סופרמרקטים בעין הסערה: הסודות מאחורי המדפים

עיצוב סופרמרקטים היווה מאז ומתמיד אתגר והזדמנות, אין ספור מחקרים שיווקיים נכתבו על תכנון מסלול ההליכה של הלקוח, בניית הפלנוגרמה האופטימלית (תכנון מידוף) ותפקידה של חווית הקניה בהגדלת פדיון החנות. בעידן שבו הקניות ברשת תופסות תאוצה נדרש מאמץ רב כדי שללקוח יהיה 'שווה לצאת מהבית'. משבר האקלים ומגפת הקורונה מציבות בפני הסופרמרקטים אתגרים חדשים, אם כי בניגוד לתחומים אחרים שנפגעו משמעותית מהמשבר, פעילותם חיונית מתמיד והם 'רק' נדרשים להמציא את עצמם מחדש, להשתפר ולהשתנות.

בכל הקשור למשבר האקלים, הסופרמרקטים על המוקד – לרבות מהסוגיות שלהם השפעה ישירה על פליטות גזי חממה וזיהום סביבתי, באופן ישיר ועקיף – צריכת מזון מן החי מואשמת בנזק סביבתי אדיר, מערכות הקירור והמיזוג בחנויות צורכות אנרגיה רבה, אריזות פלסטיק חד פעמי מזהמות את האוקיינוסים, צריכת יתר גורמת לבזבוז מזון, מוצרים עתירי סוכר ושומן מואשמים בהשמנת יתר ברחבי עולם, בעיקר אצל ילדים ואוכלוסיות מוחלשות.

הרשתות הגדולות בעולם, שחלקן בעלות כוח כלכלי גדול משל מדינות, מרימות את הכפפה ומאמצות באופן וולונטרי תוכניות אסטרטגיות מרחיקות לכת שכרוכות בהשקעה אדירה, כולל הצבת דרישות וסטנדרטים לספקי המשנה והיצרנים בשרשרת האספקה שלהן. על-פי רב הרשתות מקדימות את הרגולציה שיש בחלק מהמדינות בנושאי פליטות, פסולת ובזבוז מזון.

הסיבות רבות ומגוונות: תגובה למודעות גוברת של הצרכנים, לחץ מצד ארגוני סביבה, ניהול סיכונים ואחריות תאגידית גם יחד – הצורך לצמצם צריכת אנרגיה, זיהום, לחסוך בעלויות, לשפר את שרשרת האספקה והייצור במותגי הבית שלהם, להיערך לרגולציה עתידית, להוות יעד השקעה אטרקטיבי לקרנות ESG (השקעות אחראיות – נישה צומחת) ועל הדרך 'לעשות את הדבר הנכון', לחזק את הקשר עם הקהילה ולזכות בהערכת הצרכנים.

נרשמתם כבר לניוזלטר שלנו? עושים את זה ממש כאן >>

אנחנו כרגיל באיחור אופנתי

ישראל בפיגור לעומת מדינות רבות בחו"ל, אם כי גם אצלנו המודעות עולה והרגולציה החלה, נושאים כמו חוק השקיות, לחץ צרכנים להפחתת שימוש בחד-פעמי, סימון מזון בריא ועוד, נמצאים גם על סדר היום וחלקם החלו לקבל ביטוי בחקיקה, כמו גם תקן בנייה ירוקה שהחל מ-2021 יהפוך לתקן מחייב, גם במרחבי מסחר. לכל אלו תהיה השפעה ישירה על הנעשה בסופרמרקטים.

תהליכי התכנון העירוני בשנים האחרונות שואפים לעירוב שימושים כך שסופרמרקט לא ימוקם מחוץ לעיר באזורי תעשייה, אלא יהיה קטן יותר, בתוך העיר, קרוב לבית. הנגישות לחנות מפחיתה את הצורך לקנות כמויות גדולות ומונעת בזבוז מזון. ניתן בתכנון קפדני ומקצועי לדחוס לסניף של מאות מטרים בודדות את כל הקטגוריות החשובות, ואף לאפשר חווית קניה מוצלחת.

מעצבים עולם חדש של סופר

מעצבים יכולים וצריכים לחפש חומרים חדשים בעיצוב החנות, כאלו שיהיו עמידים לאורך זמן, יתבססו על חומר ממוחזר, או יהיה ניתן למחזר אותם בסוף השימוש. ניתן לבצע שינויים בתהליך העבודה באופן שיחסוך חומרי גלם, למשל הדפסה ישירות על חומר במקום על מדבקה, לעשות שימוש בחומרים בריאים יותר, שיאפשרו ניקוי וחיטוי יסודי, בעיקר אלו שבמגע ישיר עם מזון. חלק מהיבואנים והיצרנים כבר מציעים אפשרויות רלוונטיות, לגבי רובן, המחיר עדיין גבוה ממוצרי הסטנדרט, אולם בתקווה שככל שיגבר הביקוש לכך בארץ, העלויות תפחתנה.

אימוץ חשיבה מעגלית בתכנון ובייצור יכול להתבטא במעבר לחיבורים יבשים ומחשבה על פירוק עתידי והפרדה לחומרי הגלם לשם שימוש חוזר או מיחזור. אנו רגילים לראות בסופרמרקטים מתקני מידוף זמניים רבים מקרטון, מתכת או פלסטיק המשמשים להשקות או קד"מ, שאורך חייהם חודשים בודדים. אלו מייצרים פסולת רבה, עדיף לתכנן פתרונות שיאפשרו תצוגה מתחלפת במענה לצרכי הקמעונאי, תוך שימוש במינימום משאבים.

