היוצרת מרינה פוזנר מחברת בין חיי הלילה לאמנות, מערבבת בין תחומי היצירה ויוצאת עם מופע חדש המציע מבט רענן על שבעת ימי הבריאה
"אני אוהבת לייצר FOMO במופעים שלי"
מרינה פוזנר, התחילה את דרכה בלימודי עיצוב רב תחומי בסמינר הקיבוצים שם התמקדה באופנה ועיצוב מוצר והבינה שמעצבת אופנה היא לא רוצה להיות וחייבת לעסוק ביצירה באופן אחר שלא ידעה מהו. היא התגלגלה דווקא ליחסי ציבור שם עבדה במשך 5 שנים "רציתי ללמוד מה שלא מלמדים", והיום לאחר 8 שנים היא סוף סוף מצאה את ה"מהו".
"אני יוצרת של חוויות ומנהלת אמנותית עצמאית" היא מעידה. "ביצירות שלי אני אוהבת לשלב מספר רב של מדיות שפועלות על כל החושים. חשוב לי מאוד שכמה שיותר דברים מגוונים יקרו באותו מרחב אם זה פיסול, תיאטרון, מחול, קולינריה, ניו מדיה, טכנולוגיה, ספרות ועוד. אותו קונספט לכמה יותר גירויים, זה מה שימשוך קהל רחב".
מאיפה התשוקה מגיעה?
"מגיל שלוש אני חיה מחול, אמנות וציור ומגיל מאוחר יותר גם את חיי הלילה; אחרי שנים ביחסי ציבור הלכתי ללמוד בטכניון לימודי אוצרות ומוזיאולוגיה ושם הבנתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה- לחבר בין שני התחביבים שלי, יצירה ולילה. בשורה התחתונה רציתי לחוות את עולמות התוכן עם חברים שלי, בחיי לילה זה היה קל אבל בעולם האמנות לא. הבנתי שאם אתה לא לומד שפה מסוימת אז קשה לצפות ממך להנות ממנה. כשהייתי חוזרת עם חווית מתערוכות או מופעים חברים שלי היו מתלהבים דרך העיניים שלי אבל לא היו הולכים לחוות אותכם בעצמם. בשלב מסוים חיי הלילה התחילו לשעמם אותי, הרגשתי שצריך לקרות עוד משהו ולחבר בין הדברים".
בפועל מרינה יצרה את התערוכה "ASH Art Line" במועדון הבלוק יחד עם מרב פרי דבש, בה היא חיברה אמנות ותרבות מועדונים ויוצרה סדרת אירועים שנמשכים לילה אחד. "הבנתי שזו הגישה שלי – אני מכניסה את המוזיאון למועדון. מאז הבנתי שלכל תערוכה שאני אצור, אני אכניס את הסטייט אוף מיינד של הלילה".
ספרי על המופע החדש ומאיפה הוא נולד?
"D7" הוא מופע המאיר בזרקור את שבעת ימי הבריאה. הוא נוצר בשיתוף עם הדר כהן שהוא שוחר תרבות ואמנות שביצירה הזו מתנסה ליצור אמנות בעצמו. הרעיון התחיל לאחר שהדר סיפר לי שהוא עזב את ביתו אחרי 7 שנים, שבמהלכם חווה כמה סוגי חיים כבעל, כאיש משפחה וכרווק. עכשיו יש הזדמנות אחרונה הוא עוזב את הבית אחרי 7 שנים בהם חווה כמה סוגי חיים כבעל, איש משפחה ורווק. עכשיו יש הזדמנות אחרונה ליצור בבית הזה ובנינו את הקונספט סביב הספרה 7".
