כתכשיטים אדריכליים: האובייקטים המרהיבים של בטאן לורה ווד בתערוכה

תערוכת סולו חדשה של האמנית בטאן לורה ווד (Bethan Laura Wood) נפתחה בגלריית Nilufar שבמילאנו. התערוכה שהוצגה לראשונה בשבוע העיצוב האיטלקי שהתקיים לפני מספר שבועות, מציגה דיאלוג של האמנית הבריטית והגלריסטית נינה ישר בעשור האחרון, עם עבודות חדשות לצד מקבץ עבודות קיימות שנבחרו בקפידה על ידי ישר. את ווד, פגשנו מספר פעמים בעבר כשראיינו את המעצבת העולה. דרך החפצים אותם היא מעצבת, היא מזמינה את הצופים למסע בין הערים הרבות בהן ביקרה והתרבויות השונות שהשפיעו על יצירותיה במהלך השנים. נסיעותיה ברחבי אירופה, מקסיקו, קליפורניה ומזרח אסיה באות לידי ביטוי, מתערבבות ויוצרות מיזוגים קסומים.

באובייקטים השונים ישנו שימוש בדפוסים מסקרנים כמו מראה מתוך קליידוסקופ, וניכרת מיומנותה הגבוהה בצבע והירידה לפרטים ברמת הייצור. העבודות שלה מלאות בפרטים, סמלים ושילובי חומרים מעניינים. היא משתמשת בלמינצית עץ, זכוכית, אלומיניום ופלסטיק, מטשטשת את הגבולות בין עיטורים דו ממדיים לצורות בתלת ממד. עבודותיה עשירות הקשרים היסטוריים, כשהיא שואבת השראה במיוחד מהתנועה האסתטית הבריטית שדגלה ביופי כאידאל עליון ומסגנון הארט נובו, שמזוהה עם עיטורים ואלמנטים מהחי והצומח.

היצירות החדשות המוצגות בתערוכה בבודואר (boudoir), מתמקדות במרחבה הפרטי של האישה, שנועד לטיפוחה הרוחני והפיזי. בבסיסן, רואים את משיכתה של ווד לתכשיטים ופריטי נוי לבישים "באופן מסורתי, אובייקטים ושיטות אלה הן הדרכים שנשים הביעו את זהותן, מעמדן ועצמאותן" היא אומרת, “במיוחד בעבר, כאשר הבעלות על נכסים הייתה מוגבלת, למעט מה שניתן ללבוש ולהציג על גופן של נשים. מה נשים בוחרות ללבוש הפך להיות חשוב ביותר."

מה שהתחיל כמחקר בנושא ידיות, הפך לרהיטים יפיפיים, שולחן כתיבה ושידה, מעוטרים בקימורים ומצופים בלמינציה של עץ. הלמינציה הייחודית, מזכירה את צורתם של גלים ואדוות מים ומצד שני, מתכתבת עם דפוסיו של הקימונו בטכניקת 'מייזן', טכניקה יפנית לצביעת בד. הרגליים של הפריטים שואבות השראה מאנטומולוגיה, חקר החרקים ופרוקי. בעבודה אחרת, עיצבה ווד ראש מיטה וגוף תאורה, בהם שילבה אלמנטים מאלומיניום בחיתוך CNC, שזורים זה בזה ומחוברים ידנית בפרטי פליז עדינים לכדי צורות תלת ממדיות.

גופי התאורה והשנדליר בקולקציית 'בון-בון' משחקים עם זכוכית חלבית ושקופה, נראים כמו סידורי פרחים ססגוניים ועדינים. האובייקטים פותחו במהלך ימי המגיפה, כשהטבע היה מרוחק מאיתנו ודרכם מכניסה ווד את הסביבה הטבעית והצבעוניות אל פנים הבית. במראות בשם 'אפריטיבו', היא ממשיכה את עבודותיה הקודמות ובוחנת את עולם הפירות האקזוטיים. כמו בעבודות רבות, גם כאן היא משלבת טכניקות חיתוך מתקדמות לצד פרטים בעבודת יד, מאזנת בין תהליכי ייצור המוניים ומיומנויות של מלאכת יד. דרכם, ווד ממחישה איך מסורת עתיקה משתקפת בזמנים מודרניים ואיך הם יכולים להשתלב יחד באובייקטים מרהיבים כתכשיטים שמעטרים את החלל.

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? ~> כתבו לנו