צמד האנימטורים עדה רימון ואופק שמר מתכוננים לאירוע הגדול
הצצה: מה מחכה לנו בפצ'ה קוצ'ה 23?
בשבוע הבא, זוג האנימטורים עדה רימון ואופק שמר, יעלו על הבמה בהיכל התרבות בתל אביב וינסו לסכם בשש דקות וארבעים שניות בלבד את יצירתם. זה קורה בשני ושלישי הקרובים במסגרת אירועי הפצ'ה קוצ'ה בעיר ובהם מדי שנה, נבחרים מספר מרצים מתחומים שונים לתת הצצה אל עולמם המסקרן באמצעות 20 שקופיות באורך 20 שניות כל אחת (משם נגזר הזמן) ולהציג את עשייתם בדרך יצירתית.
רימון ושמר הכירו בזמן לימודיהם בבצלאל ב-2010. מאז הם יחד, זוג לחיים, מגדלים שני ילדים וסטודיו לאנימציה ואפקטים מיוחדים. המאורע החגיגי הביא אותם לחטט בעבר במעין רטרוספקטיבה, להביט אחורה על העבודה שלהם. בשיחת וידאו מביתם בחיפה הם מספרים לנו על ההכנות ומה שבאמת מדיר שינה מעיניהם הוא בכלל הבייביסיטר לערב הגדול.
איך העבודה המשותפת, טשטוש הגבולות בין המשרד לבית?
"חוסר גבולות טוטאלי. מאז שהכרנו אנחנו בעצם ממש כמעט כל הזמן היינו יחד, גרים ועובדים יחד באותו סטודיו, מלמדים בבית ספר לתיאטרון חזותי כבר מעל שבע שנים יחד".
ואיך הולכת חלוקת העבודה ביניכם?
"ביצירה יש את המהות, העניין ואז הרבה את ה'איך'. בכל העניינים המהותיים אנחנו מאוד שותפים, הם נובעים מתוך שיחה בינינו ודברים שמעניינים אותנו. בתוך הביצוע, כבר די קל לנו לחלק תפקידים לפי המיומנויות של כל אחד מאיתנו. בגלל שזה סרטים יש המון תפקידים, בדרך כלל יש רולר של מלא אנשים ואצלנו זה לרוב רק אנחנו".
הם אנשים של עשייה, עושים את רוב העבודה במו ידם. "אנחנו מדי פעם נעזרים בשירותים אחרים, אבל לרוב בסוף פותרים את זה בעצמנו. כל אחד מהכיוון שלו היה מחובר לעשות משהו, לא רק להגות ולפקד על צוותים, אז מהתחלה הובלנו לדברים שאנחנו יכולים פשוט לעשות בעצמנו".
באילו נושאים אתם נוגעים בסטודיו?
"עכשיו עם הרטרוספקטיבה לקראת פצ'ה קוצ'ה, אפשר למצוא נושאים דומים, חברתיים ופוליטיים. אנימציה היא פשוט הכלי כרגע, סרט זה סרט, אין הבדל אם מציירים או מצלמים אותו. למרות שאנחנו שני אנשים, אפשר להגדיר שלוש מחלקות בסטודיו שהולכות ומתמזגות. האגף האמנותי, שעד לא מזמן קראנו לו ה'לא רווחי' וראינו את עצמינו אחראים לשמור אותו על אף זאת. יש את אגף האפקטים המיוחדים לסדרות, טלוויזיה וסרטים בהנהגת אופק, זה עיקר הפרנסה שלנו. המחלקה השלישית, שנהייתה האהובה עלינו, היא של פרויקטים מוזמנים. למשל, סרטים שמלווים תערוכות במוזיאון ישראל, הבריף והחומרים באים מהם, אבל אנחנו עושים את זה לשלנו. הסדרה ב'חינוכית' בתוך 'פרפר נחמד' היה המיזוג האולטימטיבי של כל המחלקות".
