מעמק חפר לבת ים, אשדוד ותל אביב ולאוסף צילומים שהתגלה בניו יורק

שלושה בתערוכה אחת

'נוֹכַחַת  נוֹדֶדֶת נוֹשֵׁם' היא תערוכה שתפתח ביום ששי, 4/10, בגלריה זוּזוּ. בתערוכה מציגים ענת אור מגל, בן בר, כלנית קמין: שלושה אמנים מתבוננים במציאות חייהם דרך יצירה, מתמקדים בהווה ומשתמשים באמנות ככלי לתיעוד, להעמקה, להבנה, לתיקון. כל אחד מהם, הולך בדרכו ורושם אותה תוך כדי תנועה. בתהליך היצירה הוא אוסף ידע ומנכיח אותו גם לצופים. אלה אינן משוואות שאפשר היה ללמוד בבית הספר, אלא נתוני חיים הנבראים ברגע זה ממש ושניתנת להם ולנו האפשרות לכוון את מהלכם ולהובילם אל הטוב. 

/// אוצר: יוסי וסיד. עד: 16/11. עמק חפר.

כריית המידע

בשבוע שעבר, נפתחה במוז"א התערוכה DATA MINING של שחר מרקוס. בתערוכה, מוצגת שבע עבודות וידאו בסגנון קולנועי המתייחסות ליחסים בזמן, לאדמה, לגילוי ולהתבוננות בעתיד, כשבכולן הוא הגיבור המרכזי, המוביל משלחות חקר. עוד בתערוכה, שני אוביקטים מכניים גדולי ממדים ומיצב ערוגות אבני בזלת, המרכיבים יחד מיצב שבו הצופה נדרש לנוע בין החללים ולחבור אל האמן ומשלחתו במסע החקר.  

/// אוצרת: נורית טל-טנא. עד: 1/2. חיים לבנון 2, תל אביב.

'סלע אדום' היא תערוכה המציגה במוזיאון בת ים לאמנות, שבה מציגים 19 אמנים. נקודת המוצא לתערוכה היא העיר בת ים, ששכבותיה ההיסטוריות מגיעות עד להתיישבות הפרה-היסטורית, ושמיקומה הגאוגרפי, לחופי הים התיכון, הופך את האזור בו היא שוכנת למרכזי הרבה יותר ממה שאנו מורגלים לחשוב. האמנים הוזמנו להתייחס אל המרחב הגאוגרפי וההיסטורי כמו גם אל המיתוסים של האזור, וכך גם לדמיין את ההיסטוריות הרבות שהתרחשו בו ואת אלה העתידות לבוא. 

/// אוצרת: נוגה דוידסון. עד: 15/2. סטרומה 6, בת ים.‏

לא סביר

הדס סט, בתערוכה 'שותפות בלתי סבירה', מציגה בגלריה רו-ארט תצלומים מעובדים הממשיכים את עיסוקה בשאלות יסודיות על צילום, וביחסים שהמצלמה חושפת בין גוף הצלמת לאוביקט המצולם – יחסי מרחק ומיקום. נקודת המוצא לתערוכה הנוכחית היא מאגר דימויים שסט מצלמת לאורך שנים רבות. מתוך הדימויים היא בוחרת אינדקס סגור ומצומצם של אובייקטים חוזרים ובהם חלונות, עצים וחלקי גוף של חיות ואנשים. היא סורקת את הנגטיבים ומכניסה אותם למרחב הציורי של תוכנת הפוטושופ. שם, היא משתמשת באזורים החשוכים, הליליים, כדי לחבר בין הדימויים. 

