כאן כדי להישאר: איך הספרים משתלבים ב'תור הזהב' של הדיגיטל?

זה התחיל במבט מעט פסימי עם עקומת ירידה בקריאת ספרים בעולם, אבל הסתיים אפוף רומנטיקה לאובייקט הפיזי הנצחי. כי עם כל הכבוד לטכנולוגיות שמתעדכנות מדי יום והמוצרים שמתחלפים באלטרנטיבות מהירות ויעילות יותר, הספר ממשיך להוכיח את מקומו בעולם. השבוע מציינים את שבוע הספר העברי ואנחנו מצאנו הזדמנות להעמיק באובייקט שמקיף אותנו והערך שהוא מעניק לנו, מנקודת המבט של העיצוב הגרפי שלו, דרך ההוצאה לאור ועד המדפים בחנויות.

קרן וגולן גפני הם זוג מעצבים ובעלי סטודיו לעיצוב גרפי קלאסי וחולקים אהבה גדולה לחומרים מודפסים וספרים. הם מעצבים ספרים בתחומים שונים; קולינריה, חינוך, אמנות ובכל פרויקט צוללים אל עולם אחר. הם גם אחראים ללא מעט טיפוגרפיות של תערוכות במוזיאונים בארץ, מגזין 5A והקימו יחד עם חיים שושן את 'Tomo', מרכז תרבותי לסדנאות בתחום האמנות והעיצוב.

מאיפה מגיעה המשיכה לספרים?

"האהבה לספרים מלווה אותנו מתחילת הדרך של הסטודיו, במהלך השנים הייתה לנו גיחה קטנה לאפליקציות ודיגיטל והכוח של הספרים היה חזק הרבה יותר. אנחנו מרגישים שבעקבות ההתקדמות של הדיגיטציה והטכנולוגיה, עכשיו במיוחד עם הבינה המלאכותית, יש נהירה למוחשי, המורגש, אנשים שרוצים בעצמם לעסוק בעבודה ידנית. יש משהו בספר פיזי שאתה מרגיש אותו, הוא עובר מיד ליד ומקבל ערך אחר. יש משהו חזק בחוויה הזאת, שמחוברת לרוח, נקודה שעוצרת קצת את הזמן. הוא מתחיל בעמוד 1 ונגמר ב250, אתה עובר איזשהו מסע, יש משהו באופן שאפשר לספר סיפור, מין קפסולה סגורה שהיא עולם במלואו".

איך עובד תהליך עיצוב ספר?

"זה מתחיל בלקוח שמגיע עם רעיון, רצון להוציא לאור. יש לנו את הפריבילגיה, רווח נקי שלנו, ללמוד ביחד עם הלקוח על עולם אחר. אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לעצב עד שנבין, נקרא ונעמיק בו. בהמשך עושים דראפט ראשוני ומתחילים לחשוב איך מתרגמים לצורה, גודל של ספר, פונט, גריד, מבנה של עמוד, חלוקה של פרקים, דימויים, כך שיהיה מעניין וכלכלית אפקטיבי. בסוף, רואים איך אנחנו בתור מעצבים יכולים לא לקשט, אלא לתמוך ברעיון. מתקיים דיאלוג עם הלקוח כדי שיבין לאן אפשר לקחת את זה ולפעמים התוכן אפילו עושה אדפטציה לעיצוב. אנחנו מלווים את כל התהליך עד להפקה של הספר, מרעיון ועד מוצר".

אילו מגמות רואים בתחום?