המופע בנוי מ- 120 דקות בהן נכנס קהל לשוטט ב-7 חללים, בהם מציגים 11 אמנים יצירות שנבנו במיוחד עבור המופע, כשבכל חלל קורה משהו אחר. כל צופה חווה משהו אחר מהיצירה כי כל אחד בוחר מסלול שונה וחללים אחרים לבקר בהם. בין האמנים שמציגים יש את שירי בין, משוררת שמביאה את החוויה של העיסוק במילים, גרגורי לרין, אמן ופסל שאיתו אפשר לחוות טקס של פיסול בלייב בטכניקה שהוא פיתח. יש את Coen Aerts & Nadia Innocentia, שני אמנים מסקרנים מאמסטרדם שיהיו חלק מפרפורמנס אינטראקטיבי, או שילוב בין שני האמנים ארתור אסטמן שהוא רקדן ויוצר רב תחומי קתרין לסקו שהיא מוזיקאית ומשלבת נגינה בנבל למוזיקה אלקטרונית. "אני אוהבת ליייצר FOMO בחוויות שלי" אומרת לנו פוזנר.
עם מה היית רוצה שהקהל ייצא מהמופע?
"אני רוצה להפנות את תשומת הלב של אנשים ליכולת לעצור שנייה. ברגעים האלה שאנחנו עוצרים אנחנו יכולים להיות ערים לשינויים שאנחנו יכולים לחולל. לקחתי את המיתוס המקראי של סיפור הבריאה בשבעת הימים ועבדתי עם כל אחד מהאמנים כדי להבין קודם כל מה זה מסמל עבורי ואז מה זה מסמל עבורם. עבורי הסיפור מסמל את עניין הניגודים, אור לא יכול להתקיים בלי חושך ואין שמחה בלי עצב וזה מה שרציתי להעביר לצופים. יותר מהכל אני רוצה שאנשים יחוו. אנחנו חיים את שגרת היום יום ושוכחים לאפשר לעצמנו להיות במקום שבו הלב מתרחב. משמח או מעצבן. זו הדרך שלי להביא משהו לאנשים. אני כנראה לא אמציא תרופות אבל אני אמציא רגעים שיגרמו לאנשים לחייך".
איך מושכים קהל צעיר שלא רגיל לצרוך אמנות להגיע למופעים?
"אמנם העולם היום הולך לפלטפורמות הווירטואליות אבל אין תחליף למקום החושי, כולנו זקוקים למגע אנושי. לא נהיה מסופקים מנשיקה בזום כמו מנשיקה במציאות. עצם העובדה שהצלחתי להביא הרבה מהחברים שלי לשאול אותי "מתי הולכים לראות תערוכה?" זה מעיד על השינוי שהמופעים מחוללים. אני רוצה להיות זו שפותחת לאנשים את הצ'אקרה ואחרי זה הם ירצו ללכת למוזיאון, למחול ולתיאטרון. זה קורה. עצם זה שעיריות וחברות מסחריות פונות אלי כדי שאבנה בשבילם פרויקטים זה מעיד שהצלחתי לפצח משהו.
"ביום השואה האחרון בניתי פרויקט לעיריית תל אביב בו הם ביקשו להוציא את בני ה- 18 מהבית ולשמוע את הסיפורים של הדורות הקודמים שהולכים ונעלמים. בצורה הכי רגישה ומתוך נאמנות לסיפורים יצרנו מופע של חווית שוטטות בין 4 חללים כשבכל חלל יש מונולוג של שחקן שגילם שורד שואה כשהיה צעיר בשנות ה-20 בתל אביב של שנות ה-60. בחרתי להתמקד דווקא בחיים במקום בטראומה. בשיא תקופת הקורונה יצרנו בשביל משרד התיירות ועיריית אילת מוזיאון פופ אפ בשדה התעופה הישן שמטרתו הייתה לחבר קהל אילתי שלא צורך לרוב אמנות ליצירה. לפרויקט הזה הגיעו 3000 מבקרים והוא חלק ממהלך גדול שאני מקווה שיקרה בשנים הבאות".
המופע "D7" יתקיים השבוע ל- 3 מופעים חד פעמיים ב11-12-13/5.
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם
אולי יעניין אותך גם...
