האם פטריות זה הדבר הבא בתחום האופנה? צוללים אל עולם החומרים

על ספריית החומרים שמעתם? זוהי ספרייה בה המדפים והמגירות מלאים בכל טוב, דוגמאות של חומרים מפתיעים וחדשניים, כאלה שאפשר רק לדמיין; דיו עשוי פיח מזיהום אוויר, טקסטיל מקליפת עץ תאנה ואריחים מפטריות. מי שמנהלת מזה שנתיים את המקום הייחודי הזה היא ליאור חרמוני והגענו לקבל הצצה לפיתוחים האחרונים ולהבין מה זו ספריית החומרים ולמה בכלל צריך אחת כזו?

אז נתחיל מהתחלה, מה זה אומר ספריית חומרים?

"ספריית החומרים היא מרכז ידע מקצועי בתחום החומרים. אנחנו מחזיקות באוסף חומרים חדשני עם כ-1200 סוגי חומרים שונים בכ-8,000 דוגמאות. יש כעשרים ספריות חומרים ברחבי העולם, הרבה מהן מסחריות, זו היחידה שמחוברת למוזיאון עיצוב. כלומר, אנחנו עובדים תחת מגבלות של אוסף מוזיאון ומגיעים אלינו הרבה מאוד חומרים שקשורים לעולם העיצוב. האוסף חשוף לציבור הרחב ואנחנו מרבות לעבוד עם מעצבים, יוצרים וחברות מתחומים שונים, שבאים לחפש השראה או פתרונות יצירתיים לפרויקטים".

מה זה חומר?

"אנחנו נוגעים בחומרים כל הזמן, ברגע זה רובנו לובשים ועונדים על עצמנו בין 6 ל-10 חומרים שונים, רק בחולצה יש לפחות 2 חומרי טקטסיל שונים, לצד כפתורים או אביזרים אחרים. ההגדרה שלנו לחומר היא כל דבר שכבר מהווה בסיס ליצירה של אובייקט, מוצר או חלל והוא שמיש ליצירה. בעזרת ההגדרה הזו אנחנו מקטלגות חומרים באוסף הספרייה".

על מנת לאפשר חיפוש קל ופשוט בין אלפי החומרים השונים, האוסף מחולק למשפחות (מתכת, נייר וקרטון, טקסטיל, פולימרים קרמיקה ועוד) על גבי החומרים הפיזיים יש מק"ט, מעין תעודת זהות לחומר, דרכו אפשר להגיע לקטלוג דיגיטלי נגיש לכל ולקבל מידע אודותיו. מעבר למידע בסיסי, מאפייני החומר והמרכיבים השונים, אפשר להגיע אפילו לספק.

משבר האקלים הינו אחד הנושאים הבוערים על סדר היום שהשפעותיו ממשיכות לאותת מיום ליום והמקום הזה מבהיר לנו את דחיפות הצורך בשינוי. ליאור חולקת איתנו נתון לפיו, מסת החומרים שהאנושות יצרה בשנת 2020 עלתה במשקל על מסת הטבע (ביומסה). כלומר, אם תשימו על כף המאזניים את כל החומרים מעשה ידי האדם ובצד השני את בעלי החיים והצמחים, הכף תטה בצער רב לכיווננו. "זה מראה כמה השפעה יש לחומרים על העולם שלנו ושאולי הגיע הזמן לפעול אחרת".

"יש טענות שעיצוב הוא המקצוע המזהם ביותר בעולם אחרי אנשי שיווק. עד 80 אחוז מההשפעה הסביבתית של המוצרים אפשר לקבוע כבר בשולחן השרטוט. למעצבים יש יכולת לקבוע מה יקרה עם המוצר ברגע שיגיע לידי המשתמש, אחרי זה ה-20% הנותרים תלויים בעיקר במה המשתמש יעשה, אם הוא ימחזר את המוצר לפחים הנכונים, ישרוף, יזרוק או יתרום אותו. אבל אנחנו מבינים שחומר הוא חלק מאוד משמעותי בתכנון ויש לו השפעה רבה". אנחנו כבר מודעים טוב מאוד לנזק שהפלסטיק מביא עמו, חומר המבוסס נפט, משאב מתכלה שבעתיד אם לא נמצא לו מחליף, ליאור מסבירה, או שיגמר הנפט או שנטבע בפלסטיק.

בין הדוגמאות הנהדרות שאפשר למצוא שם, תחליף בר קיימא לקלקר (פוליסטירן מוקצף) המזהם, חומר המבוסס על  תפטיר פטריות, שלאט לאט נכנס כחומר גלם בתעשייה. "הפטרייה היא למעשה פרי ומערכת השורשים (תפטיר, מייסיליום באנגלית), המצע עליו גדלה הפטרייה, גדל בקצב מהיר מאוד וכמעט על כל מצע. קלקר הוא חומר בעל יכולות מרשימות, הוא מבודד טמפרטורה מצוין, זול מאוד לייצור, ניתן לייצר אותו כמעט בכל צורה, הוא קל משקל ועמיד בזעזועים ולכן משתמשים בו המון בעיקר בתחום האריזות המזהם, אך אם מרחיבים את המבט על כל טווח החיים של החומר, כשהחומר "נולד" או "מת", שם מתחילה להיות בעיה. הייצור מזהם ובסוף השימוש שלו, אין איך להיפטר ממנו; לשרוף אותו מסרטן נורא, הוא לא ניתן למחזור ואם נמנעים מלנקוט כל פעולה, הוא הולך ומתפרק לחלקיקי מיקרו פלסטיק החודרים לכל מקום. כרגע לכל אחד מאיתנו בגוף יש כמות מיקרו-פלסטיק בגודל כרטיס אשראי והוא מצליח לחדור למחזור הדם ואפילו לשלייה". הפטרייה לעומת זאת, יכולה לגדול לתוך כל תבנית, היא מבודדת ומעכבת בערה, משהו שקלקר לא יודע לעשות. היא עומדת בזעזועים, מתכלה ובסיום השימוש בחומר, אפשר פשוט לפורר אותו לאדמה שישמש כדשן.

