק מדובר ומיהו הקהל המרכזי שפוקד או יפקוד את המקום. לפעמים גם יש מעצב שיש לו וויז'ן מסוים. אז אני מתאים למקום סקיצה, הרעיון פה הוא בעצם להבין איך להביא את עצמי דרך הפריזמה של הסביבה הספציפית. אני לא מצייר לפי בקשה, אלא ממציא כל פעם משהו שהוא המבט שלי דרך המקום. הסקיצות שלי הן לפעמים ממש קשקושים והלקוחות שלי סומכים עליי ורואים את העבודה נולדת על הקיר עצמו. לפעמים התוצאה מפתיעה גם אותי, זה חלק מהקסם".
'פרח מסבתא' (דניאל פילוסוף)

"אם אני מתחיל לעבוד על ציור חדש על בד, יכול להיות שכל מה שיהיה לי בהתחלה זה פרח מת שמתחשק לי לצייר ואז אני יכול כמה שעות להתבונן בו, לוקח לי זמן למצוא את הזווית הספציפית שאני רוצה. כשאני מרגיש שאני מכיר אותו מספיק טוב, אני מתחיל לצייר. אני הפרח והבד, בלי מתווכים, בלי תכנונים, תוך כדי העבודה אני מבין לאן הציור לוקח אותי".

תקריב על פטריית אדמה (דניאל פילוסוף)
"לדוגמה בזמן הקורנה, בסגרים, עבדתי על ציור ענק מהתבוננות דרך זכוכית מגדלת על פטריית אדמה. ציירתי חלק מהפטרייה בגודל של 1על 1.5 ס"מ לציור בגודל 250 על 180 ס"מ, זה לקח לי כ- 5 חודשים. כשאני מצייר ציור כל כך הרבה זמן, היצירה ממש הולכת איתי בראש לכל מקום ומשפיעה על חוויית החיים. בסוף כשאני מסיים ציור כזה זה משאיר בור, כאילו מישהו מת לך. אני חושב שבזמן שהציור מתהווה הוא כמו חי, יש לו עתיד ולי יש המון תקוות וצפיות ממנו, מה הוא יהיה כשהוא יהיה גדול? ואז כשהוא מסתיים זה בעצם המוות שלו, הוא סיים להשתנות ולחיות ונשאר כמו גופה, מאובן".
 
אילו נושאים מושכים אותך לאחרונה ,איך זה בא לידי ביטוי בעבודות השונות?
"בשנים האחרונות אני מאוד נהנה לפתח את ציור הג'ונגל שלי על קירות. אחרי הצבא אני והגר, אשתי, טיילנו בג'ונגלים במרכז אמריקה וזה כנראה השפיע עלינו. כשחזרנו היא הלכה ללמוד מדעי הצמח ואני הגברתי את העניין שלי בציור צמחים. הג'ונגלים שאני מצייר מנסים לייצר את העושר והעומס הבלתי נתפס שיש בו. אני מצייר אותם מהראש ומנסה שיהדהדו את התחושה שהייתה לי כשהלכנו בתוך הסבך. הרעיון בציורים האלה הוא שהציור עצמו יהיה ג'ונגל של משיחות מכחול, צורות וצבעים. אם בג'ונגל כל הצמחים גדלים אחד על השני, בכל נישה אפשרית, אני מצייר בשכבות את הגונג'ל שלי ומעמיס פרטים בכל נישה שאני מוצא, כדי שתהיה התפתחות אורגנית של הציור".
 
מה המטרות והיעדים לעתיד?
"בכנות, אני רוצה להציג בתערוכות בכל העולם ולהיות אומן מפורסם. אני גם שואף לצייר לייב בפסטיבלי הטראנס הגדולים בעולם, אני עובד על זה. ואם להיות יותר ספציפי, אני רוצה להצליח לעשות בחיים האלה הוא ציור ענק, שאצייר אותו שנה אחת שלמה לפחות".
 
לעבודות מסקרנות נוספות, בקרו בעמוד האינסטגרם של האמן.
 

אולי יעניין אותך גם...