רות דיין, הטפטפת, מאיה אנג'לו והזקן והים היוו השראה לפרויקטים הזוכים שישמשו בסיס לתכנון דירות לדוגמה של קבוצת אודור
הוכרזו הזוכים בתחרות עיצוב הפנים 3/4/5
לפני חודשיים בדיוק, הודענו כאן בלג'יט על הזנקת תחרות עיצוב הפנים 3/4/5 לעיצוב חדר שינה בהשראת גיבור תרבות. קהילת המעצבים, הוזמנה על ידי אגודת מעצבי הפנים בישראל IID וקבוצת אודור לבחור דמות שהשפיעה, יצרה ותרמה בתחום מסוים ובהשראתה לתכנן ולהגיש פרויקט רעיוני של חדר שינה בממדים של 3/4/5. מטרת הפרויקט, שהושק בזמן הקורונה, הייתה לעודד את קהל מעצבי הפנים בישראל להמשיך ליצור ולעסוק במקצוע האהוב בדיוק כפי שהם עושים בימי שגרה.
חבר השופטים מנה את מעצבת הפנים לימור שיטרית אזולאי – יו"ר, מעצב הפנים ניצן הורוביץ, מעצבת הפנים טל גולדשמיט פיש, אדריכל מיקלה סימאונה ומעצבת הפנים עדי עיני חמיצר. השופטים קיבלו את כלל העבודות שעמדו בקריטריונים של התחרות ולאחר מיון בחנו עשרים מהן. השופטים בדקו את העבודות תחת קריטריונים של השראה, תכנון, עיצוב, הקשר לדמות, חדשנות ומקוריות. בסופו של תהליך, נבחרו ארבעה זוכים ועוד שני ציונים לשבח.
ארבעת הזוכים מתכננים בימים אלו את דירות הדוגמא בפרויקט C By DORI, בשכונת החותרים החדשה בטירת הכרמל.
מקום ראשון והצטיינות – איתי אלטר – אלטר אדריכלים – חדר בהשראת רות דיין
החדר עוצב בהשראת רות דיין שהקדישה את חייה לעבודה בסוכנות היהודית ועזרה בקליטת עולים חדשים. בהמשך, היא הקימה את חברת האופנה משכית במטרה לספק מקור פרנסה לעולים חדשים. בהשראת פועלה והחומרים המקומיים בהם השתמשה, הן מבחינת ההון האנושי והן מבחינת חומרי הגלם שאיתם היא עבדה, יצרנו חלל מגורים מינימליסטי המאפיין את הלך ואורח החיים הטרום ישראלי" אומר אדריכל איתי אלטר "השתמשנו בחומריות מקומית, המושתת על חמר, בטון וטקסטיל. החלל אינו גנדרני ומתחנף, אלא מאפשר לאדם להתקיים בו באופן שיעצים אותו, את פועלו ואת שאיפותיו בדיוק כפי שדיין העצימה את נשות העלייה כאשר נתנה להם בית להשתרש בו".
מקום שני – נטליה איזיורוב – חדר בהשראת הטפטפת הישראלית
החדר עוצב בהשראת הטפטפת שהומצאה על ידי יעקב מוטס ופותחה על ידי מהנדס שמחה בלאס ובנו ישעיהו. מערכת ההשקיה בטפטוף, שהיא גאווה ישראלית, אפשרה להפוך את המדבר לגנים וגינות. "החדר מתוכנן סביב הרעיון של טיפת מים שנכנסת לתוך אדמה מדברית ונותנת חיים לצמחייה מסביבה" אומרת נטליה איזיורוב "חדר השינה הוא גן פורח כשמלמעלה שמיים כחולים, מסביב עצים וצמחים ירוקים ובאמצע טיפת המים שהיא המקור להכל. צורת הטיפה המעוגלת מכתיבה קונספט עיצובי לחדר ולכן גם החלל הופך להיות מעוגל, מה שמאפשר מעברים וגישה נוחה לכל מקום בחדר. המיטה המתנדנדת, ממנה נראים השמיים והצמחייה מעל מסבה רוגע ושלווה על המשתמשים בה".
עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק
מקום שלישי – גיל דביר ומירב סיונוב – חדר בהשראת 'הזקן והים'
החדר עוצב בהשראת הספר ׳הזקן והים׳ של הרנסט המינגווי. "הסיפור המרתק של דמות הזקן הגיבור שיום יום יוצא לדוג עם סירתו בים וחוזר ללא תוצאות השפיע עלינו מאוד" אומרים גיל דביר ומירב סיונוב "המרחב מסביב למיטה היה עבורינו הים והמיטה היא הסירה ששטה לה במרחבים הללו. לוח הזכוכית המיוחד, עליו מונחת המיטה ושעוטף אותה במרחב, מדמה גל גדול בים, ואילו הקירות העשויים מנסרות מנסרות מדמים את אדוות הים. מי הרחצה נשפכים כמפלונים משני צדי המיטה בעוד שקיר הרחצה מדמה קשקשי דגים".
מקום רביעי – מיה ליננברג – חדר בהשראת מאיה אנג'לו
החדר עוצב בהשראת מאיה אנג'לו, 1928-2014, סופרת ומשוררת אפרו אמריקאית, לוחמת זכויות אדם ונשים. "אנג'לו נאנסה על ידי קרוב משפחה כשהייתה ילדה בת שבע ובעקבות הטראומה, הפסיקה לדבר למשך חמש שנים. הריפוי הגיע יחד עם מורה שהכירה לה את עולם הספרות והשירה, אותו מצאה אנג'לו כתרפויטי" אומרת מיה ליננברג "חדר השינה הוא מקום מפלט, המקום השקט והאינטימי. את המיטה בחרתי למקם במרכז החלל כמקום המוגן ביותר בחדר. המיטה היא ביטוי אינטרוספקטיבי, התבוננות פנימה ובחינה עצמית. גב המיטה הוא דו תכליתי ומהווה אלמנט מרכזי בחדר. הוא גם מחבק ומגן וגם, נפתח בצדו השני לשולחן כתיבה. בכך, למעשה, הוא מספר את התהליך בו החשיפה העצמית, באמצעות הכתיבה, נתן מענה וביטוי לכאב הפנימי שהוביל לתחושת העצמה וחוזק".
כתבות קשורות בתחום
ציון לשבח – גל גרבר – חדר בהשראת טדאו אנדו
החדר עוצב בהשראת טדאו אנדו הדואג, בפרויקטים שלו, להדגיש את האסוציאציה בין הטבע לארכיטקטורה. "אנדו מאמין שמבנה אחראי לשקף גישה של הסביבה בה הוא בנוי" אומרת גל גרבר "הוא מהבולטים באדריכלות המינימליסטית המשלב בטון חשוף ואור כחומר גלם. סגנונו משלב רעיונות בסיסיים של האמנות היפנית עם תפיסות אסתטיות של המודרניזם המערבי".
ציון לשבח – מלי פינץ – חדר בהשראת רוזה פארקס
החדר עוצב בהשראת רוזה פארקס, מי שיצרה שינוי בתודעה כשלא קמה מכיסאה באוטובוס על מנת לפנות מקום ללבנים. פארקס לקחה לעצמה את החירות הכי גדולה – זאת שלא נותנים לך אותה. החירות הפנימית, הלא חוקית. היא פרצה את גבול החירות שהיה קיים באותה תקופה עבור השחורים בארה"ב. "אותם פשטות, חירות וענווה באים לידי ביטוי בעיצוב על ידי שימוש רב תכליתי בחלל, חומרים פשוטים וזולים, השראות מעולם האוטובוסים, האופציה לנייד את חדר השינה כמכולה והזווית המסמלת את העובדה שלא צריך לעשטת תנועה גדולה כדי לחולל שינוי" מסבירה מלי פינץ.