פרסי 'פרויקט השנה' יוענקו הערב במעמד שגריר האיחוד האירופי

הערב יתקיים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב, טקס הענקת התעודות 'פרויקט השנה 2017-2018'. התעודות יוענקו מטעם רבעון 'אדריכלות ישראלית – כתב העת לאדריכלות, עיצוב וסביבה', בעריכת ד"ר עמי רן. הטקס יתקיים, זו השנה התשיעית, במעמד שגריר האיחוד האירופי, מר עמנואל ז'ופרה. בטקס יתקיים גם סבב הרצאות קצרות שישאו האדריכלים איתן קימל, אילן פיבקו, דניאל אזרד ואורי הלוי.

התחרות השנתית (אפשר כבר להגיש מועמדויות לשנה הבאה) נערכת בשש קטגוריות: מבנים, עיצוב פנים, תכנון סביבה ונוף, פרויקטים בלתי בנויים, סטודנטים ועבודות מחקר. צוות השיפוט הבינלאומי, הקובע מי תהיינה העבודות הזוכות, מורכב מאדריכלים ואנשי אקדמיה. צוות השופטים השנה כלל את יו"ר הצוות פרופ' ג'והני פלסמאה, אדריכל העיר ירושלים עופר מנור, אדריכלים שרון נוימן ויפתח חיינר, אדריכלית מיכל אהרוני, אדריכל אורן און ונציגה מטעם הציבור- הזמרת מורן טלמור כהן. הפרויקטים הזוכים פורסמו בהרחבה בגיליון 'אדריכלות ישראלית' שהוקדש לנושא ויצא לאור לפני מספר חודשים.

ואלו הזוכים בקטגוריות השונות:

מבנים / היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, הר הרצל, ירושלים.
אדריכלים: קימל אשכולות אדריכלים בשיתוף קלוש צ'צ'יק אדריכלים. אדריכלית אחראית: לימור עמרני.
קונסטרוקציה: שטיינברג מהנדסים.
המבנה, שנועד להנציח את חללי מלחמות ישראל, משקף במהותו את המעבר מחושך לאור באמצעות 24,000 לבנים – כל אחת מהן מוקדשת לאחד הנופלים. קיר ספיראלי, באורך של כ 260 מטרים מטפס כלפי מעלה מאולם ההתכנסות, על 400 מקומות הישיבה שבו, עד ליציאה אל ההר. פעמון האור המרחף במרכזו מורכב מ 8,000 לבני אלומיניום המחוברות זו לזו באמצעות מחברים סמויים.

עיצוב פנים / חנות 'אופרה', חדרה.
אדריכלים: מרינה רכטר רובינשטיין, ReMa אדריכלים. צוות תכנון: מרינה רכטר רובינשטיין, נטע קמינצקי ושני דוידוביץ'.

החנות הראשונה של המותג 'שלושת האופים' מתווה את קונספט הרשת – שילוב נקי ומלוטש של פרטים מודרניים וישנים המשדרים ותק ואמינות מקצועית – משהו פשוט ומוכר בקונטקסט חדש וייחודי. אריחים משופשפים, צבעוניות עדינה של כחול וטורקיז וגוונים זהובים בתקרה התלויה, נועדו להשרות אווירה רומנטית, בעוד שקירות ה"בטון" הניטראליים מאפשרים למאפים "לדבר בעד עצמם".

חלון הראווה, החושף את המוצרים במינון מדוד, נועד לעורר סקרנות בקרב העוברים ושווים ולהזמינם פנימה אל חלל אוורירי וזורם, בו ההיצע הרחב מוצג על אי במרכז החלל. תהליך היצור הגלוי לעין, הודות לחלון בלגי רחב שחוצץ בין המטבח לאזור המכירה, מקנה למקום דינאמיות ואמינות.

נוף / אקופארק חדרה
אדריכלים: גדעון שריג לב וקסמן, אדריכל עמית עופר גלוברמן.

