המשקפת: אודית לורן בלקין על בחירות לא אמיצות של צבעי השנה

שתי חברות הצבע הגדולות בארץ הודיעו השבוע על צבע השנה שלהן לשנת 2019. בעוד שנירלט הודיעה שבחרה בNorth Cold, המוגדר כירוק רענן עם ניואנסים של כחול, הרי שטמבור בחרה ב Dried Mint, המוגדר כירוק מנטה הקרוב לאפור. כל זה נחמד בהתחשב בעובדה ששתי החברות, שכמובן שומרות על בחירותיהן סודיות וחסויות עד הרגע האחרון, הציגו גוונים על הספקטרום הירוק.

כל זה יכול גם היה להיות לגמרי טוב ויפה אם לא הייתה כאן סתירה כמעט מוחלטת מול הכרזתה ,לפני כשבועיים, של חברת פנטון האמריקאית על הקורל החי כגוון הנכון של שנת 2019. שלא תבינו לא נכון, מובן מאליו שכל חברה, מקומית או בינלאומית, רשאית בהחלט להכריז על הגוון הנכון מבחינתה לשנה הבאה על פי מקורותיה, ההשראות שלה ותחזיותיה. אבל מה שמעניין בבחירות הסותרות הללו, בין החברות הישראליות לזו האמריקאית, הוא הימצאותם של הצבעים כמעט זה מול זה בגלגל הצבעים ובעצם היותם צבעים הופכיים המשלימים זה את זה – ירוקים מול ורודים – שמקור הבחירה בהם היה דומה אך התוצאה שונה לחלוטין.

בדיווח הביקורתי שהעליתי כאן לפני שבועיים על בחירת הצבע של פנטון, כתבתי שכמי שעוקבת אחרי מה שקורה בסצנה כבר לא מעט שנים, אני חייבת לציין שציפיתי לבחירת גוון קודר הרבה יותר. הדבר נכון עכשיו הן לגבי פנטון והן לגבי נירלט וטמבור. זאת מכיוון שאם צבע השנה אמור לשקף את הלך הרוח הבינלאומי בתחומי החברה, הכלכלה, התרבות והפוליטיקה, הרי שהרבה נחמה אי אפשר למצוא שם. הקורל החי של פנטון, מוגדר ככזה הנע בין ורוד וצהוב ומשלב בתוכו אלמנט נסתר של גיוון מוזהב המכניס בו אנרגיות מצד אחד ורכות מאידך. כך, ביקשו בפנטון לשדר עליצות ואופטימיות, שזה גם בסדר, אבל לא אמיץ במיוחד וגם ולא מעורר השראה. הירוק, לפחות לדעתי, גם הוא בטוח מדי.

עוד כתבתי באותה ביקורת, שעל פי ההימור שלי, גוון השנה ככל הנראה ינוע על הסקלה שבין ירוק וכחול שכבר מצוי בקרבינו ומתיישב, פחות או יותר, גם עם המגמות שיצאו מתערוכת אורגטק לעיצוב מרחבי משרד ועבודה וכך גם עם ההכרזות של חברות צבע מובילות בעולם שיפורטו כאן בהמשך. זה מתוך מחשבה שזה כמעט מתבקש ודי מובן מאליו.

צבע מהטבע
מה שהופך את הדיון לעוד הרבה יותר מעניין, זה שבין נירלט ופנטון מקור ההשראה כמעט זהה בעוד שהמסקנה, וכך גם הבחירה בצבע הנכון לשנה הבאה, שונות בתכלית. בהודעה לעיתונות של נירלט מנמקים את הבחירה בירוק בכך שבשנים האחרונות, כולנו מודעים יותר ויותר לאפקט החממה ולשינויים מרחיקי הלכת בהתחממות כדור הארץ ובמצבי קיצון חסרי תקדים במזג האוויר. עוד ציינו בהודעה, שבחלק ממקורות המים המתייבשים, נחשפת בעיקר פסולת פלסטית שהיא הסיבה לניסיון ולרצון להפוך אותה לחומר ממוחזר המקבל זהות חדשה בעיצוב הפנים.

