הם נשלחו אליה מכל העולם אחרי שהוציאה קול קורא ברשתות החברתיות. אבל הצילום של מנדי ברקר הוא לא רק אסתטי, הוא בעיקר הנעה לפעולה
בלי תוספת זמן: 769 כדורי הרגל האלה מעבירים מסר בועט במיוחד
מנדי ברקר (Mandy Barker), היא צלמת בריטית בת 56 שלקחה על עצמה משימה. ביצירה שלה, היא רואה שליחות של ממש ולכן, עבודותיה הן לא רק אמנותיות, אלא גם מעבירות מסר ברור וחד משמעי. מזה כעשור, בוחרת ברקר להציג בצילומיה את הכמות העצומה והבלתי נתפשת של שארי פלסטיק הנפלטים אל חופי הים בעולם כולו. היא עושה את זה תוך עבודה צמודה עם מדענים וכבר הספיקה לקבל הכרה בינלאומית על פועלה להעלאת המודעות לנושא ואף זכתה בלא מעט פרסים.
"המוטיבציה שלי להמשיך לפעול, נובעת מההבנה שהעבודה שלי אכן משפיעה על אנשים ומכניסה להם לתודעה את הבעיה המשמעותית הזו ואת ההשפעה החמורה שיש לה על הסביבה הימית ומן הסתם גם עלינו" אומרת מנדי ברקר.
כל החיים
איך הפכת לצלמת ואיך הגעת לנושא?
"כל חיי התעניינתי בצילום. התחלתי בקורסים והגעתי עד לימודי תואר שני בצילום באוניברסיטה. במהלך הלימודים, כבר התחלתי לצלם שארי פלסטיק. בילדותי, אהבתי לטייל על שפת הים ולאסוף פריטים מהטבע. לאט לאט, הם נעלמו ובמקומם הגיע הזבל שמשליכים בני האדם ובעיקר פלסטיק. לפתע, שמתי לב שעל החוף מושלכים גם מכשירי חשמל ביתיים כמו מקררים, טלוויזיות ומחשבים ותהיתי איך הם מגיעים לשם. חשתי שאני צריכה לשתף את הדרגה שלי לסביבה עם אחרים ולהפיץ את הבעיה לקהלים גדולים".
עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק
מדע ואמנות
איך הצילום משמש לך ככלי להעברת המסרים?
"צילום מהווה דרך חזקה מאוד לתקשר. הוא מספק מסר ויזואלי חזק ואני מאמינה שהוא יכול לשנות אנשים. הוא יכול גם להתגבר על בעיות של שפה. העבודה שלי מתמקדת בשארי פלסטיק שנאספו בחופים ברחבי העולם. אם, במקרה הטוב, העבודה שלי יכולה לחנך אנשים לשינוי הרגלים, או לפחות לגרום להם לחשוב, הרי שעשיתי את שלי".
אבל אמנות ומדע הם שתי גישות שונות לחלוטין. איך את משלבת בין השתיים?
"אם אני רוצה שיאמינו במה שאני עושה, אני צריכה להיות מדויקת. זה חיוני לאמינות של העבודה שלי שאני לא אסלף מידע בשם הדימוי המעניין ושלא אבגוד באמון של המדענים שתומכים בי ובעבודתי. למרות שהאסתטיקה חשובה, העבודה שלי מדברת יותר על הצגת העובדות לגבי איך האנושות משפיעה באפן שלילי הסביבה".
מה מקורות ההשראה שלך?
"כשאני מסתכלת על צלמים, זה יכול להיות הטכניקה או הגוונים. יכול להשפיע עלי גם ציטוט של סופר. אבל העבודה שלי, קודם כל, נשענת על מחקר מדעי ומאמרים וזה, מכיוון שחשוב לי לשקף בצורה אמינה את הבעיה. בנוסף, הקומפוזיציות שלי נשענות תמיד על איורים ומחשבות. יש לי מחברת איורים מאוד מפורטת שבה אני מעלה את הרעיונות שלי במהלך התהליך, מרגע איסוף הפריטים על חוף הים, ועד הצילום הסופי. ההשראה לזה, יכולה לבוא מדברים שאני רואה על החוף או מצורה או מרקם של פסולת".
אז כשהפסולת היא המסר, זה הופך אותה ליפה יותר?
"המטרה של העבודה שלי זה ליצור ויז'ואל אטרקטיבי שימשוך את הצופה ואז, להדהים אותו באמצעות משפט עובדתי על מהות העבודה. הניגודיות בין היופי והמידע, גורמת לאנשים לשאול את עצמם איך ל*** כל זה הגיע לשם?".
כתבות קשורות בתחום
מעורבות חברתית
איך את משלבת בין עבודה ומשפחה?
"העבודה שלי מאוד חשובה לי אבל משפחה וחברים תמיד באים קודם. פעמים רבות, הם עוזרים לי בהליך האיסוף למרות שעכשיו אני מערבת את הציבור ומאפשרת לאנשים לשלוח לי פריטי פלסטיק שמצאו על חופים ברחבי העולם. כך למשל, סדרת Penalty, המורכבת מ 769 כדורי רגל, מורכבת מכדורים שנשלחו אלי מכל העולם בעקבות פנייה שלי ברשתות החברתיות".
ברק טוענת, שהאמנות לבדה לא יכולה לשנות את העולם. "אבל באמצעות משיכת תשומת לב לנושא פסולת הפלסטית הנפלטת מהים בצורה כזו, אני מקווה שהעבודה שלי לא רק תספק מידע אלא גם תעלה את המודעות לנושא החשוב ותעודד קהלים רחבים יותר לעשות משהו בנושא".