טפיל כאוטי עומד להשתלט על מבני הבטון המשעממים בקריית המלאכה

בסוף השבוע נפתחה בבית האמנים בקריית המלאכה התערוכה 'אנרכי-טק-טופיה'. התערוכה, היא למעשה המשך לפרויקט הגמר של נטע כהן, בוגרת המכון הטכנולוגי חולון, בו הציגה בשנה שעברה מערכת כמו טפילית המתלבשת על המבנים התעשייתיים שכבר קיימים בקריית המלאכה הממוקמת בלב האזור העירוני בדרום תל אביב. "הפרויקט החל מחקירת צורות מגורים חלופיות מתוך צורך לתת מענה ליוקר המחייה ולצפיפות העירונית" אמרה נטע כהן המגדירה עצמה כמעצבת דרך משקפיים ורודות "לקראת הצגתו בבית האמנים, אצרתי אותו מחדש כך שיתאים למקום ולמבקרים בו".

מטרתה המקורית של קריית המלאכה, שהוקמה כחלק מיוזמה משותפת של העיר תל אביב יפו, איגוד התעשיינים וגופים נוספים שביקשו להפריד בין אזורי מגורים לאזורי תעשייה, הייתה לשמש כמרכז מלאכה וייצור מודרניים. כך למעשה, מאז הקמתו בשנות השישים, הוא משמש כאזור תעשייה בלבד ואינו מיועד למגורים כלל. התוצאה היא מתחם שוקק חיים ומלא פעילות ביום וכזה שנותר שומם בלילה ומאפשר כך את חדירתן של תופעות וגורמים שליליים למקום.

"השתמשתי במבני קריית המלאכה הקיימים כבסיס להצמחת מודל חלופי המייצר מארג יחסים בין התעשייה והעיר ומשלב כך שימושים וממצה את הפוטנציאל של שטח קיים במקום לבזבז שטח לטובת בניה על קרקעות בתוליות" מסבירה כהן "יחסים אלה, מייצרים מרחב דינמי המשלב מגורים, תעשייה ומלאכה, מסחר ומתחמי פעילות ופנאי. בכך משמר המרחב ומעודד תעסוקה ומחבר את האזור למרכז העיר תוך ניצול מרבי של השימוש בשטח, בחומרים, בידע ובמשאבים".

המודל של 'אנרכי-טק-טופיה' שמציעה כהן קיבל השראה מעולם הטפילים. השכבה הפורמלית, הלא היא הקריה הקיימת, היא הפונדקאי ואנרכיטקטופיה היא הטפיל. הפרזיט כמו נדבק וצומח מתוך ועל גבי המבנים כשהוא נבנה כשכבה שניה, בלתי פורמלית, על גבי התשתית הקיימת. בין שתי המערכות, הקיימת והמגובבת, נוצרת עם הזמן מערכת יחסים של תלות והדדיות, כאשר לבסוף שני הצדדים יוצאים נשכרים.

למעשה מציעה כהן עיר עליונה המתעוררת לחיים ומשמשת למגורים ופנאי בזמן שזו התחתונה הולכת לישון לעת ערב. כהן אף מציעה מתכון שבו המרכיבים כוללים מבנה בסיסי, פסולת, זרעי קיימות, קהילה שיתופית, אופטימיות, אוטופיה ומים אפורים. כל זה הופך את הטפיל מאלמנט שלילי וסרח עודף לחוויה חתרנית בעלת אופי חיובי. ואכן, ההצעה הכאותית אך מחויכת של כהן נשענת על מבנים אחידים, אפורים וחד גוניים אך שונה מהם בתכלית בשל אופייה הפופי, השמח, הרב גוני ובשל השימוש במיני חלקים ופסולת שנלקחו מעולמות תכן שונים וכמו הופכים את כל המיצב לשעשוע אחד גדול אך גם לנקודה בהחלט מעניינת למחשבה.