הדס כהן, מנהלת תחום אדריכלים של נירלט, טוענת שההשראה לגוון הירוק שנבחר היא בצבע האוקיאנוס והשתקפות השמים המרצדים על פני הגלים יחד עם הצורך לעבד מחדש את אוצרות הטבע המודרניים ולשמר את אלה הקיימים. "הגוון משלב בין הטבעי לגשמי ומייצג תפיסה חדשה המתמקדת בשימוש חכם ונכון במיחזור. המגמה הירוקה של שימוש באלמנטים מן הטבע, כבשה את זירות העיצוב בשנים האחרונות והובילה את הבחירה השנה לגוון ירוק רענן עם ניואנסים של כחול" אמרה כהן.

בהודעה של פנטון, נראה שגם היא עושה שימוש בטבע כמקור השראה אם כי מכיוון קצת אחר. פנטון מפנה אצבע בעיקר אל סכנת ההכחדה בה מצויות שוניות האלמוגים תוך שהיא מזכירה לנו את הנזק שכולנו, כך או אחרת, גורמים להן. לבחירה בשוניות יש משמעות כפולה מבחינת פנטון, שכן היא אמנם מאזכרת את הנחמה והחום שאנו שואבים מהטבע, אבל גם מזכירה לנו את שבריריותו ואת הנזק העצום שאנחנו גורמים לו. אז בעוד שנירלט שולחת אותנו 'לעמוד בפינה ולחשוב על זה' שאנחנו מייצרים פסולת פלסטית, הרי שפנטון עושה את זה בהאשמה לנזק הבלתי הפיך שאנחנו גורמים למקורות הטבעיים שלנו בכלל ולשוניות בפרט. בבסיס, יתכן והטענות הללו נכונות ואפילו מוצדקות, אבל האם אנחנו באמת רוצים לשמוע את ה"נונונו" הזה דווקא מחברות הצבע – בזה אני כבר לא בטוחה.

פנטון כמו תירצה את האשמותיה בהודעתה, בכך שהוסיפה תרופה למכה וציינה גם שהטבע שובה הלב של הגוון שבחרה לשנה הבאה, מזמין ומעודד לפעילות עליזה, שמחה ונטולת דאגות. כך, הוא מסמל את הצורך הפנימי שלנו באופטימיות וברדיפה אחר האושר. ואני שואלת, האמנם? האם שימוש בצבע מסוים בעיצוב אופנה, בעיצוב פנים או בעיצוב מוצר באמת משפיע באפן גורף על מצב הרוח של כולנו ויהפוך את הלך רוח הכולל לכזה של Happy Happy Joy Joy? ככל הנראה שלפסיכולוגים הפתרונים.

הדברים האלה מתיישבים, כך או אחרת, גם עם הנימוק של טמבור לבחירת צבע השנה שלא שוכחת גם היא לתבל את בחירתה בטיעונים הקשורים בטבע, אם כי במקרה הזה, הם הרבה יותר מתונים (בדומה לגוון שבחרו) וגם קצת פחות מפחידים. "בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה של חיבור בין הפנים לחוץ, המתבטאת, בין היתר, ברצון להכניס הרבה ירוק הביתה" נכתב בהודעה לעיתונות של טמבור "גוון המנטה מכניס את אותו קסם הביתה, אך מיטיב לעשות זאת בעדינות רבה. ניבה יחיאב, מנהלת שיווק אדריכלים, עיצוב והשראה בטמבור, צוטטה כמי שאמרה שהקרירות הרגועה והנעימה שלו מזכירה ניחוחות של ערוגת צמחי תבלין ומרחבים אינסופיים של שדות. כמה פסטוראלי. "זה גוון של ירוק קרוב מאוד לגוני האפור, אך יש בו נגיעה נוספת של רעננות וחיוניות שיכניסו ניצוץ חי ומרגש יותר. ככל שהעולם בחוץ הופך להיות רועש יותר, דחוס ותזזיתי, גובר הצורך ליצור גן עדן פרטי ואסקפיסטי במרחב הפרטי. ירוק מנטה הוא בדיוק הגוון שישלב את הרצון והצורך להכניס שלווה הביתה, ויחד עם זאת לשמור על פשטות שקטה ולא מתאמצת" אמרה יחיאב.

