אהבה גלובלית, הומור, יהיה בסדר וערוץ שידורים שמסתכל על המחר – הם דוגמאות למסרים של מעצבי העל שמוצאים דרכים מקוריות כדי להשאיר את הראש מעל המים ולהישאר בתודעה
ראשיד, דיקסון, וונדרס וסטארק כבר חושבים על היום שאחרי
לפני כמעט חודש, קבלתי מייל מהמעצב קרים ראשיד. טוב נו, לא מייל אישי, אבל בכל זאת. ראשיד, שכנראה הבין והפנים את מה שהולך לקרות, שלח כבר אז מסר של הרגעה וקרא לאנשים להתמקד בעצמם, לקחת אחריות על בריאותם, לגלות את הכישורים שלהם ולהיות יצירתיים. וכמו שכל כך אופייני לו, להתנסחות ולהתנהלות שלו, הוא עשה את זה תחת הכותרת 'אהבה גלובלית'.
אבל ראשיד הוא לא היחיד. אחריו, החלו להגיע מיילים נוספים, בהם של מעצבי על נוספים, כמו טום דיקסון, פיליפ סטארק ומרסל וואנדרס וכן של מותגי על מתחום עיצוב הפנים כמו מורוסו, קרטל, בופי ורביםאחרים. כולם זיהו את המשבר די מהר ומיהרו לדווח ולהרגיע שאצלם הכל בסדר ושהם ממשיכים לפעול כרגיל בהתאם להגבלות של המדינה בה הם נמצאים כמובן. בהמשך, אותם מותגים, שלחו מיילים נוספים, לפיהם גם הם נאלצו לעצור את הפעילות הרגילה, לסגור את הסטודיו או המפעל ולחכות לימים טובים הרבה יותר.
"ראשית, אנחנו חייבים להסתכל רק קדימה ולא אחורה" כתב ראשיד במייל שלו, שכאמור היה בין הראשונים להגיב למצב. "שנית, כולנו נמצאים על כדור הארץ כדי ליצור. 'להיות' זה ליצור וכל אחד מאתנו הוא אישיות מקורית עם טביעת אצבע משלו… 'להיות' זה לבנות, לאהוב, לחיות ולתרום לכך שייווצר שינוי. המצב משתנה מיום ליום, אבל אני כבר מצפה לסיום המגפה הגלובלית הזו כדי להמשיך את העבודה שתיקח אותנו לעתיד יפה הרבה יותר".
נרשמתם כבר לניוזלטר שלנו? הרשמה לניוזלטר לג'יט
הומור ורוחב לב
לפני כמה ימים, ובדיוק באותו יום, נחתו בתיבת המייל שלי עוד הודעות מעניינות, והפעם מפיליפ סטארק וממרסל וואנדרס. סטארק, ניסה ליצור בולטות בעזרת קישור לריאיון אתו שבו דיבר על החשיבות של הומור, דווקא בימים כאלה. וואנדרס, לעומתו, שיתף בקישור שבו ניתן להדפיס בחינם פוסטר צבעוני שעוצב במיוחד כדי לשפר את מצב הרוח בימים המוזרים האלה.
"הומור בשבילי הוא אחד הסימפטומים האנושיים המעידים על אינטליגנציה אנושית" טוען פיליפ סטארק בריאיון "הוא מאפשר לכולנו לשים את הדברים בפרופורציות ומעיד על הגישה שלי לחיים: התייחסות לדברים קלילים ברצינות ולרציניים בקלילות".
הכותרת של המייל נקראה 'עמודי הטווח של היצירה של סטארק' כשההומור מוצג כעמוד הראשון והאחרים עוד צפויים להגיע במיילים נוספים. כשסטארק נשאל לגבי שימוש בהומור בעבודתו, הוא טוען שיצירה נטולת הומור אינה אנושית מבחינתו. "בסופו של דבר, אני רק ילד חולמני" הוא מעיד על עצמו "ובעצם, אין עבודה בחיים שלי. יש משחק, סקרנות, רוחב לב וחזון".
