לא רק רכבים, בנקאות ושיטות עבודה: הכירו את העיצוב ההיברידי

ההיברידיות השתלטה על העולם. אם פעם כשמישהו השתמש במילה 'היברידית' הוא דיבר על טויוטה, היום יכול להיות שהוא מדבר על אלף ואחד דברים. המונח שהיה שייך רק למביני עניין ויודעי דבר הפך להיות של כולם וזה לא קרה במקרה.

היברידי, שם עצם (על פי מילון קיימברידג'): 'משהו שהוא תערובת של שני דברים שונים מאוד'. שנת 2020 לימדה את כולנו שכדאי שנלמד לשלב. את הזמן שלנו בבית ואת הזמן שלנו בעבודה, את החלוקה של חיינו בין האישי למקצועי, את צורת החשיבה שלנו, את הכל בעצם, הקורונה לימדה אותנו שגמישות היא שם המשחק ולדעת לערבב את היכולות והמחשבות שלנו, גם אם הן שונות מאוד, זה הכרח. כך השתלטה עלינו ההיברידיות ותהיו בטוחים שזו לא השתלטות עוינת אלא דווקא כזו שתוביל אותנו קדימה.

איך כל זה קשור לעולם העיצוב? כמו שתנועת כדור הארץ והזמן שחולף הכירו לנו את העיצוב התעשייתי או העיצוב הסביבתי, כך הדברים שקרו בשנה האחרונה יצרו את המונח עיצוב היברידי. מה זה בדיוק אומר? איך זה משפיע על חיינו? כוהנת העיצוב אורלי רובינזון והאנתרופולוג תמיר ליאון חברו יחד כדי להגדיר את המונח הזה ולהפוך אותו לנגיש עבור קהילת העיצוב והאדריכלות והקהל הרחב בישראל.

כך נוצרים טרנדים וכך הם גם נעלמים

"אני אגיד לך איך אני רואה את זה" מתחילה רובינזון, "מגיע טרנד לעולם שלנו ואז חושבים שהוא נעלם אבל הוא לא נעלם, הוא נהיה 'בילד-אין' והופך לדבר האמיתי. לדוגמא, לפני עשר שנים הגיע הירוק, כולם דיברו על ירוק, זה נהיה טרנד, כולם ירוקים, אדריכלים אמרו 'אני אדריכל ירוק'. היום להגיד את זה זו פאדיחה, הרי ברור שאתה כזה, אם אתה לא כזה אתה לא יכול להיות אדריכל. זה היה טרנד אבל ברגע שהפסיקו לדבר עליו הוא נטמע."

"אנחנו מבינים שעולם העבודה ההיברידי פה כדי להישאר" מסביר ליאון את התאוריה, "כשאומרים טרנד, מדברים על משהו שבא והולך, אנחנו לא הבאנו את הדבר הזה, עולם העבודה הביא אותו והיום אי אפשר להגיד לעובדים שהכל אותו דבר, יש שינוי בכל הרבדים. אלה מהלכים מאוד עמוקים שהתחילו לפני שנים ושעכשיו הבשילו. לכן ברור שמה שאנחנו עושים כאן ימשיך עוד הרבה מאוד שנים."

באוגוסט האחרון ראתה רובינזון כתבה של ליאון בדה מרקר ומיד ידעה שזה האיש שלה. היא קבעה איתו, הם נפגשו והחלו 'לעוף באוויר'. החיבור היה כל כך מתבקש, פשוט וקל, הם מספרים, וממנו הם יצרו שיטה חדשה שהם מוציאים כעת לאור. החיבור ביניהם, שנראה כל כך טבעי, מצליח לחבר שני עולמות שונים אך גם משיקים מסתבר.

אורלי רובינזון היא מעצבת ודמות מוכרת מאוד בקהילת העיצוב והאדריכלות הישראלית. היא יוצרת ספרי עיצוב ואדריכלות, יזמה והובילה פרויקטים רבים לאורך השנים. תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי מומחה לתרבות הנוער במאה ה-21, החוקר כבר למעלה מעשרים שנה את התרבות הצעירה, בעיקר דרך תצפיות, שהופכות לבעלות ערך דרך הפילטרים שלו, עבור גופים שצריכים את הידע התרבותי.

"לארגונים יש אינטרס שהעובד ירגיש הכי טוב שאפשר בתוך הבית שלו." מסביר ליאון, "אנחנו הבנו שמה שזז פה זה לא איזושהי משבצת קטנה של לעשות פינת עבודה בבית. הכל השתנה, השגרה, הילדים שרואים אותך עובד, ההערכה שלך בתוך המשפחה, איך מחלקים את השעות של העבודה, מתי עם הילדים, הבית צריך להשתנות בעקבות זה, נכנס משהו שמשנה את שיווי המשקל, פינת עבודה לא תעזור."

השיטה והקורס

על מה מתבססת השיטה החדשה הזו?

"ביססנו את זה על פירמידת הצרכים של הפסיכולוג מאסלו. הוא היה פסיכולוג יהודי בשנות ה-60 שאמר שלכל אדם יש כמה היבטים מסוימים לקיום ודירג את זה לפי צריכה. לאכול ולנשום הם הדברים הבסיסיים, דרך ביטחון ועד מימוש עצמי, צרכים פיזיים. כשלוקחים את המדרג הזה ומשליחים על עולמות עיצוב הפנים הוא עוזר להבין איך לייצר פתרון לצרכים הפיזיים. עולמות העיצוב תמיד דואגים לזה כמובן אבל אנחנו כן מחזקים את השיח, מה זה שינה (sleep), מה זה אכילה, איך בעצם אותו חדר שינה שהוא מקום מגונן, הופך להיות גם חדר עבודה ואיך בעצם שתי התצורות האלה, שתי התרבויות האלה חיות תחת קורת גג אחת." אומרת רובינזון.