"אנשים חשבו שהפרינט הולך ומת, אבל להפך, הוא נהיה יותר מיוחד, יותר פרימיום. אם כבר מדפיסים ומשקיעים כסף ומשאבים, אז שיהיה מוצדק, כזה שחוגג את האפשרויות של הדפוס. יש תחרות על המדף, הרבה אנשים רוצים לעשות 'כמו זה וכמו זה' ולחלקם קשה להתרגל שצריך לעשות אחרת. אם המדף של ספרי קולינריה יהיה עם מנות על הכריכה- תעשה אחרת, שהבן אדם יסתקרן. יש רצון לייחד את האובייקט מבחינת חומרים והתייחסות לסוגי נייר. יש גם מענה להדפסה ירוקה שנשענת על ניירות אקולוגים, צבעים מבוססי סויה, דברים שלא היו בעבר ואפשר היום לתת מענה למוצר טבעוני לגמרי. זה הולך לשתי קצוות; מוצר פרימיום שמשדר בתחושה שלו פריט אספנות, אל מול משהו מאוד low tech כמו הדפסות זירוקס, הוצאה קטנה, שוטים כאילו לאחר יד, שיש להם כוח להיות מוצר דפוס שבא מהבטן".

משם אנחנו עוברות אל אורנה לנדאו ומירי רוזובסקי, הנשים מאחורי בית ההוצאה לאור 'שתים', שלא שואף לעבות את ארון הספרים הישראלי, אלא להציע ספרים מדויקים. "בתור נשות ספרות רצינו להקים הוצאת ספרים שבוררת את הספרים בקפידה, חושבת על ספרות כתחום בעל עומק, כי גם ספרים מסחריים צריכים להיות טובים". את ההוצאה לאור הן הקימו כבית לספרות מקור לכותבים וקוראים, סביבו בנו קהילה צורכת תרבות, עם נוכחות ברשת ופיזית בירידים. קהל פעיל, שרוצה להשפיע ולהיות חלק מהשיח.

מה אתן חושבות על מצב הספרות כיום?

"התחום מאותגר בתקופה הזאת, כאשר יש כל כך הרבה מוקדי עניין, תשומת לב וקשב אחרים. אחד הדברים שמרבים לדבר עליו הוא המשבר בעולם הספרות, אבל זה מתחיל הרבה קודם, כשלא קוראים מספיק עיתונים, מוסף ספרים וביקורות ספרים. רואים שיותר קל לאנשים היום להיות יוצרים בעצמם, קהל הכותבים הולך וגדל, אבל קהל הקוראים הולך ומתמעט, והרבה יותר מבוזר. מצב הספרות אכן במקום קשה, אבל מה שהפתיע כשפתחנו לראשונה הוא שאנשים קוראי עברית ואוהבי ספר מאוד מחפשים ספרות ישראלית ויש כמיהה לספרות שהיא מכאן, שחוגגת את העברית והעלילה רלוונטית לישראליות".

מגבלות השוק, כך הן מסבירות, יוצרות גם הזדמנויות, פלורליזם של דרכי ביטוי שונות וסוגות חדשות כמו  ספרי ממואר. לא ביוגרפיה, אלא כתיבה אישית שמסתכלת אחורה מתוך זיכרונות עבר ושולה משם פרטים. "אנחנו בעידן ה'אני', שלכל אחד יש סיפור, אנשים מספרים את הסיפור שלהם ומתעניינים בסיפור של האחר. הוצאות לאור מסחריות מחפשות את הרב מכר, אנחנו נערכות לעולם שגם לסיפור שיש לו אלף או אלפיים קוראים יש מקום, שגם לסיפור מדויק שפונה לקהלים ספציפיים יש ערך".

מה מושך אותנו אל ספר כזה או אחר?

"אני חושבת שמלבד החזות שלו, שם הספר חשוב. יש מילים שאנשים אוהבים, אם יש את המילה 'אהבה' הוא כנראה ימכור יותר טוב מהמילה 'עצב'".

מחשבות לגבי העתיד?