תפזורת וכלים מהבית

אנו מורגלים בארץ לקנות בתפזורת של פירות וירקות, קטניות, פיצוחים, חמוצים, תבלינים וכו', בניגוד למדינות רבות בעולם בהן הסחורה ארוזה בפלסטיק, לעיתים כל ירק או פרי בנפרד, מה שמייצר פסולת רבה. טרנד ה-Zero Waste שהחל באירופה כחנויות נישה קטנות, נכנס גם למחלקות בסופרמרקטים. מכירה בתפזורת מוזילה את המוצר לקמעונאי וליצרן, הלקוח מרוויח וגם הסביבה. כשמאפשרים ללקוח לקנות את הכמות הדרושה לו, מתבזבז פחות מזון. במדינות בהן מוטל מס על פסולת ביתית קיים תמריץ משמעותי לרכישה ללא אריזות.

חלק מהרשתות אף מאפשרות מילוי בקבוק רב פעמי או מיכל שהביא הלקוח מהבית ומוכרות באופן הזה גם שמן זית, חלב, מים מינרלים, חומרי ניקוי ומוצרים נוספים (שיטת 'Bring your own Container'). המערכות מאפשרות סטריליזציה של הבקבוק הרב פעמי לקראת מילוי מחדש, ומיכלים שמביא הלקוח נשקלים לפני המילוי כך שהלקוח ישלם על הסחורה שקנה נטו. משבר הקורונה עלול לקחת אחורה את מודל המכירה בתפזורת – החשש להיגיינה עלולה לגרום לצרכנים להימנע מרכישת מוצר לא ארוז. ייתכן והקמעונאים ילכו לפתרונות ביניים כמו חיפוי הסחורה במגיני עיטוש, או מעבר למכירה בתפזורת בתוך קונטיינרים/ דיספנסרים, כשהסחורה יותר מוגנת.

חרדות מסוג חדש

חרדות הצרכנים ממחסור במוצרים חיוניים בתקופת הסגר הובילו להצטיידות חסרת תקדים בסופרמרקטים ולעליית הביקוש לקנייה ברשת, שלא אפיינו את שוק המזון הישראלי עד כה. היות וחנויות המזון ובתי המרקחת היו היחידות שפעלו בזמן הסגר, אלו מהן שהכילו מחלקות כלי בית והיצע מוצרים רחב יותר, יכלו להמשיך ולשרת את הצרכנים בזמן שחנויות מקצועיות בתחומים אלו היו סגורות.

על-פי התחזיות למיתון כלכלי, רבים ממשקי הבית שנפגעו כלכלית במשבר הקורונה יחפשו דרכים לחסוך ולצמצם הוצאות. אולי זו ההזדמנות לסופרמרקטים בארץ להכניס לרשתות פירות וירקות שאינם בסטנדרט הקשיח הנהוג אצלנו של צורה, גודל וצבע, כפי שרשתות רבות מאד בעולם עושות בעשור האחרון. פירות וירקות 'מכוערים' זהים בטעמם ובערכם התזונתי לסחורה הרגילה, וכיום נזרקים לפח בחלקם נתרמים לעמותות או למאכל בע"ח.

בחו"ל מציעים תוצרת זו לצרכנים במחיר מופחת (הנחה של כ-30%) כך שכולם מרוויחים – החנות תוכל להציע סחורה בטווח מחיר רחב, אוכלוסיות חלשות יוכלו להנות מפירות וירקות טריים, והרווח לסביבה הוא חסכון משמעותי במשאבים המושקעים בגידול התוצרת שלא יורדים לטמיון, וחסכון של פליטות גזי החממה והזיהום שנוצרים מהשלכה לפסולת של תוצרת זו. הכנסת סחורה מסוג זה לסופרמרקטים מחייבת סביבת מכירה מעוצבת ומתוכננת היטב, חשוב למתג את זה כך שלא ייתפס על-ידי הלקוח כמוצר נחות או נכשל.

לא נשרכות מאחור, מובילות מהלכים

רשתות המזון הוכיחו במשבר הקורונה מחויבות לצרכנים, הקשבה לשטח, גמישות לצרכי הלקוח, התארגנות מהירה מבחינת אילוצי התפעול הלא פשוטים שנכפו עליהם ויכולת להפעיל לחץ על ספקי משנה להבטחת מלאים זמינים. הכוח בידיהן להשתנות ולהשתפר ביעילות ובמהירות. מאידך, גם לצרכנים ישנה השפעה לא מבוטלת, יכולתם לייצר ביקושים ובכך להשפיע על הקמעונאים, מקרה הקיצון של 'מחאת הקוטג" הוכיח זאת בעבר. ככל שהמודעות הצרכנית תתרחב גם לנושאים שמעבר למחיר, גדל הסיכוי לדיאלוג שיניע את הסופרמרקטים קדימה גם בנושא הסביבתי.

את הטור כתבו ליאור קורן, מעצב תעשייתי, מנכ"ל קורן פתרונות חזותיים, חברה לעיצוב והקמת חנויות וחללים מסחריים וגלי קורן, סמנכ"ל תפעול בחברה וסטודנטית ל-MA בלימודי סביבה.

יש לכם מחשבה? רעיון? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>