אז מה יש לנו כאן?
בריאיון שעלה גם הוא ב LEGIT לפני כשבועיים, טענה הטרנדולוגית לורונס פסקיאר שהבית הופך גן עדן של אושר לטיפול בעצמי. לטענתה "סגנון החיים הרוחני גורם לנו לחפש משמעות ותשובות לשאלות רבות שאנחנו שואלים את עצמנו ואיך כל זה נכנס לעיצוב הבית ולטכנולוגיות הקיימות בו". פסקיאר טענה שהבתים יהפכו יותר צבעוניים וכך הרבה מאוד צבע ייכנס לעיצוב הפנים. לדבריה, ורוד וצהוב ימשיכו להיות חזקים (מה שמתיישב עם בחירת הצבע של פנטון במאין ורוד מתובל בצהוב), אבל כל זה יגיע עם אווירה ותחושה של אומנות ובצירוף חומרים בעלי מרקמים נעימים כמו בטון, טרה קוטה, זכוכית ממוחזרת ועץ. החמימות תנבע לא רק מהגוון אלא גם מהחומר" טענה פסקיאר.

אז אחרי כל זה, שוב אני שואלת את עצמי – מה נכון ומה לא? מי צודק ומי לא? מהו צבע השנה והאם הוא בכלל רלוונטי? מי צריך את זה ולמה? ואיך נדע למי להאמין? השאלות האלה מוצגות כאן בנימה ביקורתית ומשועשעת כמובן, שהרי זה ברור ומובן מאליו שלהכרזות הללו, במיוחד של החברות הבינלאומיות, יש השפעה ישירה על כוחות השוק, על תכניות אסטרטגיות ועל הזדמנויות עסקיות של לא מעט תעשיות שצריכות להכין את עצמן לקראת העתיד, לנווט את מקומן בו, את הצלחתן ואת שגשוגן. עם זאת, מכיוון שבעתיד יש מי שאומרים שעיצוב יהפוך אישי הרבה יותר ויתמקד סביב הצרכן ופחות במעצב, הרי שמן הסתם ההכרזות הנוגעות בצבע ילכו בהדרגה ויהפכו לפחות רלוונטיות וזה אולי כבר נושא לטור אחר.

כך או כך, קיימת אפשרות שחברות הצבע המובילות בארץ התבוננו על צבעים שנבחרו כצבעי השנה הקרובה על ידי חברות צבע מובילות בחו"ל שבחרו, רובן ככולן, גוונים שבין ירוק לכחול אצל הנועזות מביניהן לצד גוונים טבעיים אצל הניטראליות. יתכן גם שלא, בואו בכל זאת ניתן להן קרדיט. מה שבטוח הוא, שבעוד שבשנה שעברה הציגו חברות הצבע גוונים עשירים ובולטים, בין היתר, אולי, בהשראת או בהובלת פנטון עם הגוון האולטרה סגול שלה שהסתבר כהימור שגוי, הרי שהשנה הגוונים רגועים, בעלי עומק ומעומעמים יותר.

והנה כמה מהן:

חברת Behr האמריקאית מתארת את הגוון blueprint שבחרה כהגון ונגיש וכך גם מרגיע וקלאסי, ככזה שהוא חם יותר מגוון הג'ינס ורך יותר מכחול נייבי כהה.

חברת Benjamin Moore האמריקאית הוותיקה, החוגגת 135 שנה, בחרה גם היא בגוון מרגיע. הגוון Metropolitan נחשב מתוחכם ומשדר, למרות היותו אפור וניטראלי, הרמוניה ורוגע אריסטוקרטי שניתן לאמץ בקלות.

חברת הצבע Dulux מהמובילות בבריטניה, בחרה ב Spiced Honey, המתואר כגוון ענבר חם שמקור ההשראה לו ביופי הגוונים של הדבש. ככזה, הוא עשוי להיות מרגיע, חמים או ממריץ, תלוי בגוונים שלצדו.

החברה BBG החולשת על אזור האיים הקריביים בחרה בגוון Night Watch המתואר כצבע עשיר, יוקרתי וקלאסי המאפשר לחללי פנים כמו לחקות את הצמיחה השופעת בטבע וכן את הכוח המרפא שלו.

חברת Sherwin Williams האמריקאית בחרה גם היא בגוון עמוק, ה Carven Clay, אם כי מקור ההשראה לו דווקא בגוני המדבר. הגוון הארצי, המזכיר את פנימיותה של מערה מזכיר קדמוניות ועם זאת הוא לגמרי חי, בוהמי וגם מעודן בו בזמן.