לק נוטלה, נייר טואלט מזהב וצ'יפסים של מקדונלדס מירקות צהובים

כבר לא מעט זמן אני עוקבת אחרי עמוד האינסטגרם @alon_art ונהנית מהפוסטים המשעשעים שלו, הביקורת המרומזת לחיי היומיום בארץ, המשחק עם מותגי על ומוצרי צריכה בסיסיים מכל מיני תחומים שנלקחים מעולם אחד ועוברים בעזרתו של אלון לעולם אחר לגמרי. מקדונלד'ס, נוטלה, הבחירות לכנסת, חמאה, ערוצי החדשות, עגבניות שרי, קרמבו, אינסטגרם, פררו רושה ועוד רבים אחרים הביאו אותי לפנות לעמוד האינסטגרם המסקרן של אלון לפני מספר שבועות כדי לנסות ולהבין – מה עומד מאחוריו.

"אני מעדיף לשמור על אנונימיות" כתב לי אלון בעמוד, לאחר ניסיונותיי לגרום לו לספר לי מי הוא בכלל לפני שאשכנע אותו להתראיין ללג'יט. "ותחת מעטה המסתורין איך תרצה להיות מוצג?" שאלתי, "אלון, אוֹמן שמציג ומפרסם את עבודתו באינסטגרם" הוא השיב לאחר שהשתכנע לענות לי על כמה שאלות. את הריאיון קיימנו בהתכתבות לבקשתו, על מנת לא להפר את האנונימיות הנעימה שסיגל לעצמו. לאחר שווידאתי שאכן שמו במציאות הוא 'אלון', התחלנו.

ייצור מקומי, חשיפה עולמית

בעוד אני מנסה להבין מה עומד מאחורי הרעיון הזה, אלון הסביר מה זה בשבילו "אינסטגרם היא פלטפורמה בה אני מפרסם ומשתף את האוֹמנות שלי. אני עושה את מה שאני אוהב שזה ליצור, לעצב ולצלם, כאשר אני מצליח לעורר רגשות אצל אנשים והם אוהבים, מתרגשים ומגיבים וגם מפרגנים, תמיד זה מחמיא ומרגש אותי. וגם תמיד מזכיר לי את הכוח ואת האפשרות שניתנה לנו היום, להגיע ולגעת בכל כך הרבה אנשים דרך המסך הקטן. זאת אחת הסיבות שהפרופיל שלי קיים, זו דרך שמאפשרת לי להגיע לאנשים ולחשוף את האוֹמנות בכל מקום ומכל נקודה בעולם".

חמש שנים של יצירה אינסטגרמית

התמונה הראשונה בפרופיל שלך עלתה לפני קצת פחות מחמש שנים, מה היה הטריגר להתחלה הזו?

"מאז ומתמיד עסקתי ביצירה ואומנות ולאינסטגרם נחשפתי בשנת 2012 כשעוד היה בחיתוליו. ב 2015 הרגשתי את הרצון והייתי מוכן. החלטתי שאני 'מצטרף' ומשתף את העבודות שיצרתי כבר לפני אך טרם פורסמו. לגבי הטריגר, אני יכול להגיד שהיה יותר מרגע אחד של החלטה שגרם לי להתחיל ולפרסם, ההחלטה התבשלה זמן מה."

מאיפה מגיעים הרעיונות? ניכר שלעיתים הם אקטואליים אבל לעיתים נראים רנדומליים.

"ההשראה מגיעה מהכל. מהחיים עצמם, מחיבורים שאני יוצר אצלי בראש ומאשכול עגבניות שרי יפה במיוחד שראיתי אצל הירקן. חלקם מגיעים ו'נולדים' מתוך סיטואציה שאני חווה ומרגיש בה את הצורך להתבטא ולהשפיע וליצור דרך האוֹמנות שלי אמירה. בתקופה של שריפות הענק באוסטרליה למשל, נחרדתי לראות בחדשות וברשתות את התמונות הקשות של אלפי הקילומטרים שנשרפו והמספר העצום של בעלי חיים שמתו כתוצאה מכל השריפות ומתוך כל הסיטואציה המצטערת הזו קיבלתי את ההשראה לעבודת הקואלה שמצוירת מתוך אבק שריפה של גפרור. הרעיונות מגיעים מרגעים שמחים ועצובים כאחד" הוא מסביר.

מרעיון לשרטוט לתמונה סופית

איך אתה יוצר?