"אין תחליף לדפדוף, התחושה שאדם מחזיק ספר היא חזקה והיא לא תלך לאיבוד. אבל זה לא אומר שאין מקום לפורמטים אחרים שעונים על צרכים אחרים כמו מקום בבית, אנשים בנסיעות או בפקקים. פלורליזם זה שם המשחק, מקודם הייתה דרך אחת לקרוא ספרים, לחוות, לרכוש, לשמוע ולדבר עליהם. היום יש כל מיני דרכים, זה שונה מהעולם הישן, יש המון אפשרויות".

התחנה האחרונה מביאה אותנו אל החנות, איפה שבסוף ספר פוגש את הקורא העתידי שלו לראשונה. במין יד גורל אנחנו בוחרים את האחד שקרץ לנו ושולפים אותו מבין מדפי הספרים העמוסים. למרות שכיום חנות ספרים פיזית מתחרה לא רק בחנויות אחרות אלא ברכישות שעברו לאונליין. נראה שהנגישות המיידית, האפשרות לדפדף, לעיין, לגעת בחפץ היא בעלת משמעות חשיבות.

"לאור השינויים, הרשתות, הטלוויזיה וערוצים אחרים, האופן שבו אנחנו צורכים מידע הוא יותר מקוטב ותזזיתי והספר עובד בכיוון אחר", משתפת אותנו רונה יצחקי בעלת חנות הספרים 'המגדלור'. "מצד שני, הייתה דינמיקה בשני העשורים האחרונים של תהפוכות שהמוצר הזה עבר עם כל עולם הדיגיטציה; קריאה דיגיטלית, ה'קינדל' ועכשיו מחליף את זה ספרי שמע עם עלייה מאוד גדולה בצריכת האודיו-בוקס, זו האופנה החדשה. אבל אני חושבת שהספר הוא מספיק נצחי וקלאסי, אובייקט שאנשים מתחברים אליו מסיבות שונות שלא מתחלפות גם אם המדיה משתנה, התוכן הוא המסר והיא מתאימה את עצמה עם הזמן".

מה הכי הולך היום? יש קטגוריה שמצליחה יותר או פחות?

"מכוון ש'המגדלור' היא חנות יחסית גדולה יש בה מבחר די גדול וקהל מאוד מגוון; ספרי עיון, קריאה, בישול, ילדים, אמנות, עיצוב, צילום, אופנה. הקשת מאוד רחבה, בארץ אין הרבה ברירות כי לנישות אין ווליום מספיק גדול. בתחום האמנות והעיצוב למשל, אנחנו בתקשורת מאוד צמודה עם הקהל, להבין מה מעניין, על מה כותבים, איזה תערוכות יש, מה בשיח. כל זה יחד עם קלאסיקות ודברים שחשוב לנו להחזיק, שמות וזרמים שונים".

הדור הצעיר נמצא בעיקר ברשת, אילו התאמות עושים היום על מנת להגיע אליהם ואל קהלים חדשים?

"יש שכבות גיל מסוימות שגדלו עם טלפון ביד וצורכים מידע אחרת, אחת האדפטציות שעושים היא לחלק ספרים בסדרות, כמו שרגילים לצרוך תוכן. התקשורת עם הקהל היא תמיד אתגר לכל עסק, צריך תקשורת קבועה ויצירתית וכמובן, נוכחות מלאה בכל ערוצי הסושיאל. השיווק צריך להיות מותאם לאופן שבו אנשים מוצאים מידע והנוכחות ברשת הכרחית".

נראה שההספדים מוקדמים ודווקא בזמנים של היום, בהם תכנים זמינים ונגישים בלחיצת כפתור, והקשב שלנו מתחלק בוא בזמן לכל כך הרבה גירוים סביבנו, אנחנו מוצאים בספרים רגע של נחת, שקט והתכנסות פנימה. תחושת אסקפיזם ששואבת אותנו אל עולמות מקבילים ומזמינה אותנו לנדוד בתודעה והמחשבות. אז קחו רגע לשים את הנייד בצד, קחו ספר ביד ותנו לקסם לקרות.

קריאה מהנה.