בסוף השבוע הקרוב ייפתחו לא מעט תערוכות שלא תירצו להחמיץ

מדומה ומוחשי

מחר, יום חמישי, 5/9, תפתח באלון שגב תערוכת יחיד של איל גבר תחת הכותרת Uncanny State: notion of acceptance. גבר ממזג בין אמנות וטכנולוגיה. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, הוא חוקר ובוחן סוגיות העוסקות בחדשנות, אקולוגיה ובעיות גלובליות. הוא מפתח סימולציות דיגיטליות תלת ממדיות של רגעים בזמן, לעתים קרובות דרמטיים או קטסטרופליים באופיים, ובוחן את הקשר שבין אירועים מדומים לבין התגלמותם המוחשית הפיזית כשהוא מדפיס בעזרת מדפסות תלת ממדיות ומקרין על מבנים או מים זורמים.
/// עד: 18/10. המנוע 7, תל אביב.

קירות מדברים

במרכז לאמנות דיגיטלית תפתח במוצאי שבת, 7/9, התערוכה הקבוצתית 'קירונית'. התערוכה בוחנת את הופעתה והיעלמותה של אמנות הקיר ואת ההקשר ההיסטורי של אפן יצירה זה. בתערוכה, הוזמנו אמנים עכשוויים לייצר עבודות קיר חדשות ולחשוב על משמעות אמנות הקיר הציבורי בימינו. כל זה, לצד סקיצות וחומרים היסטוריים של אמנים מרכזיים. התערוכה, תתקיים בעיקרה מחוץ לחללי התצוגה ותתפרס על קירות מבני המרכז לאמנות דיגיטלית ומבני ציבור במתחם המרכז. פעולה זו מתחברת לנוכחותו של המרכז בתוך שכונת ג'סי כהן ולפרקטיקה שהמרכז מקיים בשנים האחרונות ביחס למיקומו החדש. לפיכך הוזמנו חלק מהאמנים המשתתפים בתערוכה לחקור, לעבוד וליצור ציורי קיר בשכונה ובעצם כך להתחיל ולייצר מסורת של עבודות קיר מקומיות אשר גם מספרות את הסיפור של המקום.

אוצר: אודי אדלמן. האמוראים 4, חולון.

קיצור שולחן

'קיצור שולחן ערוך' היא התערוכה של שי אזולאי שתפתח ביום ששי, 6/9, בגלריה עינגא וליזה גרשוני. בתערוכה, יוצגו ציורים מהשנתיים האחרונות כשהמוטיב העיקרי בה הוא שולחנות וטבע דומם דמיוני והמשך עיסוקו של האמן בעולמו בסטודיו.

/// עד: 2/11. בר יוחאי 7, תל אביב.

חדשות בירושלים

בשבת, 7/9, ייפתחו בבית האמנים ירושלים מספר תערוכות חדשות: 'שמוליק ושרגא בפריז: מסע ההשתלמות של שמוליק כץ ושרגא ווייל, 1953'. התערוכה מתמקדת בשנה אחת מיוחדת ביצירתם ארוכת השנים: 1953 – שנה בה השתלמו באמנות ההדפס ובטכניקות של ציורי קיר ב'בוזאר' בפריז. בתערוכה, יוצגו עבודות נייר מאותה שנה המשקפות מבט כפול על פריז: פריז היפה והמסוגננת והווי בתי הקפה והגנים הציבוריים לעומת הקבצנים השיכורים החיים מתחת לגשרים. בנוסף, ציירו שני הקיבוצניקים בפריז את נופי הקיבוץ והכפר הערבי, כשהם מפגינים נאמנות לארץ ולתנועה ששלחה אותם (אוצרים: רון ברטוש וטלי תמיר).

התערוכה 'האבן הזו ושאר האבנים' של ילנה רוטנברג – זוכת הפרס לציור על שם אסנת מוזס לאמן צעיר לשנת 2019. "ציוריה של ילנה רוטנברג מעוררים סקרנות ומעידים על אינטליגנציה ציורית המושתתת על ידע רחוב ועל חכמת סטודיו. הם מבקשים מן המתבונן להתקרב ולהשתהות על הפרטים המתעתעים, המרכיבים את מושאי הציור, שהם מוּכּרים ובלתי מוּכּרים בעת ובעונה אחת. בציוריה, מציעה רוטנברג שפת ציור עדכנית וחדשנית, המגיעה מציורי הגרפיטי ומן הצילום המיידי והזמין, המופץ ברשתות החברתיות. כמו בצילום, היא עורכת את הדימוי המצויר, משחקת עמו והופכת אותו לדינמי, תוך שהיא מנצלת, בין השאר, את כשליו המובנים, כגון מיסוך, טשטוש והיעדר מיקוד" מנימוקי ועדת הפרס (אוצר מלווה: אבי סבח).

עוד בירושלים

תערוכות נוספות שייפתחו בבית האמנים הן: 'חברים חדשים 2019' של קורין אביסדריס, מתיה אורן. כחלק ממסורת ארוכת שנים, חברים חדשים מצטרפים לאגודת אמני ירושלים ולבית האמנים ובכך נפתחת עונת התערוכות השנתית. שתי אמניות, העוסקות בציור, הצטרפו השנה לאגודה: קורין אביסדריס היא אמנית רב תחומית, העוסקת בדיוקן עצמי כדימוי נזיל. עיקר יצירתה הם ציורים / רישומים בעלי אופי מהיר ואיורי, שבהם היא מלקטת מתוך שטף הדימויים המציפים את הרשתות החברתיות של פייסבוק ואינסטגרם, הטלפונים הניידים, הטלוויזיה והקולנוע.