ציינתם את המחלקה לאפקטים מיוחדים, מה זה אומר?
"אפקטים מיוחדים בתעשייה נקרא 'VFX', זה תחום מתוך עולם הפוסט-פרודקשן, שעושים אחרי הצילומים בזמן העריכה. זה כל מה שקשור לדברים שיש על המסך ואי אפשר היה לצלם אותם, דברים גלויים כמו פיצוץ, דרקון, קסם, ניצוצות, אבקת פיות או משהו סמוי כמו מחיקות או מסך ירוק שהם הרבה יותר ענפים ממה שמישהו יכול לדמיין כשהוא רואה טלוויזיה".
אתם משתמשים באמצעים דיגיטליים אבל מצליחים להעביר דרכם תחושה חומרית. איך זה נעשה?
"באנימציה בונים תנועה, באנימציה ממוחשבת קלאסית הדמות נמצאת בתנוחה מסוימת בפריים אחד, בפריים קדימה היא בתנוחה הבאה והמחשב משלים את התנועה. עובדים במחשב פריים-פריים כאילו שאנחנו עובדים בנייר, בצורה יותר ידנית".
"הטכניקה היא התוכן, באנימציה זה נורא מובהק והתוכנות מחשב יכולות בקלות להיות בפרונט של זה. זה הולך ונהיה יותר רלוונטי עם כל הבינה המלאכותית והרעיון אצלנו הוא להשתמש במחשב בכל מה שאפשר וצריך ובחופשיות, אבל לא לתת לטכניקה להכתיב את התוכן. לשם כך, אנחנו צריכים להשתמש בתוכנות באופן מאוד משוכלל כדי לנצח אותם, לא להיסחף אחרי האפשרויות והקלות שהמחשב יכול לתת ולשמור על הדברים החומריים".
"היום עם כל הבינה המלאכותית, אפשר היה לדמיין איך מכונה חכמה הייתה יכולה לעזור ומבאס אותנו לחשוב שהיא הייתה עושה את זה במקומינו."
איך בעצם נעשית הטכניקה הזו?
"למי שזוכר את 'מונטי פייתון' או 'סאות' פארק', אלה אנימציות שטוחות, דו-ממדיות. זה נעשה בנגזרות נייר שמונחות על דף ופריים אחרי פריים מזיזים אותן. לטכניקה הזו קוראים Cut Out ויש לנו מסע ארוך איתה. הצורות לא יכולות להסתובב או להתקצר, זו בעצם האנימציה הכי מוגבלת וזה מה שמעניין. בגלל שאנחנו עושים אותה במחשב, די מהר הבנו שאנחנו יכולים לא רק לגזור תמונה אלא גם וידאו וכשנגזרת זזה, בתוכה חי וידאו. בין אם זה רקע, דמויות מצוירות ביד, סריקות דפוס או למשל הכוננית של 'פרפר נחמד' שבנויה במציאות, תמיד יש משהו חומרי מחוץ למחשב".
על אילו פרויקטים עבדתם לאחרונה?
"יש את זה סרטו של רועי רוזן ' קאפקא לקטנים', שמציע פרשנות לסיפורי קאפקא בפריזמה של ילדות. הוא כולל 25 דקות באנימציה שאנחנו אימצנו על סמך ציורי הגועש שלו. היה עניין איך להמיר אותם לברי הזזה בצורה הכי אותנטית ושקופה שתשמור על הציור שלו".
"יש גם את הפינה ב'פרפר נחמד', מדובר על עשרה פרקים של דקה, שהפרק הראשון יצא השבוע ובשבילנו זו מסיבת סיום מטורפת. הפקה כל כך מושקעת ורצינית, כולנו תקווה שהתאגיד לא יוסר".
לסיום, איך ההרגשה לקראת הערב הגדול?
"זה במסגרת קבלת ההזדמנויות שבאות בזרועות פתוחות. אנחנו עמוסים בגלל הילדים והעבודה, שהפחד קצת התבטל".