כשצוות השופטים של פרס פריצקר, "הנובל של האדריכלות", בחר בשנת 2004 להעניק את הפרס לראשונה לאישה, הוא כתב עליה כי היא ניצלה את התחרויות הרבות אליהם ניגשה כ'מעבדה' הממשיכה לחדד את כשרונה יוצא הדופן". חבר השופטים המכובד טען זאת כלפי האדריכלית זאהה חדיד שהלכה לעולמה לפני שנתיים בדיוק.
הבחירה באישה עשרים וחמש שנים מאוחר מידי, מאז מיסוד פרס פריצקר, היא לא זו שמעסיקה אותי כרגע (למרות יום האישה הבינלאומי שעדין מהדהד), אלא עצם התחרויות הרבות בהן לקחה חלק למרות מעמדה, לצד רבים כמוה.
יש היוצאים נגד ריבוי תחרויות האדריכלות והעיצוב, בטענה כי אלה גורמות לאדריכל ולמעצב לפעול באופן בו פועלת זיקית בשדה צבע, המתאימה את עצמה ככל האפשר לחוקיות העקרונית הקיימת בסביבה. ויותר מכך, מאלצות את המתמודדים לציית לגיאומטריה ידועה מראש. המחמירים, טוענים כי עצם התחרות יוצרת מנצחים בודדים אך רוב גדול של מפסידים.
ויותר מכך, שעצם התחרות מייצרת תוצאות בלתי מציאותיות ובלתי אפשריות, כשלראייה מגדל ה"ווקי טוקי" בלונדון שתוכנן ע"י האדריכל רפאל וינולי
תארו לכם עולם בלי תחרות ובלי רוח הישגית? המופע האנרכיסטי הזה הרי לא באמת יכול להתקיים. לדעתי, תחרות היא לא הישרדות הכשירים ביותר (יסלח לי דארווין), ועל כן טיעונים אלו מהווים לטעמי, ניסיון מפוכח לנתח את ההזדמנות הנהדרת שמנפיקות התחרויות הרבות, דווקא ובעיקר בתחומי העיצוב, האדריכלות והיצירה.
לאחרונה, הייתי שותפה למיסוד תחרות הקוראת לעידוד מצוינות בעיצוב ואדריכלות, בה יו"ר השופטים הינו המעצב והאדריכל רון ארד. שותפות בפרויקט שכזה, חשפה בפניי את ריבוי התחרויות והפרסים הקיימים בתחום, מלבד פרס ישראל ופרס רכטר שהינם אולי המוכרים ביותר. פרס עתי"ר, פרס סנדברג, פרס א.מ.ת, פרס קרוון, אלו רק אחדים מעוד רבים וטובים אחרים, הקיימים במרחב העיצוב והאדריכלות הארצישראלי.
המצדדים בתחרויות רואים בכך מנגנון לשיפור התוצר התכנוני, ובתוך כך עידוד השיח האדריכלי, עיצובי כערך תרבותי. תחרויות שכאלה נהנות גם מהרבה יתרונות נוספים; הן מקדמות שוויון הזדמנויות בין המשתתפים, מגבירות יצירתיות, מאיצות חדשנות, תורמות לערנות שיא בכל הנוגע לחדשנות טכנולוגית ורעיונית ביחס לנעשה בעולם תוך שימת דגש על מצוינות, ואם לא די בכך, הרי שהן חושפות דיון מעמיק ומפוכח בתוצרי התכנון.
בעידן הווירטואלי של היום, בו לכל מי שרוצה יש במה נוצצת, המושגים "תחרות" ו"הצלחה" הופכים רלוונטיים יותר מתמיד. הפרסים, הפרסום ויחסי הציבור המתלווים לאירוע חברתי ערכי המתקיים לצורך הענקת הפרס, הם בעיניי רק הבונוס.
וביננו, האתגר הגדול יותר הוא לזהות את הכישרונות החבויים שהתמודדו ואולי הפעם לא זכו, אך בהחלט יכולים להוביל את השינוי הבא!
כלנית סגל
בעלת חברת 'סגל אשד יחסי ציבור', המתמחה באדריכלות, תרבות העיצוב וסגנון חיים.
המשרד, הממוקם בתל אביב, מתמחה בייצוג אדריכלים ומעצבים כמו גם בליווי מותגים בינלאומיים, רשתות וחברות המובילות את סצנת העיצוב והקולינריה. ניסיון רב שנים וצוות מקצועי מנוצלים לחשיבה יצירתית וחדשנית לטובת שיח על מהות ותוכן בעיתונות הכתובה, האלקטרונית והניו מדיה.