עבודותיה של מתיה אורן, מסרבות להתקבע למצב אחד ומנהלות מאבק מתמיד עם האפשרות לתת ביטוי חזותי יציב לקיום האנושי, שנידון להיות חופשי. הן נעות כל העת בין הפשטה לבין פיגורטיביות, משקפות את המעברים התמידיים שהם מנת חלקה של התודעה. הגודש בציוריה של מתיה אורן הוא מבע של הנפש והגוף שמתפרצים אל הבדים במערבולת של הנחות צבע דחוסות, שמתוכן עולה ומתגבש דיוקן חי, משתנה, חסר מנוח (אוצרת: אירנה גורדון).

אחרונה בבית האמנים בירושלים היא התערוכה 'טיסת מכשירים: תערוכה בסדרת נדבך 22' של ניבה סימון. טיסת מכשירים הוא מצב בו הטייס אינו מסתמך על תנאי הראות כדי לשלוט במטוס אלא על הנתונים הנמסרים דרך מכשירי הניווט. עבודותיה של ניבה סימון נוצרות אף הן ללא ראיה ושליטה מלאה, בתהליך המתהווה בתוך חדר החושך. העבודות משלבות בין מסורת הפוטוגרמה והצילום ללא מצלמה עם אמצעים דיגיטליים של שימוש באור הבוקע ממסך או מקרן.

סימון מחברת בין צילומי סטילס ווידאו שהיא מצלמת לבין דימויים ממרחבי המדיה השונים.  המכנה המשותף לעבודות בתערוכה הוא הדואליות בין יופי פואטי לבין תחושה של מקום הנתון בסיכון. הצילומים אינם עוסקים בזיהוי הדימוי אלא במורכבות של תפיסת המציאות כפי שהיא מוצגת דרך מיסוך והמרה במדיום הצילום וצריכתה דרך אמצעי המדיה, רשתות חברתיות וערוצי תקשורת (אוצרת: אתי שוורץ).

/// כל התערוכות עד: 9/11. שמואל הנגיד 12, ירושלים.

מרכבה

דינה שנהב תציג את תערוכת היחיד שלה 'מרכבה' החל ממחר, יום חמישי, 5/9, בנגא. ליבת התערוכה היא הצבה של טנק גדול ממדים שכמו פורץ את קיר הגלריה וכובש כמעט את כל החלל. כלי מלחמה זה נחשב לאחד המתקדמים בעולם, שכן הוא עתיר טכנולוגיה וכישורים מבצעיים ומשימתו הרס והשמדה. אלא שהחומריות המאסיבית מקבלת תפנית והופכת אוורירית, כמעט כזו שמגע קל ימוטט אותה. ההיפוך, שבין התוקפנות והאלימות שמייצג כלי המלחמה לעומת הייצוג שניטלו ממנו המסה והמוצקות, יכולת התפקוד ההרסנית שנוטרלה, כושר המיגון שנחשף לפגיעות, הריקון מכל פונקציה שיכולה לאותת עוינות מיליטנטית כל אלו מוקצנים עד לאבסורד. נראה ששנהב מאתגרת את המתבונן להשתאות מול שונות זו של האובייקט ,האדיש והתלוש, באירוניה וגם בכובד ראש. בנוסף, יוצגו ציורי דיוקן של חיילים בעלי זהות שונה מתקופות ומאזורים שונים ,שנלקחו מדימויים אשר נאספו ע"י האמנית במשך שנים . 
/// עד: 19/10. אחד העם 60, תל אביב.

עוצמת הרכות

מחר, יום חמישי, 5/9, תפתח בסטודיו העיצוב של שמעון בוזגלו, התערוכה 'עוצמת הרכות' של האדריכלית והאמנית מיכל שיין. התערוכה נעה בין ריקוד לאמנות, במקום בו התנועה מסתיימת והחיבור לאמנות הפלסטית מתחיל. רגליה של שיין כאדריכלית הם בקרקע אך ראשה בעננים והיא מלהטטת בין שני העולמות המקיפים אותה. היצירות עשויות מדיה שונים: ציור באקריליק, רישום ומיקסט מדיה. היא מתכתבת עם נושאים הנוגעים לנשיות, משיכה, יופי ואסתטיקה נשגבים ומציירת למעשה את סיפור חייה בשלבי שלבים מילדות לבגרות – מילדה לאישה. זוגיות ואימהות, אישה חזקה מול העולם – אך גם זו שזקוקה לחום כתף ומגע, פריפריה לעומת העיר הגדולה. ציוריה מרומזים ומאגדים בתוכם זיכרונות לא פשוטים ומורכבים, אך התוצאה על הבד מנצחת הכל. הצופה נשאר עם שמחת החיים ואהבת היופי, העצמת הנשיות והתכתבות האמנית עם יופי ותנועה.

/// יעוץ אמנותי: יוחנן הרסון. עד: 3/10. חיים בן עטר 22, תל אביב.