תוכנית התואר השני לתקשורת חזותית בבצלאל בתערוכת בוגרים

מטיפוגרפיה, איור ועיצוב גרפי ועד לבינה מלאכותית, ממשקים ואפליקציות, וידאו ומיצבים, תערוכת הבוגרים של התוכנית לתואר השני בתקשורת חזותית בבצלאל נפתחת הערב, 30/9 בתל אביב ומציגה את התחום על כל גווניו. הפרויקטים יחשפו בפני הקהל הרחב נתיבי סטוריטלינג חדשים, יפעלו לשינוי חברתי ויאתגרו את גבולות השדות בהם הם פועלים.

התערוכה כוללת את עבודותיהם של תשעה עשר בוגרים, כאשר כל אחד מהם הוא תוצר של מחקר מעמיק, מקורות השראה מקוריים ופיתוח רעיוני וחזותי כמובן.

בין המציגים: דרור אמסלם, עם פרויקט 'פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי', אמסלם מציף בפרויקט כי הרשתות החברתיות, האפליקציות והאתרים עושים כל שביכולתם כדי לשאוב מאיתנו מידע. ככל שהם יודעים עלינו יותר, כך הם יכולים להציע לנו תכנים מותאמים אישית, לעודד אותנו להזין אותם בתוכן, לרכוש מוצרים, ולהשפיע עלינו בדרכים שונות. "כולנו מודעים לכך שאנו נתונים במעקב, תורמים נתונים לתוך המערכות הללו, ולרוב מדחיקים את העובדה שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מעצבים את חיינו ואת הדימוי החברתי שלנו." אומר אמסלם, "מה קורה כאשר אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנסים לפענח את הזהות המגדרית שלנו, לתייג אותנו ולקטלג את ההעדפות המיניות שלנו, בעולם שבו הקטגוריות המגדריות הופכות לנזילות? הפרויקט פנאופטיקון דיגיטלי מגדרי חושף טפח מהמנגנון הזה ומזמין אותנו לשאול על מקומנו בתוכו."

פרויקט פרזיטים של אבישי לפיד מציג סדרת רובוטים טפיליים, שהצמדתם למכשירי החשמל הביתיים יוצרת אינטראקציה חדשה, טפילית, לא מתוכננת ובלתי צפויה. לכל מכשיר חשמלי הסובב אותנו תכונות משלו: חלקם מדליקים אור, אחרים משמיעים צליל, או מתנועעים וזזים במרחב שלנו, בהתאם לכך, לכל מכשיר פונדקאי יש פרזיט משלו. "הפרויקט עוסק בשאלות ותהיות בנוגע לעולם הטכנולוגי הסובב אותנו בכל היבט של חיינו." מסביר לפיד, "האם מעבר לפונקציונליות קיים פן נוסף שצריך להשפיע באופן משמעותי כאשר מכשיר ביתי מתוכנן ומיוצר? האם כבני אדם היינו רוצים להקיף עצמנו רק בפונקציה, או שמא יש מקום

לשעשוע, אקראיות, אנושיות ותכונות אחרות התורמות לנו כבני אדם ולא רק כ"משתמשים"?"

ערבה רובינוביץ׳ מציגה את פרויקט 'חיפה, עיר העתיד', דרך קיר אריחים קרמיים המלווה בספר. לחיפה היה עבר מבטיח בתחילת המאה שעברה, יצאו ממנה אוטובוסים לבגדד, רכבות לדמשק ומוניות לביירות; נפט זרם אליה מעיראק, והיו שכינו אותה עיר העתיד. הרצל הקדיש לה פרק מיוחד בספרו "אלטנוילנד", הבריטים השתמשו בה כצומת אסטרטגי, אירופאים שנשבו בקסמיה התיישבו בה וכתבו אודותיה. נקודת המבט האוריינטליסטית והשאיפות הקולוניאליסטיות של האירופאים יצרו פנטזיה בנוגע לעיר, חלקה מבוססת במציאות. "הפרויקט עשיר בחומרי ארכיון אמיתיים ופיקטיביים, ומציג תמונה ספקולטיבית של חיפה עיר העתיד." אומרת רובינוביץ', "הוא נוצר ומוצג בעת בה חיפה היא עיר רב-תרבותית במשבר, עם בעיות של זיהום אוויר, דו-קיום מעורער והגירה שלילית. אולי זאת נקודה טובה להיזכר בעברה המיוחד ובעתידה המיוחל, שגם אם נראים עכשיו כמדע בדיוני, הרי שהם יכולים להאיר במשהו את העתיד."

את התערוכה אצרה ועיצבה דניאל ויינברג והיא תוצג במרחב החברתי שבאלנבי 43 בתל אביב. נעילה: 13/10.

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>