"זו שיטה מאוד סדורה שבאה לידי ביטוי בקורס" היא מוסיפה, "השיטה לקחה את חמשת השלבים של הפסיכולוג והגדירה אותם. הכל מבוסס על מחקר עצמי שכל משפחה עושה לעצמה ואלה הם הכלים האנתרופולוגיים, זה החלק של תמיר בפיתוח. אנחנו מעבירים בשיעורים את התמות ובסוף יש חוברת עבודה בה כל אחד מנתח את המצב הקיים וכותב את החזון שלו, הרצון שלו, הפרוגרמה שלו. עם זה אפשר להמשיך למעצב הפנים או לעשות בעצמך, זה גורם לך להסתכל אחרת על הבית. לשבור את המוסכמות, איך אנחנו רגילים להסתכל על הבית שלנו."

לפני המפגש שלכם, חשבתם פעם על שילוב של אנתרופולוגיה ועיצוב?

"לפני חמש או שש שנים השתתפתי למשך שנה בקבוצה של אנתרופולוגים ועשינו סמינרים וניסינו להבין השלכות כאלה ואחרות" מספר ליאון, "ישבו בקבוצה גם אנשים מהאקדמיה שהתעסקו בעיצוב והם ניסו לחשוב על איזשהם חיבורים והכל הסתיים ברמה התיאורטית. זה נשתל אצלי אז ועכשיו זה בא ליידי יישום, אני תמיד מחפש את הפרקטיקה. בסופו של דבר, עיצוב בא מתוך צורך, איך אתה בסוף, בתור עובד, בתור אדם, בעל או בעלת משפחה, בעקבות מה שנעשה, נרגיש יותר טוב, נחיה יותר טוב, עם פחות סטרס, נמצא את המקום שלנו ונייצר עולם שלם יותר שלא בא אחד על חשבון השני, על ההבנות האלה מכניסים היבטים יותר עיצוביים ויחד עשינו את ההתכה של זה."

איך הכל התחבר אצלך אורלי?

"אני תמיד חלמתי להגיע לזה, אני מרגישה שאני עושה מחקר שטח אמיתי. תמיד רציתי שחוקר אקדמי יעשה עם המחקר שלי וברור היה לי שזה קשור בתרבות ולעולמות האנתרופולוגיה, זה ישב לי בראש, אולי יום אחד אני אמשיך ללמוד, אולי אני אעשה על זה דוקטורט אבל זו לא באמת התשוקה שלי, אני רוצה להמשיך ולגעת, לתקשר את הדברים ולדווח אותם. החיבור עם תמיר הגיע ואני יודעת שזו ממש רק ההתחלה שלנו."

כך תהפכו ליועצי עיצוב היברידיים

למי הייתם ממליצים לעבור התמחות כיועץ עיצוב היברידי?

"מעצבות פנים וגם לקהל הרחב. עובדי ארגונים וקהל רחב יכולים לעשות את הקורס 'עיצוב היברידי' שנפתח ב5.5, כשמעצבי פנים יעשו את אותו קורס ויקבלו שלושה מפגשי הרחבה. במפגשים האלה נדבר גם על עיצוב רגשי, על תרבות ארגונית, שיכירו יותר לעומק את עולם העובדים וטיפה על גישור, לתת כלים מעולמות הגישור אבל בעיקר להיכנס למשפחה, להבין מי זה האדם, מאיזה תרבות הוא מגיע, מהקפה הכי טוב, מטיסות, ממסעדות, ממשרד, ממרחב, מלבוש, משפת גוף. הכל שונה, אפילו מול זה שהוא זרוק על הספה, איך הילדים שלו מסתכלים עליו, איך אתה מבין שאתה לא יכול לעבוד מהספה בסלון למרות שזה נוח לך ונעים."

איך ייראה זרם העיצוב ההיברידי עשר שנים מהיום?

"לא ידברו על זה כבר" עונה רובינזון "זה מה שאני מאחלת לבית ההיברידי." תמיר מוסיף "אני לגמרי חושב שזה משהו חדש שייטמע לתוך עולם העיצוב ואי אפשר יהיה בלעדיו, לא ידברו עליו וזו הגישה, גישה מקיפה של כל הצריכה, מחברת את העבודה והקהילה, מערכות יחסים, זה פשוט ייכנס וזה לא יהיה יותר, אלא פשוט זה יהיה חלק."

"חשוב לומר שהטיימינג זה ממש עכשיו בישראל" הם מסבירים, "אנחנו מתחילים לחזור לשגרה וכל ארגון מנסה למצוא את שיווי המשקל, זה קורה תוך כדי שאנחנו מדברים, הארגונים עסוקים רק בזה, איך עובדים, איך מנהלים עובדים, המחיר של העבודה ההיברידית מתחיל להראות, עובדים נוטשים, טאלנטים שלא נוח להם במצב החדש ורוצים שיווי משקל אחר, הדברים משתנים תוך כדי וכולם מסתכלים בסבלנות לראות מה יקרה."

אם אתם רוצים להצטרף לישיבה על הגדר ולחכות בסבלנות לראות מה הולך לקרות אתם מוזמנים. הרעיון שעומד מאחורי קורס העיצוב ההיברידי מזמין אתכם לקחת חלק פעיל ולקבוע איך ייראו החיים שלכם, הבית שלכם, הסביבה שלכם. איפה אתם בוחרים להיות?

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>