גם בכל מה שקשור לעור, הפטרייה יכולה לשמש כתחליף. תהליכי ייצור העור בעייתיים קודם כל מבחינה מוסרית אך גם מבחינת תהליכי עיבוד החומר והחומרים המסוכנים המשמשים בתהליך, מצד שני, טקסטיל דמוי עור סינטטי המיוצר מחומרים מבוססי פלסטיק מחזיק מעמד חודשים בודדים בלבד בשונה מעור רגיל שמחזיק עשרות שנים ולאחר מכן נזרק לאשפה לרוב ללא יכולת מיחזור. חומר נוסף עשוי תפטיר הנכנס כתחליף משמעותי הוא 'מיילו' (של חברת בולט ט'רדס), וכבר זכה לשיתופי פעולה עם מעצבי אופנה מובילים ומותגים מפורסמים כמו סטלה מקרטני ונעלי אדידס.

אריזות המשמשות בתחום המזון הן לרוב חד פעמיות, עשויות פלסטיק, דוגמה אחרת איך אפשרת לשנות את העולם בחשיבה יצירתית היא חברת Notpla, שמערערת את קונספט בקבוק המים החד פעמי. אם חושבים על זה, למה צריך להשתמש בחומר כל כך עמיד כמו פלסטיק למוצר חד פעמי כמו אריזות או בקבוקי מים? החברה מפתחת ומעצבת אריזות המבוססות על אצות, שמתכלות לחלוטין אך גם ניתנות לאכילה ומתמוססות בפה.

עוד חברה שמבוססת על גידולים חקלאיים היא Bananatex. מדובר בשיטת ייצור Cradle to cradle שמדבר על תהליך מעגלי. "בדומה לעץ דובדבן שהוא צומח, מפריח פרחים, הם מזמינים את הדבורים, שמאביקות ואז נופלים לאדמה כפסולת מתכלה שמזינה את העץ ומעגל הפריחה מחדש שוב ושוב. בגידולי הבננה כאן, לוקחים ענף, מפרקים אותו לסיבים, מהם מייצרים יריעות טקסטיל, אותן מצפים בדונג על מנת שיהיה עמיד וחזק, תופרים מהן תיקים וברגע שהמוצר מתבלה, הוא מתפרק בצורה פשוטה וחוזר לאדמה כדשן לעצים", מספרת חרמוני.

כל החומרים בספרייה הם ידידותיים לסביבה?

"לא כולם, יש לנו מגירה שלמה רק של קלקר,  אנחנו מאוד אוהבות חומרים חכמים שהם אולי לא מתכלים אבל ידידותיים לסביבה בצורה קצת אחרת. לדוגמה, חצץ שזוהר בחושך, חומר חזק ועמיד לחלוטין לא מתכלה, מצוין לשבילי אופניים או מחוץ לעיר. הוא קולט את אנרגיית השמש במשך היום ודולק כ-10 שעות בלילה. בטווח הרחוק הוא יעיל, לא צורך חשמל, לא צריך לתחזק או להחליף נורות נשרפות. השתמשו בו בתצפית למכתש במצפה רמון, עם תאורה שמדמה את זוהר הכוכבים ונלחמת בזיהום אור".

ומבין כולם, יש לך פייבוריט?

"זו שאלה קשה. לחומרים מפטריות יש הרבה פוטנציאל, מייצרים מהם גם בלוקים לבנייה כי מבינים שבטון הוא חומר בעייתי נורא, חומר הצריכה השני המשמעותי ביותר אחרי מים. טביעת הפחמן מטורפת, מלט צריך לעבור שריפה בטמפרטורות משוגעות, הוא לא מבודד טמפ' טוב כך שלאחר הבנייה בחומר יש צורך בשימוש נרחב במזגנים ובנוסף לכל הוא 'שותה' מלא מים בתהליך היישום".

חרמוני היא מאגר מידע מהלך, לכל שאלה היא מוציאה דוגמה אחרת מעניינת יותר מקודמתה. הספרייה נותנת הצצה לעולם החומר ועתיד החומרים, לחידושים האחרונים בתעשייה, אך בעיקר מעוררת השראה, מחשבה וסקרנות. " בעיניי, יש לנו פה כלי טוב ללמוד על תחליפים ולחשוב על האלמנט שלרוב מגיע בשלב די מאוחר ולא תמיד נותנים מספיק את הדעת לגביו".