תכנון נועז וצפיפות יביאו לרווחת התושבים במרכזי הערים

תכנון אורבני מושכל ומדויק עשוי למשוך אוכלוסיות מבוססות למרכזי ערים חלשות ולהשפיע על מיצובן במדד החברתי-כלכלי. בין היתר, הוא יכול לעשות את זה באמצעות היצע מגוון של שירותים קהילתיים ומערכת חינוך מוצלחת ומבטיחה. העובדה שבתום שנה וחצי של חוסר וודאות הוקמה ממשלה חדשה בישראל, מספקת הזדמנות פז עבור מקבלי ההחלטות והרשויות המוניציפאליות לבחון דרכים אופרטיביות לקידום התכנון העירוני באופן שישפיע על נדבכים שונים בחיי הקהילה – הן במישרין והן בעקיפין.  

על אף העובדה שרבות מערי ישראל הצטרפו במהלך השנים למהלך ממלכתי שמקדם תוכניות מתאר כוללניות, נשאלת השאלה עד כמה אלה נועזות ויכולות, דה פקטו, להשפיע על פני הערים ומארג החיים בהן.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

פיתוח מתחשב

מחקר חדש שערך פרופסור אלכס וינרב עבור מרכז טאוב ופורסם בחודשים האחרונים, צופה שבשנת 2040 תמנה אוכלוסיית ישראל למעלה מ 13 מיליון תושבים. כבר עכשיו, ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם וכן אחת המדינות בעלות שיעור הגידול השנתי הגבוה ביותר במספר האוכלוסין.

תפקידן של תוכניות המתאר החדשות, הוא לענות על התחזיות הדמוגרפיות ,שרובן ככולן מצביעות על מספרים דומים. לאור נתוני קצב הגידול, יעד גידול סביר צריך לעמוד על בין 50 ל 100 אחוזים. חוסר סנכרון בין התאמת הפיתוח לגידול הצפוי, עתיד להוביל למחסור כרוני בפתרונות דיור נגישים וכפועל יוצא לעליה במחירי הדיור.

מחשבה יצירתית ונועזת

יצירת מרחב ציבורי מתפקד, הוא תנאי הכרחי לעיר משגשגת ומצליחה. על כן, יש לבחון כבר היום, אופרציות להרחבתו בערי המחר. הגדלת היקף הקרקעות הציבוריות, הרחבת מדרכות וכבישים ותוספת של גנים ומוסדות, הם כורח. לכן, מחשבה יצירתית ונועזת היא המפתח לשלב את כל הפונקציות במרחב גם כשהקרקע אינה מספקת.

על ממקבלי ההחלטות "להחליף דיסקט" ובהקדם. הצפיפות הקיימת והצפויה בעתיד מחייבת אותנו לשבור את תקרת הזכוכית של הפרדיגמות הישנות. אם נתכנן נכון, נגלה (ובניגוד למחשבה המקובלת) שככל שמתחמי המגורים יהיו צפופים יותר כך תגדל רווחת התושבים. זאת מכיוון שהם יעמדו בסיפי הכניסה של שירותים ברמה הגבוהה ביותר: לא יהיה צורך לנסוע רחוק בכדי לקבל שירותים ובתכנון נכון, גם בית החולים, אולם הקונצרטים והיכל הספורט יימצאו בטווח הליכה.

לעיר הצפופה, יתווספו דרכי תנועה אנכיות ומרחבי תנועה ופעילות במספר מפלסים. עם התפתחות המכונית האוטונומית, יפחת גם מספר המכוניות הפרטיות ועם התפתחות הסוללה החשמלית, ילך הזיהום בערים האלה ויפחת ועמו גם הרעש וההמולה.

מלמטה למעלה

חלק מהפתרון המוצע, כולל שימוש בגגות ובקומות ביניים מפולשות בבניינים לטובת יצירת מרחבים ציבוריים בתוכם. אלו, יכללו רשת שבילי הליכה עילית בין גגות (בדומה ל- High-Line במנהטן). בנוסף, נכון יהיה לייצר מגדלים רבי שימושים שבהם ישולבו, ככל הניתן, מוסדות ציבור, מסחר ומשרדים וכך גם בתי ספר וגנים שימוקמו בקומות גבוהות ויכללו חצרות משחקים על הגגות.  

אם נרד למרחבים התת קרקעיים, הם נתפסים כחשוכים וחנוקים וכאלה שאינם מאפשרים איכות חיים סבירה. אך בעצם, קיימים לא מעט שימושים שניתן ליישם בהם כדוגמת אולמות אירועים, חדרי כושר, אולמות קולנוע ומרכזי קניות. טכנולוגיות חדישות, תאפשרנה לשפר את איכות החיים גם מתחת לאדמה. וכך, תכנון נכון, יאפשר את כניסתם של אור ואוויר גם לקומות המרתפים. הקשר של הקומות התת קרקעיות למערכות הסעת ההמונים המתוכננות גם הן מתחת לאדמה, יגדיל את אפשרות הניצול היעיל של הקרקע פי כמה וכמה.

ובשעות הפנאי

הפיתוח העתידי, חייב לקחת בחשבון יצירת מבננים אינטנסיביים רבי שימושים. גם בבנייני המגורים עצמם, נכון יהיה לפתח שירותים יעילים לבילוי בשעות הפנאי. כך, ניתן יהיה למקם מועדונים, מסעדות, בתי קפה ואולמות בילוי שונים גם בבנייני מגורים בקומות שייועדו לכך- תוך שילוב נתיבי תנועה ציבוריים עיליים. עם גידול האוכלוסייה, הזדקנותה והעליה בהיקף שעות הפנאי יש להגדיל את מכסות בילוי שעות הפנאי ולגוון את סוגי השימושים הקשורים אליהן.

הכותב הוא אדר' בני פרי, שותף במשרד V5 אדריכלים ובוני ערים.