תערוכת יחיד 19.9-16.11.2019 אוצרת: מאיה במברגר גלריה רו-ארט, תל אביב

כחוט השני

בבית אריה קלנג באשדוד, מוצגת התערוכה הקבוצתית 'כחוט השני' העוסקת בחיבור בין אמנות הסיבים המסורתית, שנחשבה מלאכה מגדרית, ובין טכניקות יצירה קלאסיות בעלות זיקה לעולם האומנות העכשווי. כך, נוצר מפגש מרתק בין העבר וההווה. התערוכה מבקשת להציג את השימוש בחוטים כאמצעי לביטוי אמנותי. 17 האמנים משתמשים בחומרים שונים ועוסקים בטווח רחב של נושאי כמו במשמעויות הקושרות בין הצורני, החומרי והמושגי, ובנושאים סטראוטיפים אישיים, המאפיינים לאורך ההיסטוריה את השימוש בחומרים כגון חוטים, צמר וטקסטיל.

/// אוצרת: תמי הורוביץ. מפיקה: ריקי איתן בירנבוים. עד: 30/12. יאיר 2, אשדוד.

3 תערוכות במרכז לאמנות עכשווית

תערוכת היחיד של אסתר קלֶאס, Start, שפיתחה בעשור האחרון החוזרת אל מסורות הפיסול הגדולות של המאה שעברה, תוך שימוש בהפשטה ואתגור הנורמות הפיסוליות העכשווית.

תערוכת היחיד של ג'ורדן נאסר, 'הים שלנוכח עינינו' עוסקת בצומת שבין אוּמנות, שפה, אתניות ורעיונות מוטמעים על מורשת ומולדת. נאסר העביר את כל הקומה הראשונה של המרכז אל דירת חדר, שבה כל חפץ וחפץ נוצר בשיתוף עם בעלי מלאכה מקומיים בהתאם למסורות אוּמנותיות הנוהגות היום בפלסטין / ישראל.

/// אוצר: ניקולה טרצי. עד: 16/11. צדוק הכהן 2א, תל אביב.

נועה צוק ואהד פישוף, מציגים יחד את 'עבודות', תערוכה שבמסגרתה הם יוצרים עבודה חדשה ייעודית לחלל זה. יצירה שתתבסס על המיזוג הרב-תחומי האופייני להם של מחול, סאונד ומיצג. התערוכה תכלול גם תוכנית של עבודות וידיאו מאחת עשרה השנים האחרונות, אשר תוקרן בגלריה הרב-תכליתית בזמנים שבהם לא תוצג בה עבודת המחול החדשה.

/// אוצר: ניקולה טרצ'י. עד: 7/12. צדוק הכהן 2א, תל אביב.

אם אתם מגיעים לניו יורק, עד ה 20/1/20, מוצגת בגלריה ZAZ10TS התערוכה 'טיימס סקוור 10: מגלים מחדש את אופנת ניו-יורק 1982-1997'. בתערוכה, אוסף נדיר של תצלומים שניצלו לאחר שהושלכו לרחוב בניו יורק, המעניק הצצה לרגעי האופנה הגדולים של שנות ה80 וה90. הצילומים, כוללים תיעוד נדיר מתוך תצוגות של מעצבי העל, בהם: ראלף לורן, דונה קארן ומארק ג'יקובס. כל זה, בכיכובן של דוגמניות על כמו נעמי קמפבל, קייט מוס וסינדי קרופורד ועוד. 

/// אוצרת: יערה קידר. עד: 20/1/20. 

הנפשות הפועלות

נורית דוד מציגה את התערוכה 'הנפשות הפועלות' במלון ומרכז אומנויות אלמא. בתערוכה, מוצגות בעיקר שתי סדרות דרמטיות מאמצע דרכה של האמנית. האחת 'מהרו הגיעה השעה' והאחרת 'עונה בגהינום'. בשתי הסדרות מובע יאוש מסוים מן העמדה הקיומית, שהייתה כה אהובה על הציירת בשנות השמונים, ולפיה האדם יכול לבחור את גורלו. כאן, החיים מובאים אל מעין במה סגורה ומוגדרת – בראשונה חדרי מדרגות ובשנייה חזית בניין כמו-קלאסית – כשהדמויות, הנפשות הפועלות, הן כמריונטות, המופעלות על ידי כוח גדול מהן שלשרירות ליבו הן נתונות.

/// ללא מועד סיום. יאיר 1, זכרון יעקב.