"תהליך היצירה שלי תמיד מתחיל בציור ושרטוט של אותו רעיון, אחרי שמגיעה ההשראה כמובן. יש פעמים רבות שאני מעצב ובונה ומצלם את הסקיצה הראשונית של העבודה כדאי שאוכל להבין טוב יותר איזה חומרים אצטרך למצוא ולרכוש לעבודה הסופית שאצלם. את הרוב הגדול של העבודות שלי אני יוצר, מעצב ובונה פיזית, יש גם עבודות שהן עיצוב גרפי בלבד."

למה אתה חושב שספריי נוטלה זה הו כה מוצלח?

"כשאר אני לוקח מוצר מזון ומוציא אותו מהקשרו, החיבור בין שני העולמות השונים כמעט תמיד יוצר רגשות מעורבים והחיבור בין נוטלה שהוא מותג שוקולד אייקוני לבין חומר ספריי ניקוי לדוגמא, משעשע אותי. החיבור הזה מצליח לעלות לרבים חיוך על הפנים, כך לפחות העידו התגובות לתמונה שהיו בסגנון "אפשר לרסס את כל החיים שלי עם זה?". במשפט אחד זה מסכם ומסביר את ההצלחה של ספריי הנוטלה.

קשרים והקשרים

הרבה מהתמונות הן משמעותיות לישראלים, אתה מעדיף להישאר בקהל הזה או היית רוצה לפרוץ את גבולות המדינה?

"אני נוגע במגוון רחב של נושאים דרך העבודות שלי ואכן גם בחגי ומועדי ישראל, פוליטיקה ישראלית ועוד נושאים שמדברים לקהל הישראלי אבל לא רק. אני מכוון לקהל הרחב מתחילת דרכי בפלטפורמה וברוב העבודות שלי. אם אנחנו מדברים על גבולות בשטחי האינסטגרם, אז אפשר להגיד שהם נפרצו מזמן. מרבית העוקבים שלי הם מרחבי העולם ולא מעט מהם הגיעו דרך שיתופים של חשבונות לחובבי ארט מכל העולם שמשתפים את העבודות שלי וכך נחשפים אליי. הקהל הישראלי, בדרך שאני חווה אותו, הוא מאוד מאוד חם ומפרגן ומראה נוכחות באופן מלא וזה תמיד מרגש אותי לראות ולקבל את כל האהבה הזו!"

כמה פעמים בחודש אתה אוכל מקדונלד'ס? או יותר בכיוון של מה כל כך מושך אותך במקדונלד'ס?

"יכול לשער שהתשובה שלי תפתיע אותך אבל בפעמים הבודדות כאשר אני נכנס לסניף מקדונלד'ס כלשהו זה בשביל לקחת מהם קרטונים של המזון עבור העבודות שאני יוצר, אני לא אוכל שם. אני 'נעזר' במקדונלד'ס שהוא מותג ותיק ואייקוני, כדי להעביר מסר מסוים ובכל פעם הוא משתנה. אני לא חוסך בביקורות כאשר אני מרגיש שיש לה מקום, על הצריכה שלנו של מותגים שונים, הרדיפה אחריהם והתעסקות המתמדת שלנו סביב אוכל ולא רק זה שנמצא בצלחת שלנו."

מסרים, ביקורת ואסקפיזם טהור

הרבה מהיצירות שלך קשורות במוצרי מזון ושתייה, האם זה יכול להעיד על מי שאתה במציאות?

יכול אולי להעיד על דעותיי בנושאים מסוימים, העבודות שלי לא משקפות את התפריט שלי. אני משתמש במוצרי המזון ומותגים שונים בעבודות שלי ודרכם מעביר את המסרים שלי, גם ההומוריסטיים וגם את המסרים הביקורתיים.

אז מה הולך להשתנות היום? אני כותבת לו לסיכום. "מה לא..?" הוא שואל בחזרה, "במציאות של ימי הקורונה, מרגש שכל השגרה והחיים שלנו ישתנו לחלוטין. בימים האלו ובימים שאחרי אנחנו כנראה נחזור למציאות חדשה וקצת שונה ואחרת. עבורי היצירה ועשייה היא סוג של בריחה מהמציאות המטורפת הזו לעולם אחר, טוב יותר והומוריסטי יותר, ליצור מבחינתי זה אסקפיזם טהור.

יש לכם רעיון? מחשבV? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>