Andrà Tutto Bene
אצל מרסל וואנדרס, בחרו באסטרטגיה אחרת לחלוטין כדי למשוך תשומת לב. הם שלחו "מסר אוניברסלי של תקווה וסולידריות" בדמות פוסטר שעליו הכיתוב Andrà Tutto Bene (הכל יהיה בסדר). במקביל, הם הפצירו במקבלי המייל, להוריד אותו כשומר מסך בנייד ובמחשב, כדימוי להפצה ברשתות החברתיות או להדפסה כפוסטר ותלייה בבית. "הרגע הזה, מזכיר לכולנו את החשיבות שבקשרים ובערכים האנושיים" נכתב במייל "יחד, נעבור את הזמנים הקשים".
בהמשך המייל, ציינו אנשיו של וואנדרס, שמה שחשוב באמת, אלו הקשרים והקירבה האנושיים, הנחמדות והתקווה. עוד, הם ציינו עד כמה הם כמהים לחזור לשגרת הסטודיו והתערוכות הבינלאומיות. "אתם עשויים להרגיש עכשיו לבד" הם כתבו "אבל כולנו יחד בדבר הזה". הם גם הסבירו, שהם מנצלים את הזמן לחשיבה על פרויקטים הומניטריים, על חיזוק האומנות בעיצוב שלהם ועל הטמעה חזקה יותר של קיימות. "האנשת קונספטים ותהליכים עיצוביים מייצרת את נקודת המבט היחידה שחשובה בעיצוב" הם כתבו.
טום של המחר
אצל טום דיקסון הדברים מעט שונים. הסטודיו שלו מאוד פעיל בדיגיטל כל הזמן ובריאיון שנתן למערכת לג'יט בינואר בפריז, הוא אפילו העיד שמחלקת המדיה שלו גדולה מזו של מחלקת המעצבים. זה בהחלט מורגש בכמות ובאיכות הפעילות שלו במיילים וברשתות החברתיות. לפני כחודש הקים הסטודיו של דיקסון את TOMorrow channel.
ב 22/3 הוא שידר לראשונה מתוך מתחם ה Coal Office שלו בלונדון. שבוע השידורים הראשון הוקדש לשינויים שחלו במתחם לפני הסגירה הזמנית שלו. דיקסון מתהלך בחללים הריקים מעובדים ומציג את מטבח המסעדה שמכין את הארוחה האחרונה שלפני הסגירה הזמנית. בימים הבאים, ממשיך הערוץ לשדר מתוך מתחם הסטודיו-מסעדה-חנות בלונדון בעיקר את השף ניתאי על מנות ותוצרת טרייה שנמכרה במקום.
השבוע השני של השידורים מוקדש לאומנות. דיקסון מראה איך הוא מכין אהיל מנייר תוך שעה, איך נוצרה הכורסה מחומרים טבעיים ארוגים שהציג בפסטיבל העיצוב בעיר, איך אפשר להכין אגרטל דמוי שיש. בהמשך, ממשיכים הסרטונים העוסקים בשיטת 'עשה זאת בעצמך' שמאוד מתפתחת כעכשיו בעולם ודיקסון אפילו משתף בהם אמנים אורחים.
מסרים של תקווה
אז מה אנחנו לומדים מכל המיילים האלו? שכולם מנסים לשרוד. שלכולם קשה. שכל אחד מנסה לעשות את המקסימום בכלים הקיימים ברשותו כדי לחשוב ולהתכונן ליום שאחרי "כל זה". מה שבטוח זה, שמי שפועל בזריזות, מי שהמחשבה שלו חדה, מי שנשאר בתודעה ומעורר השראה – הוא זה שככל הנראה יוכל להמשיך ולהוביל ביתר קלות את הסצנה כשהיא תחזור לפסים רגילים.
יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>
אולי יעניין אותך גם...