פארק עירוני המתוכנן על בסיס עקרונות הקיימות בלבו של רובע המגורים החדש של העיר. תכנון הפארק והאלמנטים המיוחדים בו, מאפשרים כך פעילות נרחבת של פנאי, ספורט, נופש ותרבות לתושבי הרובע, העיר והאזור. בתכנונו הושם דגש על שימור הקרקע ומאפייני הנוף המקומיים, תוך טיפול וניצול מי הנגר להשקיה, הצללה ויצירת יחידות מיקרו אקלים.
הציבור, השותף בתהליך התכנון, תרם ליצירת יחידות נוף ופעילויות שמתאימות לו, תוך התייחסות לצרכים מיוחדים, כגון: מטע של עצי פרי, ערוגות תבלינים, אגם אקולוגי ומתקני הצללה. במישור החינוכי / סביבתי, נעשה שימוש בחומרים ממוחזרים וירוקים, תאורת לד חסכונית וצמחייה עונתית חסכונית במים.

לא בנויים / בית האוצרות קמפוס מורשת יד ושם
אדריכלים: סקורקא אדריכלים. צוות תכנון: רועי סקר, עדו זמיר, גליה שטיינברגר, דנה לונדון, דים שלייפמן, מור קרטס.

בית האוצרות, שישמש משכן לאוספים ההולכים ומצטברים, יאפשר להעמיק את המחקר ואת התיעוד אודות יצירות אמנות וחפצים אישיים של יהודים וקהילות שנספו בשואה. האוסף, המונה היום למעלה מ 10,000 יצירות וכ 30,000 פריטים אישיים, יאפשר להעמיק את המחקר ביד ושם. הקמפוס החדש מעשיר את הטיפולוגיה המבנית המייחדת את יד ושם, באמצעות קומפוזיציית חללים תלת ממדית הצומחת מחצר שקועה, שמעליה פביליון מינימליסטי לשהייה והתבוננות. הדפן הצפונית, הנהנית מאור טבעי מסונן, מרכזת את מבנה המשרדים ומבנה ה'שער' הנטען במשמעויות המייצגות של הקמפוס וסביבתו.

סטודנטים / שיקום שכונת העבריים, דימונה.
ספיר בר-נתן, בוגרת המגמה לאדריכלות ויצו חיפה, פרויקט גמר. מנחים: אדריכל איל מלכא, אדריכלית אירית צרף נתניהו, אדריכל שחף זית, אדריכל לירן צ'צ'יק.

הפרויקט מנסה לגשר בין קהילת העבריים לבין העיר דימונה תוך שימוש בערכי העיר והנוף. התכנון מציע אלטרנטיבה להעתקה המתוכננת של השכונה, באמצעות הרחבת השכונה הקיימת והוספת מרכיבים תומכים ליצירת מערך קהילתי מופנם, כביטוי לאורחות חייהם של חברי הקהילה. במקביל, מוצעת טיילת חינוכית נגישה לכולם, המבוססת על גידולים חקלאיים ליצירת פלטפורמה חברתית שתתרום לשיפור הדיאלוג החברתי בעיר.

מחקר / השתנות המרחב המשותף בשכונת יד אליהו, תל אביב.
אדריכל: דוד אדרעי M.Sc, הפקולטה לארכיטקטורה, הטכניון, חיפה. מנחים: ד"ר אלס ורבקל ופרופ' אליסה רוזנברג.

מגמת הציפוף המוכתבת כיום במשנה תוקף על ידי מצוקת השטחים, מביאה לשינוי בתפישת המרחב הפנוי, הנחשב בדרך כלל כפוטנציאל לציפוף ותוספת בנייה. על רקע זה, נדונה סוגיית תפקידו של המרחב הציבורי המשותף, כמתווך בין המרחב הפרטי והמרחב הציבורי, ברמת הבניין, השכונה והעיר.