בקצה רמת גן, חיכתה מילה אחת ששינתה את חיינו

אין רמת-גני שלא זוכר את הנסיעה באוטובוס דן קו 67 ל"קניון איילון". הקניון המיתולוגי של קבוצת עזריאלי ברמת גן היה גם עבורי, כתושב העיר כמעט כל חיי, מוקד עלייה לרגל. כילד, אין יום שישי שלא ביליתי שם את כל שעות הבוקר ועד הסגירה ממש, ואם היה אפשר אז עוד פעם-פעמיים באמצע השבוע, אחרי בית הספר. כשעליתי לבית ספר תיכון "אהל שם", אז הגיחה לקניון היתה מהירה וקצרה אף יותר – כמה מאות מטרים ברגל.

בזמן איסוף החומר לכתבה הזו, התברר לי שאני ממש לא לבד – ושקניון איילון היה מוקד עלייה לרגל גם לתושבי הערים הסמוכות בכל גוש דן והשרון, ואפילו רחוק יותר. ממש כמו רחוב ביאליק המיתולוגי בעיר.

למרות שדיזנגוף סנטר נפתח שמונה שנים קודם לכן – כשאמרנו בילדותנו "הולכים לקניון", היה ברור מאליו על איזה קניון מדובר. כך זה נשאר גם כשנפתחו קניונים אחרים בתל-אביב, בגבעתיים, בהרצליה ובעוד מקומות. המילה "קניון" תמיד סימלה עבורי ועבור רבים אחרים את איילון, ולזאת בדיוק התכוון דוד עזריאלי המנוח כשהמציא את המילה ב-1985 עם השקת קניון איילון בתחילת חודש אוגוסט. המילה החדשה שנכנסה ללקסיקון הישראלי היתה שילוב של המילים "קנייה" ו"חניון" והיא שגורה עד היום בפי כל ישראלי ממוצע מכל הגילאים.

"ה'קניון' (MALL באנגלית) הוא מרכז קניות מטיפוס חדש, שהתפתח בעשורים האחרונים בצפון אמריקה", הוסבר אז לקוראי מעריב. "הוא נועד לענות על צרכיו של הצרכן אשר חיפש צירוף נוח של בתי־כלבו גדולים, חנויות מתמחות, בתי קולנוע ומסעדות… צירוף כזה נועד לאפשר לקונה לרכז את כל קניותיו, מזון, ביגוד, צרכי בית וצרכים ייחודיים, במקום אחד, ובו זמנית לאפשר לו ליהנות מבילוי ומסעודה. במקביל הסתבר כי תנאי השטח, התחבורה וחחניה החיוניים להקמת מרכזים כאלה במרכזי הערים כמעט בלתי אפשרית, וכך הוחל בהקמתם של הקניונים בפרברים המאוכלסים ובצמתים מרכזיים, המאפשרים גישה נוחה וחניה נוחה מכל מקום ולכול".

כשביקשתי מחברים וממכרים שישתפו אותי בזכרונות ובחוויות, התשובות היו מגוונות – וכולן היוו עבורי מסע במעלית הזמן. רוב המשיבים דיברו על סניף המקדונלד'ס הראשון בישראל שנפתח שם ב-1993, על המזרקה המיתולוגית בדמות ברז תלוי באוויר, קולנוע רב גן הוותיק, סניף של רשת השיווק היפרכל, הבאולינג שהיה מתחת לאצטדיון רמת גן הסמוך ולצידו מסעדת אווזי, שתי הקומות של המשביר לצרכן, והשק"ם.

חלק מהחנויות והמותגים נכחדו או נסגרו: כך קרה עם מסעדת אפרופו, ועם קפולסקי, ראש אינדיאני וטופר, סטנפל ובנטון, מרקס אנד ספנסר ונעלי גזית. אחד הסניפים הראשונים של "פיצה האט" נפתח שם, וגם אחד הסניפים הראשונים שאפשר היה להשיג בהם ג'ינסים ליווי'ס; חנות העוגיות המיתולוגית "קוקי מן" זכורה לרבים, וכך גם מסעדת "דליקטיב" שמכרה בין היתר את נקניקיות "מיס לוסי". ואיך אפשר בלי שדרת הטלפונים הציבוריים שמוקמה באחת מפינות הקניון ותמיד היתה מלאה, התוכי המדבר במכונה שמוכרת צעצועים בתוך כדורים בשקל אחד, וחנויות הצעצועים מאמא יוקרו והפנינג.

הימים הראשונים, מזכירים לנו העיתונים של אז, היו טירוף. כ-50 אלף איש בכל יום באו ופקדו את 70 החנויות – מתוכן 18 אלף איש (!) רק בשק"ם. "זהו מבצע של הבעת אמון במשק הישראלי, מצד היזם ומצד בעלי העסקים", אמר שר האוצר יצחק מודעי בטקס פתיחת המרכז, "עשיתם עסק טוב, ויהיה לנו משק משגשג במדינת ישראל". עם זאת, ציינה הכתבת מיכל הולצמן כעבור כחודש וחצי כי ההסתערות הזו חריגה בכל קנה מידה. "תופעת קניון איילון היא יוצאת דופן", כתבה במעריב, "הביקוש האדיר מוסבר בחידוש שמרכז מסחרי מסוג זה מציע, במיקום ובתקופה שלפני החגים. אין היא מאפיינת את המסחר במשק כולו".

קניון איילון הוא הוותיק ביותר מבין קניוני קבוצת עזריאלי. את תוכניות העבודה ביצע האדריכל מנחם כהן. שטחו המסחרי של הקניון בתחילת דרכו היה 25,000 מ"ר וכלל 125 חנויות, לצד חניון ובו כ-2,500 מקומות חניה. בתחילת דרכו הוא כלל קומת מסחר אחת בלבד, וב-2006 נוספו שתי קומות חדשות שכללו את קומפלקס בתי הקולנוע "יס פלאנט" – שהחליף את "רב חן" בן ארבעת האולמות – ומסעדות מזון מהיר, כאשר עשר חנויות תפסו את מקומם של האולמות הישנים.

כ-30 שנה אחרי, ב-2015, הושקה קומה שנייה של מסחר המשתרעת על שטח של 10,000 מ"ר, בהשקעה של 200 מיליון שקל. הקומה תוכננה ע"י משרד האדריכלים משה צור אדריכלים, ומכילה מותגי אופנה בינלאומיים לצד מותגי אופנה ובוטיקים ישראלים. עם פתיחת הקומה, גדל שטחו המסחרי של הקניון ל-35,000 מ"ר.

"קניון איילון הוא אבן דרך בעולם הקמעונאות בישראל ומהווה זיכרון נוסטלגי, רגשי וטוב לרבים מאיתנו", מסכמת רינה טל, מנכ"לית הקניון מזה יותר מעשור. "אני שמחה להיות חלק מתהליכים חדשניים שהקניון עבר ועובר מיום פתיחתו. הקניון מצליח לשמור על מעמדו כקניון מוביל אופנתי, חדשני ואהוב בישראל".