אמנים בעולם ובארץ מוחים על העוול ומכבדים את זכרו של פלויד באמצעות פיזור איורים של דמותו במרחב הציבורי
"אני לא יכול לנשום": כך הפך ג'ורג' פלויד לסמל גלובלי
לג'ורג' פלויד, אזרח אפרו אמריקאי ממיניאפוליס, כבר יש ערך בויקיפדיה ולא סתם. ב 25 במאי האחרון, במהלך מעצר, רותק פלויד, מובטל קורונה ואב לשתיים, לרצפה. צווארו היה נתון, במהלך כתשע דקות, תחת לחץ ברכו הרצחני של השוטר דרק שובין. לאחר אותן דקות של ייסורים קשים, נחנק פלויד למוות. כל זה, תועד במצלמות של עוברים ושבים ותוך דקות הפך ויראלי. מאז יום המחרת, התפשטו הפגנות ענק ומהומות ברחבי ארצות הברית כשהמצב ברחבי היבשת עומד על סף איבוד שליטה.
גיבור של צדק חברתי
מילותיו האחרונות של פלויד – I can't breathe – הפכו לסמל גלובלי והן מופיעות על גבי שלטים הנראים בכל סיקור של הפגנה או מחאה שבאו בעקבות האירוע החמור. לצד המפגינים, שומרי החוק ואלו שפחות, החלו לצוץ בעולם כולו ציורי גרפיטי של אמנים התומכים בקורבן ובמחאה. בעמוד האינסטגרם הנושא את שמו של פלויד, כבר הועלו כמיליון ושבע מאות אלף פוסטים ורבים ממשתמשי הפייסבוק העלו פוסטים עם תמונה שחורה לחלוטין כאות הזדהות עם המחאה.
נרשמתם כבר לניוזלטר שלנו? תוכלו לעשות את זה פה >>
במיניאפוליס עצמה, ממש בסמוך למקום האירוע, ציירה קבוצה של חמישה אמנים את פלויד על רקע חמנייה – אות לכך שמבחינתם פלויד הוא סמל לגיבור של צדק חברתי. האמן ג'יימי הולמס יצר באנרים טיפוגרפיים המכילים את משפטיו האחרונים של פלויד שבהם: Please I can't breathe, My neck hurts, They're going to kill me. הבאנרים, הכתובים בפונט דק ועדין, נישאים בשמיים באמצעות מטוסים קלים וכבר נראו בדטרויט, מיאמי, דאלאס, לוס אנג'לס וניו יורק.
כנפיים שחורות ותמרור עצור
אמנים נוספים שהצטרפו למחאה היצירתית הם אוקטביו לוגו מקרוליינה הצפונית שאייר את פניו של פלויד בעירו פאייטוויל כשלצדן כתב Black Lives Matter. האמן הספרדי Tvboy, שאייר את פלויד כשהוא לבוש סווטשירט בעל מוטיבים של דגל ארה"ב, הצמיד לו גם כנפיים שחורות ובידיו שם תמרור עצור כשעליו הכיתוב Stop Racism.
בצד אחר של העולם, בפרובינציה אידליב שבסוריה, האמנים הסורים עזיז אסמאר ואניס חמדון יצרו גרפיטי על קיר של בית הרוס שבו ציירו את פניו של פלויד לצד איור נוסף של השוטר שובין כשהוא מפעיל לחץ עם ברכו על צווארו של פלויד. לצד זה הם רשמו No To Racism ואת המילים שקבלו משמעות כל כך עמוקה וסמלית בימים אלה – I Can't Breathe.
רלוונטי מאז ולתמיד
בזמן הכנת האייטם הזה, חיפשתי משהו בפייסבוק ונתקלתי בפוסטר שבו אצבעות ידיים של אדם שחור ואצבעות ידיים של אדם לבן שלובות בחוזקה זו בזו ועליהן כתוב Coexistence. מיד זיהיתי את סגנונו של המעצב הגרפי יוסי למל, הידוע בעיצוב כרזות פוליטיות וחברתיות, והחלטתי לפנות אליו. למל חזר אלי במהרה וכתב שהכרזה עוצבה לכבוד תערוכה שנשאה את אותו שם והוצגה במוזיאון 'על התפר' לפני כעשרים שנה. "הרלוונטיות הבוערת של בעיית הגזענות והדו קיום בעקבות האירועים האחרונים בארה"ב, גרמו לי להעלות את הנושא שוב ברשתות החברתיות" הוא כתב לי.
מספר שעות מאוחר יותר, העביר לי למל כרזה נוספת וציין שזו עבודה מאותו יום – חדשה לגמרי. פני אדם שחור מופיעים עליה בגדול ועליהם הכיתוב my Skin is Not A sin – העור שלי הוא לא חטא. הפנים, הם לא אלו של פלויד. "זוהי אמירה כללית עכשווית בנושא הגזענות שרלוונטית כמובן גם לנו" אומר למל "הצילום הוא של פליט סודני במסגרת קמפיין שעשיתי לארגון האום לפליטים UNHCR".
יש לי חלום
במהלך סוף השבוע הגיע אלי גם סרטון הוידאו המצמרר שיצר והלחין המוזיקאי הישראלי שגיא צורף על רקע המחאה נגד הגזענות בארה"ב. בקטע האינדי דאנס של צורף, שתולים סגמנטים מתוך הטקסט המפורסם של מרטין לותר קינג, העוסקים בתוצאות ההרסניות של הגזענות על האנושות.
לותר קינג, לחם ללא פשרות למען זכויות השחורים בארה"ב במחצית המאה הקודמת והיה פעיל מרכזי בתנועה לזכויות האזרח. בשנת 1964, קיבל פרס נובל על פועלו ועל הובלת המאבק הלא אלים באפליה. ארבע שנים מאוחר יותר, הוא נרצח על ידי מתנקש, מה שהביא להתלקחות של מהומות בערים רבות ברחבי היבשת.
יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>
אולי יעניין אותך גם...
