בריכה ריקה? תערוכה בויצו חיפה מציגה גרפיטי בהזמנה

מחר, יום חמישי, 29/11, תתקיים מסיבת פתיחה לתערוכת Empty Pool שתושק בגלריה של המרכז האקדמי ויצו חיפה. התערוכה היא למעשה זו הפותחת את עונת התערוכות בגלריה לשנה זו כשהיא מפגישה לראשונה ארבעה ציירי רחוב מהדור הצעיר, המתגוררים בחיפה ופעילים בשנים האחרונות במרחב הציבורי של העיר כמו גם בפרויקטים נוספים של ציורי קיר ברחבי הארץ. ארבעת האמנים הם Mashiah, Erezoo, Zivink, Swan המוצגים בכינוייהם המוכרים כציירי רחוב, משמשים כמעצבים, אמנים פלסטיים וציירי גרפיטי פעילים, המכירים זה את זה זמן רב מזירת הציור האורבני ושיתפו פעולה כבר בעבר בהרכבים כאלה ואחרים. אוצרת: ענת גטניו.

מעניין לציין, שלאחרונה אנחנו עדים ללא מעט תערוכות גרפיטי המוצגות על קירות בניינים ובתוך מוזיאונים וגלריות, מה שמעלה את השאלות: מהו בעצם גרפיטי? והאם עצם היותו מוזמן לטובת תערוכה לא הופך אותו פשוט לציור קיר? אם להודות על האמת, יש אפילו מעט מן הסתירה בדבריה של אוצרת התערוכה, ענת גטניו, המופיעים כאן בכותרת המישנה וגם בהסבר לשם התערוכה. זה אכן נכון שהגרפיטי המחתרתי, זה שעושה הכל כדי להישאר אנונימי, חתרני ולא חוקי בעליל, כבר מזמן הפך לגיטימי, מקובל, מוכר ואהוד, אבל אולי כאן כדאי ושווה לשאול אם כל זה מרחיק אותו ממה שהיה פעם והופך אותו למשהו חדש ואחר ולסוג של אמנות עכשווית שלצידה יש הכרה, מיסוד ואפילו מיסחור.

"שם התערוכה, 'בריכה ריקה' הוא מטאפורה למרחב העירוני בה פועלים האמנים, הכולל בדרך כלל אתרים שהיו פעילים בעבר ונעזבו. מקומות נטושים שפעם שקקו בהם חיים" אמרה ענת גטניו, אוצרת התערוכה "השם מתייחס לבריכה קונקרטית הממוקמת בהדר הכרמל ומייצגת מצב אורבני כזה. תחושת ההיעדר והתפוגגות החיוניות הבאה לידי ביטוי בפעולת הריקון של המים כמקור החיים, משחקת אף היא בשם התערוכה, המצביע גם על מהות העשייה של ציירי הגרפיטי, המפיחים חיים במקומות דוממים ונעזבים".

עוד מסבירה גטניו שארבעת האמנים הוזמנו לפעול בחלל פעיל, בגלריה המציגה בקביעות אמנות ועיצוב. "לא הייתה כאן כל כוונה להכניס את הרחוב לתוך הגלריה או למסד את ציור הגרילה המחתרתי והלא-חוקי" אמרה גטניו "התערוכה מבקשת להציג ציור קיר דינמי, צעיר ואורבני על גבי הקירות הניצבים בלב בנין תוסס של מכללה לעיצוב, שעניינה תרבות חזותית על כל גווניה. טשטוש הגבולות שבין הרחוב לממסד מתרחש כבר כמה עשורים, כשאמנים שהחלו דרכם ברחוב ואז חצו את הקווים לתוך חללים ממוסדים ולגיטימיים. גם אמנות הרחוב עברה בשנים האחרונות מיסוד בדמות פסטיבלים לאמנות רחוב או פרויקטים שונים המתוכננים על ידי גורמים רשמיים".

בתערוכה, שתפתח לקהל ביום ששי, מתייחסים האמנים אל מבנה הגלריה וצורת הקירות כעבודה תלוית מקום בתכנון כולל המתייחס לחלל ובציורים שגובשו במיוחד לתערוכה. בנוסף, הם יצאו מן הגלריה אל מגרש החנייה והוסיפו ליצור גם על משאית נטושה העומדת בו דרך קבע. "האמנים פועלים בתערוכה זו כיחידים וכקבוצה בו-זמנית, כשהם משלבים אזורי יצירה משותפים, בהם הם מגיבים זה לזה, לצד אזורים בהם ניתן ביטוי אישי לכל אחד מהם" מסבירה גטניו "בחלקים אישיים אלה, ניתן מקום לשפות האמנותיות המובחנות של כל אחד מן האמנים, שנעות בין שפה סכמטית ואיורית לשפה רישומית וציורית. בנוסף, נבחרה במשותף גם סקלת צבעים המחברת בין כל הציורים וכן נלקחו גם החלטות לגבי מיקומים וקומפוזיציה. בתערוכה ישולבו טכניקות אופייניות לציור גרפיטי (ציור ישיר ושימוש בספריי) לצד טכניקות רחוב נוספות המשלבות אובייקטים מן הנמצא (ready-made) ושימוש בחומרים מודפסים".

התערוכה עד: 31/12.