כך יראו מעליות העתיד שישנו את אפן התנועה בערים

למרות הקידמה הטכנולוגית המצעידה אותנו קדימה, המעלית, או לפחות העיקרון עליו היא מושתתת, לא השתנה מזה כמאה וחמישים שנה. עד היום מושתתת המעלית על תא יחיד המונף למעלה וחוזר למטה בתוך פיר ריק המוכר כחלל האדריכלי היקר, המבוזבז והבלתי יעיל בעולם. במפלס הרחוב, ומתחת לקרקע, ברגע שמונית או רכבת תחתית חולפת, אחת אחרת מגיעה בעקבותיה וכך נוצרת מערכת התחבורה המעגלית הנעה בכיוונים שונים ומסוגלת להתאים את עצמה ביעילות לשינויים. העיקרון הפשוט הזה, עשוי על פניו, להוות בסיס משובח להתנהגותן של מעליות בעתיד.

בארבע השנים האחרונות, קבוצת האדריכלים הבריטית PLP, עובדת על הצעה חדשנית למעליות עתידניות של מעליות שיופעלו באמצעות מערכת ריחוף המונעת אלקטרומגנטית על גבי מסילה. אלו, המכונות SkyPod, ממנפות את יתרונות המערכת ומרחיבות אותם בצורה אופקית להשגת תנועה עירונית תלת ממדית המסוגלת להעביר אנשים מנקודה לנקודה. כך למשל, על פי חזונם, ניתן יהיה להתחיל את המסע בבית, לעצור בבית הקפה השכונתי ולהגיע ישירות למשרד בתא אישי ובפרטיות מרבית. בזנן הזה, יוכל המשתמש לעסוק בענייניו או פשוט להתבונן בנוף מבעד לחלון. אדריכל לאון רוסט, למשרד האדריכלות BIG, שביקר בארץ לאחרונה והרצה בפסטיבל האדריכלות, הציג מערכת מרתקת ודומה של תחבורה ממוגנטת העשויה תאי ואקום שיגיעו מקצה אחד של העולם אל הקצה השני במהירות הגבוהה ממהירות טיסה ובלחיצת כפתור. מכל זה אפשר להסיק שהעתיד כבר כאן וכאמור, זה רק עניין של זמן עד שכל המדע הבדיוני הזה יהפוך למציאות של כולנו.

המערכת המעודכנת ביותר שמציעה PLP, בראשות לארס הסלגרן, ראש צוות מחקר במשרד, נחשפה לאחרונה בכנס הבינלאומי לטכנולוגיות שינוע אנכיות. השיטה, שעשויה לשנות את האפן בו ננוע בעיר, נשענת על תשתית של מסילות אלא שבמקרה זה מדובר היא מסוגלת להטות את עצמה, להסתובב, לייצר פניות ופיתולים ואף לתפס על חלקו החיצוני של מגדל. בניגוד לתנועה הנוקשה של מעלית, המערכת המוצעת פועלת בדומה לג'ירוסקופ (מערכת ניווט השומרת על יציבות המודדת את הזווית שבין גוף הנמצא בתנועה לבין גוף אופקי, לרב כדור הארץ). כך, התא שישמש לתנועה יתאזן במתינות באפן שרצפתו תהיה תמיד אופקית בדומה לאותן מערכות איזון דיגיטליות של רכבות מהירות.

המעלית המקורית, זו המוכרת לנו מחיי היומיום, היוותה עד כה משפיע מרכזי על הצורה והמראה של העיר המודרנית. שחרור השינוע האנכי ממרכז הבניין למעטפת החיצונית, פותח אפשרויות לתכנונם של מבנים אדריכליים חסרי תקדים שלא הכרנו קודם לכן. אם המגדלים של ימינו נראים ברובם כמקשה אחת, בלתי תלויה ולעיתים כזו שאינה מתחשבת בסביבה, הרי שהמעלית החדשה, לטענת הוגיה, תאפשר לסוגים חדשים של בנינים להשתלב באפן הוליסטי בעיר סביבם למרות גובהם.