המגזין הפומפוזי שהפך לספר בכריכת בד: המלצת קריאה

אני מתגעגע לחו"ל. זה לא שחלילה אני לא מעריך את מה שיש לנו בארץ. נהפוך הוא. אבל נסיעות לחו"ל ובמיוחד לבירות העיצוב באירופה, היו חלק משגרת העבודה שלי בימים שלפני הקורונה. הקסם האמיתי, שהצליח תמיד לגרות את תאי היצירה שלי בתוכן ובהשראה, היה השיטוט החופשי שלי ברחובות. לבד. בלי מפה ובלי באמת לדעת מה או את מי אני הולך לפגוש.

אני זוכר את הפעמים הראשונות שנסעתי למילאנו במסגרת העבודה, ולא הבנתי מה ההתלהבות הגדולה שיש לכולם מהעיר התעשייתית והאפורה. כדי לאתגר את עצמי ולגלות את סודות העיר הכי כמוסים שיש, הצמדתי לכל נסיעת עבודה גם כמה ימים לעצמי וגיליתי בכך הזדמנות נהדרת לכתת רגליי בסמטאות, בבתים מעניינים עם אנשים מרתקים, להלך בזמן בארמונות הרנסאנס הפומפוזיים ובחצרות הירוקים של העיר ולהתאהב במילאנו מחדש. להריח את ההיסטוריה העשירה שלה ולהעריך את עולמה התרבותי והאמנותי.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

דייט ראשון

בנסיעה שלי לשבוע העיצוב מילאנו 2014, נתקלתי במקרה, באחת מחנויות הספרים הקטנות שאני נוהג לפקוד, במגזין חדש, שלא הכרתי קודם, בשם Cabana. מדובר היה בשער מתחלף עם מספר עטיפות בד יוצאות דופן של חברת הטקסטיל הצרפתית Pierre Frey. המהדורה הראשונה של המגזין, התעסקה בעיצוב פנים ואסתטיקה איטלקית קלאסית מוקפדת, והציגה צילומים מרהיבים של דירות ובתים יוצאי דופן במילאנו שלא נחשפו מעולם. כאלה שהצליחו להעביר בי רטט ויזואלי. בתים שחוגגים קישוטיות מוגזמת, אומנויות דקורטיביות עתיקות, אוספים פרטיים ויצירות אמנות בסגנון איטלקי אובר מוגזם. בתים שהזדמן לי בנסיעות נוספות להציץ, לבקר ומאוד להתחבר. גם אם לא מדובר בטעם ובסגנון האינדיבידואלי שלי.

המגזין, שהוקם על ידי אושיית העיצוב האיטלקייה מרטינה מונדדורי סרטוגו, עוסק במערכת היחסים ההדוקה של כל אחד מאיתנו עם סביבת המגורים האינטימית שלו. בחוויית הדפדוף הראשונה שלי, הייתה לי הארה של ממש לסגנון מקסימליסטי ועמוס פרטים, שקורא תיגר על העיצוב הסקנדינבי הנקי והמאופק ששלט אז וגם היום בהגמוניה הפינטרסטית הפופולרית והלעוסה במיוחד בבתים שלנו.

Cabana הוא למעשה אנטי תזה שלמה לניקיון ולזיכוך המינימליסטי, ואולי קצת חסר האופי, שרבים מאיתנו מכירים. הוא שופך אור על סיפורים של בתים מלאי פרטים ושל דירות נפלאות, מלאות בשכבות של טקסטיל, צבע ואוספים משובחים – חלקם גם על גבול האובססיביים. המגזין הדו שנתי, הפך לפריט אמנותי ייחודי בזכות שיתופי הפעולה עם חברות אופנה אקסקלוסיביות כמו: Etro, Ralph Lauren, Burberry ושיתוף הפעולה עם Gucci, שנחשב, יחד עם העותק הראשון, לפריט אספנים אמיתי שעולה כיום קרוב ל- 3,000 ₪.

שהביא להיכרות עמוקה

אבל מעבר למגזינים הנפלאים, לרגל ציון עשרת העותקים הראשונים של המגזין, הושק הספר Cabana Anthology. הספר עב הכרס, בהוצאת Vendome Press, מתאר באופן גראפי מרשים במיוחד את אסופת הצילומים, הראיונות והפרויקטים הטובים ביותר מתוך חמש השנים הראשונות של המגזין והוא חוגג מקסימליזם בעיצוב – More is More. מדובר בספר מרהיב עם עטיפת בד נהדרת, שהוא בבחינת ספר חובה לכל מי שמעריך עיצוב ואסתטיקה אל זמנית לרכוש אותו ולמקם אותו במקום בעל חשיבות בספריה או על שולחן הקפה.

האנתולוגיה, לוקחת את הקוראים למסע סוחף ועוצר נשימה בתחומי עיצוב הפנים, האדריכלות וסגנון החיים, המושפעים מעולם הקלאסיקה וההיסטוריה האמנותית האיטלקית. הספר, מציג בעצם לראווה, בתים עם נוכחות בולטת של האנשים ובני המשפחה שגרים וחיים בהם ולא בתים עם עבודת סטיילינג גנרית, שאין כל ספק שנראית טוב, אבל אין מאחוריה שום קסם.

עם סגנון יוצא דפן במחוזותנו

בהשראת דפי המגזין, Cabana מציעה גם קולקציה ייחודית של כלי בית בעבודת יד מוקפדת של אמנים ואנשי מלאכה מכל רחבי העולם, לצד פריטי וינטג' מקוריים שמרטינה, עורכת המגזין, מאתרת בשווקי פשפשים וחנויות עתיקות במהלך סיוריה בעולם.

אין ספק שלא מדובר בסגנון שנפוץ מאוד בסצנת עיצוב הפנים המקומית. עם זאת, ניתן בקלות להעריך אותו. זה מכיוון, שהספר מספק הצצה אל הסגנון המעט נהנתני וראוותני של מקסימליזם במלוא הדורו. ואולי, בימים שאחרי הקורונה, חלקנו יזנח את העולם הלבן והנקי אליו אנחנו רגילים וחלקנו גם יחליט שעדיף לאמץ צבעים מלאי תשוקה, בדים נהדרים ואוספים אישיים ולעטוף את עצמינו בעולם שהוא רק שלנו. שאולי נדמה שקפא בזמן.

אז מה? עשיתי לכם חשק? תוכלו להזמין את הספר פה, או פה, או פה.